אחר גדול

(Other (Auture

Las fuentes del derecho penal. Source: https://fuentesde.com/derecho-penal-historia-y-evolucion-del-derecho-penal/

"השפה עשוייה בצורה מספיק טובה, הן על מנת לייסד אותנו בתוך האחר הגדול והן על מנת לעצור מבעדנו באופן רדיקלי את הבנתו".

ז'ק לאקאן, "הקדמה לאחר הגדול", עמ' 57.

מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי ז'ק לאקאן. האחר הגדול מייצג אחרות מוחלטת המצויה מחוץ לאני. אחרות זו מזוהה עם האמת ועם החוק. בניגוד לאחר הקטן, שהוא בבחינת השלכה מדומיינת של האני, האחר הגדול מצוי מחוץ לטווח ההזדהויות של האני ואינו ניתן להטמעה. זהו אחר רדיקלי המזוהה עם הסדר הסימבולי בשפה. בתחילת ההתפתחות, האֵם מהווה מושא להזדהות ובה תלוי גורל התינוק – היא מהווה לגביו את האחר הקטן – ואילו בהמשך עובר התפקיד אל האב – האחר הגדול. האב (הסדר, החוק, המוחלט, האמת, המדינה וכן הלאה) מייצג את הממד החסר, הלא מודע בשפה ובתרבות. הלא-מודע, המובנה בשפה, הוא השיח של האחר הגדול.

כדי להכיר את האחר הגדול (Other) ראוי להשוותו לאחר הקטן (other). האחר הקטן מופיע כנגזרת של האני; זהו האני המדומה שלו המזוהה עם האם. בשלב זה, התינוק מצוי בסימביוזה שלמה איתה. ואולם האֵם מופיעה בממד מפוצל: היא משתקפת "שם", במראה – שם מצוי גם ה"אני" של התינוק הניבט מן המראה. האני מתואר במצב מפוצל, כמי שמתאווה אל האחר (האֵם) שבמראה (ע"ע שלב המראה ; אובייקט a קטנה). בניגוד לכך, האחר הגדול מצוי מחוץ לאני: זוהי אחרות טוטלית. שם מצויים החוק, האמת, המדינה, האידאולוגיה ומושגים מוחלטים דומים. האחר הגדול שייך לסדר הסימבולי של השפה (לאקאן, 1998; Lacan, 1988).

האיווי אל האחר הגדול הוא איווי אל משהו גדול השונה באופן רדיקלי מן האני וזר לו. מושא התשוקה של האני כעת אינו האם, אלא האב המייצג את הרשות של האמת, השפה, הידע, החוק, הסדר, התרבות ועוד. ואולם, האיווי אל ה"אמת" הטוטלית נחווה כאחרות, כלומר כפרקטיקה של דחייה. האחר הגדול מופיע בהקשר זה כחֶסֶר (Lack) והיעדר. התשוקה זו מיוצגת באמצעות שרשרת של מסמנים חלופיים המובעים בשפה באמצעות הדיבור. גלישה זו של המסמנים מגדירה את הסובייקט, ואולם היא מציבה אותו בעמדה של חסר מתמיד, משום שהאני אינו מסוגל עוד להתנסות בתשוקה או להטמיע אותה בתוך עולמו. פירושו של דבר הוא להתנסות, כל פעם מחדש, בלא-מודע הלשוני. הלא-מודע הלשוני הזה הוא השיח של האחר; שם מקומו של האב; שם גם מקומו של האחר הגדול (אוונס, [1996] 2005). "האחר הגדול הוא אוצר המסמנים בשפה, המערכת החברתית, וגם הלא-מודע. מכיוון שהלא-מודע מובנה כשפה ו'מנהל' את הסובייקט, הוא פן נוסף של האחר הגדול" (אפרתי וישראלי, 2007: 161).

מקורות

אוונס, ד' [1996] 2005: מילון מבואי לפסיכואנליזה לאקאניאנית, תרגום: ד' אילון, תל אביב: רסלינג.

אפרתי, ד' וישראלי, י' 2007: הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן, תל אביב: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת.

ז'יז'ק, ס' 2003: מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית, תרגום: י' אור, תל אביב: רסלינג.

— [2001] 2004: "האחר הגדול ה'קיים באמת'", בתוך: תיהנו מהסימפטומים, הוליווד על ספת הפסיכולוג, תרגום: ר' ידור, תל אביב: מעריב, עמ' 230-225. 

לאקאן, ז' 1998: "הקדמה לאחר הגדול", תרגום: ב' ליכטנברג אטינגר, שיחות, כרך ד', מס' 1, נובמבר.

 Lacan, J. 1988: Seminar Book II, The Ego in Freud's Theory and the Technique of Psychoanalysis 1954-1955, Ch. 19, trans. S. Tomaselli, New York: Norton, Cambridge: Cambridge University Press  

תאור / מקור התמונה:

Las fuentes del derecho penal. Source: https://fuentesde.com/derecho-penal-historia-y-evolucion-del-derecho-penal/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×