קונבנציה, מוסכמה
Convention
הסכמה הנתפסת כמובנת מאליה בעיני חברי קבוצה תרבותית נתונה. הקונבנציה משקפת פרקטיקות ודרכים מקובלות של ראייה ועשייה בתרבות, ונוצרת מתוך ניסיונם המשותף וציפיותיהם המשותפות של חברי הקבוצה. הקונבנציה פועלת באופן דומה לפעולת הטקסט בחיים החברתיים: הטקסט או צורת התנהגות כלשהי, המצייתים לקונבנציה, מפוענחים בקלות ומופיעים בתפוצה רחבה. שבירת הקונבנציה עשויה לעורר אי-הבנות והתנגדות.
הקונבנציה נועדה ליצור תקשורת מיידית, ולו במחיר של שימור הקיים וחזרה על הידוע (ע"ע קוד). שימוש בטקסט קונבנציונלי מטרתו ליצור אצל הנמען אפקט מיידי. טקסט מעין זה נוטה להיות סגור (ע"ע פתיחות/סגירות). זהו הטקסט הבורגני, המפוענח מלכתחילה, "הטקסט של ההנאה", במונחיו של רולאן בארת ([1973] 2004) (ע"ע עונג/הנאה ; טקסט קריא/טקסט כתיב). עם זאת, שימוש מודע בקונבנציה, עד כדי עיוותה או הגחכתה, עשוי ליצור אפקט שונה לגמרי. שימוש כזה עשוי להניב טקסט ביקורתי המודע לקונבנציונליות שלו והמְשַׂחֵק באופן אירוני עם מערכת הציפיות של הקורא. טקסט מעין זה מאפיין את הסגנון הפוסטמודרני (ע"ע פוסטמודרניזם (באמנויות)).
מכאן לאן?
מקורות
בארת, ר' [1973] 2004: הנאת הטקסט, וריאציות על הכתב, תרגום: א' להב, תל אביב: רסלינג.
תאור / מקור התמונה:
מבט על התערוכה "קיצור תולדות האנושות", צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל