ארכיאולוגיה של הידע
Archeology of Knowledge
מושג מפתח בהגותו של מישל פוקו (Foucault): שיטת דיון בהיסטוריה האינטלקטואלית של המערב באמצעות מבני שיח שאינם תלויים בהגותם ובאמונותיהם של הוגים אחרים. השיטה הארכיאולוגית מבקשת לדחוק את רגליו של הסובייקט האנושי, לתאר את אופן ההבניה של ההיסטוריה כסדרה של חילופים בלתי רציפים בין סכמות הכרתיות, נפשיות ואסתטיות המייצרות ידע.
בספריו הארכיאולוגיה של הידע (פוקו, [1969] 2005) וסדר השיח (פוקו, [1971] 2005) הציע הפילוסוף מישל פוקו שיטה של התבוננות המראה כיצד קובעים מבנים ומוסדות פוליטיים-חברתיים את אופני השיח בחברה. הידע אינו מופק באופן רציף, אובייקטיבי ומדעי, אלא נשלט על-ידי ההעדפות האידאולוגיה הקובעות את אופני החקירה שלנו ומשפיעות בסופו של דבר גם על המסקנה. הארכיאולוגיה של הידע מגלה אפוא כיצד קובעים מערכים של כוח את סדר היום ומחליטים מה ייחשב ל"אמת". האמת, אומר פוקו בעקבות ניטשה, אינה תוצאה של חקירה מאומצת, עקבית וחסרת פניות; האמת היא תמיד תוצאה של "משטר האמת" (או "השיח של האמת") השורר בכל תקופה. היא נקבעת על-פי השאלה מי הם "מורשי החתימה" הזכאים לדבר בשמה, וזכאות זו נקבעת באופן מוסדי באמצעות מנגנוני הכוח. אלה אינם מייצגים רק נהגים של מוסדות ויחידים, כי אם את הידע בתור שכזה. הידע הוא, על כן, תלוי הקשר היסטורי, והוא נחשף בניתוח "ארכיאולוגי" העוקב אחר אופני כינונו (ע"ע אפיסטמה ; הדרה).
אפשר להדגים תזה זו באמצעות הניתוח הארכיאולוגי שפוקו מציע בעניין הזיקה בין פסיכיאטריה לשיגעון. לטענתו, צמיחת הפסיכיאטריה המודרניזם בסוף המאה ה-18 אינה יכולה להיות מנותקת מן השיח המדעי המקובל של התקופה. שיח זה ביקש לשלוט בשיגעון באמצעות ידע קליני ורציונליסטי שייצרה הפרקטיקה הרפואית. הפסיכיאטריה היא אפוא חלק בלתי נפרד מן השיח של השליטה.
לשיטה ה"ארכיאולוגית" של פוקו נודעה השפעה רבה על ניסוח סדר היום האינטלקטואלי באירופה ובארצות הברית החל משנות השישים של המאה ה-20 ועד ימינו. היא השתבצה בביקורת הסטרוקטורליזם, ומאוחר יותר גם הפוסט-סטרוקטורליזם, שהיתה לאופנה רווחת. חשיבותו של פוקו בהקשר זה היא בביקורת התרבות הרדיקלית שלו, בניסיונו לפעול מחוץ לאתוס המדעי האובייקטיביסטי של האקדמיה ובהצלחתו ליצור פוליטיזציה של הפילוסופיה ושל החשיבה האנושית. על אף חילוקי הדעות העוטפים את פועלו (המקטרגים רואים בו ארכי-שמרן דטרמיניזם המפנה עורף לתקווה של רפורמה) אי-אפשר להכחיש את השפעתו העצומה על ביקורת הספרות, ההיסטוריה, המשפט, הרפואה והחשיבה החברתית והמדינית. נראה כי אופני שיח מרכזיים בימינו, כגון ביופוליטיקה, היסטוריציזם חדש, פוסט-קולוניאליזם, אוריינטליזם, פמיניזם, מרקסיזם וניאו-מרקסיזם (Smart, 1985), לא היו אפשריים ללא השפעתו המפרה והפרובוקטיבית.
מכאן לאן?
מקורות
פוקו, מ' [1969] 2005 :הארכיאולוגיה של הידע, תרגום: א' להב, תל אביב: רסלינג.
— [1971] 2005: סדר השיח, תרגום: נ' ברוך, תל אביב: בבל.
Foucault, M. [1966] 1970: The Order of Things: An Archaeology of the Human Sciences, New York: Pantheon Press.
Smart, B. 1985: Foucault, Marxism and Critique, London: Routledge.
תאור / מקור התמונה:
The Linking Open Data cloud diagram
by Richard Cyganiak (Insight Centre for Data Analytics at NUI Galway) and Anja Jentzsch (HPI) https://lod-cloud.net/