רעיונות לפי יצירה : לשון ורוח (נועם חומסקי 1972)

מונח המזוהה עם התיאוריה הבלשנית של נועם חומסקי (Chomsky). הכשירות הלשונית אינה נרכשת בניסיון אמפירי המעוגן בתרבות או באופיו של הדובר/מאזין; היא נובעת ממבנה עומק אוניברסלי: מאגר של דקדוק גנרטיבי (דקדוק יוצר) המבטא את הכשירות הלשונית של האדם. כשירות זו בוקעת החוצה ומתגלה במופע הלשוני הגלוי. המעבר ממבנה העומק למבנה השטח נעשה באמצעות הפונקציה הטרנספורמטיבית המייחדת את הדקדוק היוצר. התיאוריה החומסיקיאנית דוחה את האמפיריציזם הלוגי ואת הביהביוריזם הפסיכולוגי ומעדיפה במובהק עמדה רציונליסטית המעוגנת בהגותם של אפלטון ודקארט. השפעתה ניכרת לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20 ומתפרשת לשטחים רחבים כגון פילוסופיה, פסיכולוגיה, מדעים קוגניטיביים, סטרוקטורליזם, חקר הספרות ועוד. מנקודת מבט פוסט-סטרוקטורליסטית, נמתחת ביקורת על השיטה בטענה כי היא סגורה בתוך אורח חשיבה טוטלי ודטרמיניסטי ואינה מותירה מקום לדיון בהבדלים הבין-תרבותיים שחווים המשתמשים. … קיראו עוד

מתודה בינתחומית המתייחסת לטבע התרבות, לאופי הפעילות התקשורתית ולהתנהגותם של סימנים בתחומים שונים של מדעי האדם. הסטרוקטורליזם בוחן את התרבות על-פי מודלים אובייקטיביים ומדעיים. הטקסט נתפס כנושא משמעות קבועה. תפקידה של התיאוריה הוא לאתר סטרוקטורות עומק בלתי משתנות או כלים צורניים ואוניברסליים המשקפים את השכל האנושי ואת כשירותו הלשונית. הנחת היסוד היא שהמודל הסטרוקטורליסטי, המעוגן בהתנהגות הלשונית, ישים גם בתחומים אחרים – חברתיים, תקשורתיים, פסיכואנליטיים ואמנותיים. … קיראו עוד