אינטראקטיביות, הידוּדיות

Interactivity

Photo: Scott Snibbe

מונח המציין את יכולתה של מערכת לנהל דו-שיח עם מפעיליה. טכנולוגיה מתפתחת וחוויה מרכזית בחיי היומיום בתחילת המאה ה-21. סימני התופעה ניכרים בטלוויזיה, באינטרנט ובמרחב הבידורי של התקשורת הסלולרית. התהליך שם דגש על "תוכן משתמשים" כמקור מרכזי ליצירת טקסטים ומשמעות.

אף כי האינטראקטיביות נתפסת כתקשורת עכשווית, שורשיה נטועים בעת העתיקה. כבר אז ניתן לגלות סימנים לשיתוף הנמען בקביעת התכנים ובהשפעה עליהם. מקובל לטעון כי הקהל שנאסף בקולוסיאום ברומא, כדי לצפות במופעי הגלדיאטורים, נהג להרים את ידו ובכך לקבוע, לשבט או לחסד, את גורלו של הלוחם המשתתף בחיזיון. הסטנד-אפ וז'אנרים פרפורמטיביים אחרים (ע"ע אלתור) שאפו מאז ומעולם לשיתוף פעיל של הקהל ביצירה. באופן דומה, גם שיחות הטלפון בין שדרני הרדיו למאזינים ומשחקי הטלוויזיה המבוססים על תקשורת טלפונית או מקוונת עם המתחרים הם דוגמאות לשכיחותה של החוויה האינטראקטיבית גם בחיינו בעבר. ואולם רק בחברת המידע של ימינו, על הטכנולוגיה המודרנית שבבסיסה, הפכה האינטראקטיביות למאפיין המרכזי של התקשורת.

תקשורת ההמונים המסורתית מאופיינת, בין היתר, בריכוזיות, בבלעדיות ובשליטה. גישה זו מאותגרת כיום על-ידי דפוס תקשורתי אינטראקטיבי: מערכת מקוונת (און ליין), שהפעלתה נעשית בדרך של שיחה בין המשתמש לבין המחשב. הפיכתה של רשת האינטרנט, באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, לערוץ מרכזי של תקשורת הפכה את האינטראקטיביות למושג שגור ולמשתנה מרכזי בהערכת יעילותו של התהליך התקשורתי. חדירתן של טכנולוגיית הדואר האלקטרוני לשימוש היומיומי, ובעיקר תפוצתם הגוברת של אתרי השיחות והפורומים, הרשתות החברתיות, המסחר האלקטרוני ואתרי המשחקים, הלימוד העצמי והפורנוגרפיה – המצריכים פעילות אינטראקטיבית רבה – הפכו את הטכנולוגיה החדשה למובנת מאליה. השאיפה לאינטראקטיביות בזמן אמת נקשרת להשפעתו הגוברת של המחשב על כל תחומי החיים: פוליטיקה, מסחר, ידע ובילוי.

השאלה הפילוסופית המרכזית נוגעת למעמדו של הטקסט בעידן האינטראקטיבי. דומה כי אינטראקטיביות ונרטיב עומדים בסתירה מסוימת זה לזה (). [ internal-link title="פתיחות/סגירות" text="סגירותו"]  (Meadows, 2002) היחסית של הנרטיב – הפועל במתכונת סיפורית שיש בה התחלה וסוף – היתה מאז ומעולם מכשיר לכינונו של הנמען. בעניין זה נשאלת שאלה עקרונית: מה תהיה המוטיביציה של הנמען להתערבות כזו ומהם גבולות ההתערבות בטקסט שתאפשר הטכנולוגיה? ובנוסף, האם הטקסט הפתוח, שאותו מאפשר המצב האינטראקטיבי, מקביל ל"סובייקט הנזיל" של העולם הפוסטמודרני? שאלות אלה מובילות לתהייה בדבר גורלו של הטקסט הקנוני בעידן האינטראקטיבי (Murray, 1998). האם היצירה הקלאסית, המוכרת לנו כיום, עתידה לרדת ממעמדה משום שאינה מתאימה לטכנולוגיה החדשה, או שמא היא תמשיך להתקיים בצד "טקסטים להרכבה עצמית", שבהם הנמען יהפוך לגורם מרכזי?

דומה כי קשה במיוחד להעריך את משמעות חדירתה של הטכנולוגיה האינטראקטיבית לתחום הדיווח והחדשות. לכאורה מתקיים מתח מובנה בין אינטראקטיביות לבין דיווח. ברשת האינטרנט מיוצגים כיום כל ספקי המידע המוכרים והממוסדים בצדם של מיליוני מקורות מידע פרטיים עצמאיים, בעלי אינטרס ברור. ריבוי ערוצי המידע, וכן יכולתו של הנמען להתערב, לערוך ולעצב בעצמו את תמונת הדיווח על-פי "סדר יומו" הפרטי, עשויים לסמן שינוי ביחס למעמדן של החדשות בחברתנו.

סוגי מדיה אחרים שבהם בולטת ההשפעה האינטראקטיבית הם הקולנוע והטלוויזיה. הקולנוע החדש משלב תכונות של קולנוע מסורתי עם מאפיינים אינטראקטיביים: אנו עדים לתהליך שבו הצופה הופך לגורם פעיל. לעונג הוויזואלי המסורתי, הקשור לחוויה הנרקיסיסטית של הצפייה, נוסף עתה עונג מסוג חדש – עונג הנגרם מחוויית השליטה, מעצם היכולת לייצר משחק קולנועי חדש. מבחינת הפקתו, מדובר בטקסט קולנועי מורכב ומסובך. הדבר מתבטא בתסריט בעל מספר רב של דפים הכתובים במקביל. אלה יוצרים תשתית לצירופים רבים, שאותם יכול הצופה ליצור במהלך הצפייה. הטלוויזיה גם היא עשתה כברת דרך בכיוון האינטראקטיבי. סימנים לכך אפשר למצוא בשילובם של יישומים אינטראקטיביים ברבים מן הז'אנרים הטלוויזיוניים המסורתיים כמו השעשועון ותוכנית הריאליטי.

עם זאת, תהא זו תמימות להסיק כי התקשורת האינטראקטיבית מאפשרת מעורבות גבוהה יותר של הפרט בקביעת תמונת עולמו. מדויק יותר לראות באינטראקטיביות חוויה המיועדת בעיקר ליצירת אשליה של שליטה והשפעה אצל הנמען. הנמען, השולט לכאורה במשחק, הופך בדרך מתוחכמת זו לנתין בלתי מודע של הפורמט החדש המבוסס על פיתוי ובידור. החירות שניתנת בידו היא אפוא חירות מדומה, משום שלמעשה אין לו אפשרות לייצר פורמט חדש בעצמו, והוא מוגבל לאלה שהכין עבורו הגוף המשדר; יכולתו להביא לשינוי אידאולוגי מעמיק בתכנים הבידוריים היא לפיכך מצומצמת מאוד.

קשה להעריך כיום את השלכותיה של התקשורת האינטראקטיבית על תקשורת ההמונים. ייתכן כי מדובר בחידוש טכנולוגי ותו לא, אף כי חידוש זה עתיד להשפיע בתחומים שונים כגון צרכנות, חינוך ובידור; וייתכן כי מדובר בשינוי תרבותי רב משמעות בעל השלכות על מושגי האמת והזהות. ייתכן כי נוצר שינוי של ממש ביחס למעמדם האוטונומי של טקסטים ושל קוראי טקסטים בתרבות. במקרה כזה מדובר במציאות חדשה של טקסטואלית צרופה המצויה בתהליך של הפקה מתמדת. מהפך מעין זה יגדיר מחדש את היחס בין מציאות לבין בדיון.

מקורות

מוסף הארץ בנושא תקשורת ועבודה מרחוק, גיליון מס' 2, 3.2.98.

מלמד, א' 1998: "הצפון נגד הדרום", הארץ, מוסף "קפטן אינטרנט", 9.6.98.

נייסביט, ג', ופ' אבורדין, 1990: 2000, תרגום: ב' קורות, תל אביב: מטר.

זונטאג, ס' 1977: הצילום כראי התקופה, תרגום: י' ברונובסקי, תל אביב: עם עובד, ספרית אופקים.

פורמן, ד' 1998: "חלומות אינטראקטיביים", קמרה אובסקורה, 7, יולי 1998, עמ' 61-58.

שנער, ד' 1997: תקשורת, טכנולוגיה, חברה, תרבות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

Manovitch, L. 2002: The Language of New Media (Leonardo Books), Cambridge, MA: The MIT Press.
Meadows, M. S. 2002: Pause & Effect: The Art of Interactive Narrative, Indianapolis, IN: New Riders Press.

Murray, J. H. 1998: Hamlet on the Holodeck: The Future of Narrative in Cyberspace, Cambridge, MA: The MIT Press.

תאור / מקור התמונה:

Photo: Scott Snibbe

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×