גריד, סריג
Grid
"Typical Plan is an American Invention. It is zero-degree architecture, architecture stripped of all traces of uniqueness and specificity. It belongs to the New World".
Rem Koolhaas, S, M, X, XL, p. 335.בגיאוגרפיה: רשת הקווים המקבילים על המפה, שבאמצעותם אפשר לקבוע את הקואורדינטות ואת המיקום. בארכיטקטורה: מבנה/סידור אורבני גיאומטרי המבוסס על קווים מקבילים החוצים זה את זה שתי וערב, כמו רחובות מנהטן בניו יורק.
בספרו הזיית ניו יורק ([1978] 2010) ניתח האדריכל רם קולהאס (Koolhass) את העקרונות המטרופוליטניים של מנהטן, וטען כי הם מבוססים על עקרון הגריד: הבניינים רבי-הקומות מאפשרים לדחוס חללים על פני שטח ציבורי קטן. העיר מצטופפת אל תוך עצמה, בלי לחנוק את עצמה. תפיסה זו מאפשרת שינוי תמידי של כל בלוק/ריבוע/גריד מבפנים בלי להפר את האיזון הפועל מבחוץ. כך ניתן להפריד בין מעטפות הבניינים לבין "תוכנם", בין האווירה הפורמלית והצורנית שמפגינה המעטפת לבין האווירה האינסטרומנטלית שמפגין ה"תוכן" הפנימי – בייעודיו הכלכליים והחברתיים המשתנים. הופעת הגריד יוצרת סדר ואי-סדר הזוי, התמצאות והזיה גם יחד. תיאור מעין זה נמצא למשל ב"עיר הזכוכית" של פול אוסטר (1990), שם הופך הגריד למלכודת
רם קולהאס משבח את העקרונות הרציונליים של מנהטן, הנעים לדעתו על שלושה צירים:
- קיומו של הגריד, המבטא שליטה רציונלית במרחב. שליטה זו מבטיחה את עצמה מפני שינוי חודרני, ועם זאת מאפשרת התגוונות ותוכן אינדיווידואלי של הפרטים הפנימיים.
- גודש וצפיפות (congestion) על פני שטח קטן.
- קרע והפרדה (schism) בין חוץ לפנים, בין פורמליזם חיצוני לפונקציונליזם פנימי. קולהאס מכנה עיקרון זה גם בשם לובוטומיה (lobotomy, ניתוח לכריתת אונה). בהקשר האדריכלי הכוונה היא להוצאה ולפיזור של חלקי ה"מוח" הפנים-בנייני בהתאם לצרכיה המשתנים של העיר (ע"ע גודל).
הפילוסופיה האורבנית של קולהאס מבקשת ליישב פרדוקס מובהק. מצד אחד, הארכיטקטורה שואפת באופן מסורתי למיקום (placing) ומבקשת ליצור מקומות נצחיים, מעין תפאורת קבע להבטחת ההיסטוריה והזיכרון. מצד אחר, שאיפתה של העיר לשינוי גוררת אחריה אי-יציבות ומוטציות תמידיות. קולהאס סבור שהפתרון הוא ארכיטקטורה המצרפת בין הילה מונומנטלית לבין תצוגה של חוסר יציבות וחוסר ודאות (ע"ע אי-היקבעות), זו המפרידה בין הופעה (צורה) לביצוע (פונקציה). הארכיטקטורה מתאימה לכוחות הפועלים על "העיר הגדולה" (Grosse Stadt), אולם היא מתאימה גם לעיר וירטואלית נוסח האינטרנט (Koolhaas, 1996: 22-43).
לסיום ראוי להעיר על הקשר בין המושגים גריד ורשת. אפשר לומר שהאינטרנט בנוי במתכונת של גריד, אלא שהגריד הוא וירטואלי. הרשת, בניגוד למבנה (structure), אינה מוגבלת אלא מתפשטת באופן לא הכרחי ולא קבוע בכל הכיוונים. היא מאפשרת חופש תנועה בתוכה וקישוריות אינסופית. הגריד, שברגיל מגדיר מיקום בעזרת קואורדינטות, מופיע כאן בגרסה של חוסר יציבות וחוסר ודאות, המשקפים את תכונותיו הבסיסיות של האינטרנט.
מכאן לאן?
מקורות
אוסטר, פ' 1990: "עיר הזכוכית", הטרילוגיה הניו–יורקית, תרגום: מ' זינגר, ירושלים: כתר.
Koolhaas, R. 1978: Delirious New York, New York: Oxford University Press, and London: Academy Edition.
— 1996: S, M, X, XL, New York: 010 Publishers, Monacelli Press.
תאור / מקור התמונה:
Photo: Sergey Semenov