גריד, סריג

בגיאוגרפיה: רשת הקווים המקבילים על המפה, שבאמצעותם אפשר לקבוע את הקואורדינטות ואת המיקום. בארכיטקטורה: מבנה/סידור אורבני גיאומטרי המבוסס על קווים מקבילים החוצים זה את זה שתי וערב, כמו רחובות מנהטן בניו יורק. … קיראו עוד

דקונסטרוקציה, פירוק

פילוסופיה ופרקטיקה לשונית ביקורתית העוסקת בפירוק משמעותו הקבועה של הטקסט. הדקונסטרוקציה מבליטה את חוסר השלמות והיעדר הקוהרנטיות של המסורת הרציונלית המערבית ואת אי-יכולתה של השפה לשמש כמכשיר מדויק לייצוג המציאות. הדקונסטרוקציה מחפשת את היסוד הפיגורטיבי, הבלתי בטוח, יוצר ההבדלים ("דיפראנס"); היא חותרת לדחייה ולשוני המפרקים את הטקסט: הטקסט אינו מתכוון בדיוק למה שהוא אומר, או אומר מה שאינו מתכוון אליו. בניסוחו הפיוטי של דרידה (Derrida), הפילוסוף המכונן של הדקונסטרוקציה, החוף נעדר, הקצוות של המשפט שייכים ללילה. … קיראו עוד

מקום

מקום הוא מרחב המוגדר על-ידי גבול פנימי וחיצוני: משהו בתוך מקום מסוים הוא כמו מים בתוך כלי, גורס אריסטו בספרו פיזיקה. המקום נוצר כאשר אנו מרגישים כי איננו ממוקמים באופן אקראי בחלל אלא תופסים חלק ייחודי ומשמעותי בתוכו. המקום קשור למרחב מסומן שבו אנו בוחרים לשכון. המקום הוא אפוא משכן, בית – שם מתמלאים צורכי החיים, שם נוצרת התרבות. מקום מתהווה כאשר קיומו של סובייקט בסביבה נתונה לובש צורה של נוכחות מתמשכת ויציבה. המקום נוסד באמצעות סיפור מכונן (היסטוריה), הקושר בינו לבין יושביו. ל"מקום" משמעויות רבות: טופוגרפיות, גיאוגרפיות, נפשיות, דתיות, פילוסופיות, יומיומיות ועוד. המקום הוא ישות פיזית ומטאפיזית. ברמה המטאפיזית, המקום הוא המרחב הסימבולי של השפה, הנוכחות הקדושה של האל (שפת התורה). במסורת היהודית, המקום הוא אחד מתוארי האל. … קיראו עוד

נוודות חדשה, ניידות

הנוודות החדשה היא אורח חיים וצורת מחשבה המבוססים על ארעיות, על שבירת רצפים ואחדויות ועל טשטוש – אלים לעתים – של גבולות טריטוריאליים וסמליים. חלופה המנוגדת לאורח החיים הקבוע והביתי של התרבות הרשמית. בניגוד לנוודות הישנה, שמוקמה במחוזות רומנטיים של צוענים, בדווים או אנשי קרקס, הנוודות החדשה מופיעה כהלך רוח בתוך התרבות המערבית העכשווית. הנוודות החדשה יוצרת בסיס חדש להתארגנות חברתית; היא בולטת בפרקטיקות מרכזיות של החשיבה הפילוסופית, הפוליטית והאמנותית בת זמננו. גם הניידות היא פרקטיקה של תנועה ושבירת רצפים, אך במגמה שונה לחלוטין: היא מעניקה תחושת חירות וחופש מדומים לאדם המבויית שאינו עוזב למעשה את ביתו הסמלי. זוהי חוויותו של התייר הנצחי. הפרקטיקה באה לידי ביטוי מרכזי בטכנולוגיה, בתקשורת ובכלכלה הגלובלית. … קיראו עוד

ניאו-בארוק

מטאפורה לתרבות העכשווית. ההנחה כי האמנות, האדריכלות והתקשורת בימינו מצטיינות בממדים בארוקיים: גודל, רוחב ודחיסות; עושר פוליפוני ושפה מורכבת; נטייה לאלגוריה סיפורית; הזדקקות לפרשנות מתמדת; מתח בין מערכות פיזיות גלויות למערכות סמליות וסמויות מן העין. הפילוסופיה הניאו-בארוקית מניחה שאין בכוחה של הרציונליות להסביר את המסתורין של העולם. תבניות עיצוב אלה, ששלטו בתקופת הבארוק (1700-1600), חוזרות ומופיעות בפרקטיקות שונות של התרבות הפוסטמודרנית. … קיראו עוד

עיר (ייצוגים באמנויות)

מאז ומעולם, וביתר שאת מאז המהפכה התעשייתית (המאה ה-18), היתה העיר לגורם מרכזי בפוליטיקה ובתרבות. ייצוגי העיר באמנות משקפים מרכזיות זו. הם פונים לשני כיוונים מנוגדים: מחד גיסא, הם מציגים את החלומות האוטופיים של בני האדם על אודות עיר האלוהים (אוגוסטינוס הקדוש); מאידך גיסא, הם נותנים ביטוי לסיוטיהם הקיבוציים מפני עיר החטאים (המרקיז דה-סאד, בודלר). העיר כמיקרוקוסמוס, ואפילו כהתגלמות החיים עצמם, הופכת למטאפורה דומיננטית בתרבות – נושא מועדף לייצוגים בתחומי הספרות, הקולנוע, התקשורת והאמנות. … קיראו עוד

פוסטמודרניזם (באמנויות)

מודרניזם ופוסטמודרניזם הם שני זרמים מרכזיים באמנות של מאה השנים האחרונות. מודרניזם הוא סגנון באמנות הפלסטית, באדריכלות, בצילום, בספרות, בקולנוע, בתאטרון וכיוצא בזה, שהיה רווח החל מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. סגנון זה מבליט את הממד הרציונלי, המופשט והגואל של האמנות: הוא מאמין באפשרויות הקדמה, דחיית הישן מפני החדש. הפוסטמודרניזם משקף מוסכמות אסתטיות חדשות המתפתחות בתחומים אלה, החל מאמצע המאה שעברה ועד לימינו. מאפיינים כלליים של הסגנון הפוסטמודרני הם צמצום הפער בין אמנות "גבוהה" ל"נמוכה", ציטטות היסטוריות ואקלקטיזם סגנוני, נטייה לפרודיה ולפסטיש, מודעות למוצר האמנותי כפרי של שעתוק והתחזות, טיפול בצומת אמנות-מדיה-צריכה, פירוק דרכי הייצוג והשפות של המודרניזם העילי, פירוק הסובייקט ההרואי של המודרניזם ועוד. … קיראו עוד
אישים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

שוטטות, פלאנריזם

משוטט עירוני – בצרפתית, Flâneur (מילולית, בטלן). גיבור תרבות בדיוני בעידן הקפיטליסטי. סוג של "בלש" העוסק בציד מבטים, סיפורי חיים ותשוקות מזדמנות. יסוד עולמו של הפלאנר הוא השיטוט הכפייתי, פרי החרדה מפני הישיבה בבית. המשוטט רואה ברחוב, בחלל הציבורי, את ביתו המזדמן. תחנות בהתפתחות המונח: אישיותו ויצירתו של המשורר שארל בודלר (Baudelaire); המשורר גיום אפולינר (Apollinaire), "הפלאנר של שתי הגדות"; "איש ההמון", גיבורו הבדיוני של אדגר אלן פו (Allan Poe); הפופולריזציה של דמות המשוטט בכתביו של ולטר בנימין (Benjamin), שראה בו את איש האינטליגנציה הקונה ומוכר עצמו כסחורה בשוק. גלגול רדיקלי של המשוטט הוא האקטיביסט הסביבתי הפועל באופן פרובוקטיבי במרחב הציבורי ומותח ביקורת על כללים והרגלים מקובלים. המשוטט האקטיביסט משרטט קווים אלטרנטיביים של ספונטניות ותשוקה המוּחלים על המרחב הציבורי. במרחב זה נעים בו-זמנית המשוטט הבורגני, נציגו הביקורתי של המרכז, לצד המשוטט האקטיביסט המבקש לייצג את השוליים המדוכאים בכרך. בתווך, נע המשוטט הבלתי מסומן, "השקוף", דייר הרחוב. הוא מתקיים בטווח שבין אומללות וחמלה מחד, לבין בחירה חופשית והתרסה, מאידך. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×