ירוק, ירוקים

Green Movement

Source: Unknown

רעיון פילוסופי, תנועות מחאה ומפלגות פוליטיות המאוגדים סביב המאבק למען איכות הסביבה ואיכות החיים. הפילוסופיה של הירוקים מעלה ספקות לגבי הטכנולוגיה, הקִדמה המתועשת ותרבות הצריכה הגואה. ה"ירוק" מופיע כחלק מעמדת התקינות הפוליטית. הוא מציין תקן אופנתי ואמצעי שיווקי, ועל כן הוא יכול לשרת אינטרסים מנוגדים: הן של התאגידים הגדולים והן של פעילים המנסים לשנות את חוקי המשחק של החברה הצרכנית.

תנועת הירוקים היא תנועת מחאה אקטיביסטית וקבוצת לחץ אקולוגיה, פוליטית ותרבותית. היא מותחת ביקורת על שיטות המחשבה ועל האידאולוגיות המפעילות את חברת הצריכה בת זמננו. הירוקים מוחים נגד התיעוש והזיהום הנובעים מניצול יתר רשלני של משאבים. סוגיות מרכזיות – כגון הזיהום הנגרם בידי מכוניות ופגיעתו בחיינו, שאלת מִחזור האשפה וניהולה, התחממות כדור הארץ ומניעת הפגיעה בנכסי הטבע והנוף – עולות לסדר היום ומוצגות כסוגיות התובעות פתרון דחוף (ע"ע גרינפיס ; סביבה ; קיימות).

בקרב הירוקים ישנה קבוצה המציגה עמדה ספקנית לגבי הטכנולוגיה. קבוצה זו משתלבת במגמות ניאו-רומנטיות השואפות ל"חזרה לטבע" ומאפיינות את העידן החדש. בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 זכתה תנועת הירוקים לחשיבות מיוחדת בפוליטיקה האירופאית, והפכה לחלק בלתי נפרד מן המפה החברתית-כלכלית והפוליטית באירופה. במדינות אחדות אנשי מפלגות הירוקים הם שותפים בכירים בשלטון; דוגמה לכך היא הממשלה שהקים הקנצלר גרהרד שרדר בגרמניה ב-1999. במדינות אחרות הירוקים הם חלק מן הסצנה הפוליטית והתרבותית המקדמת רפורמות אקולוגיות רחבות.

מרכזיותו של הרעיון הירוק בחברה הקפיטליסטית המערבית בא לידי ביטוי גם במגמת ה-Greenwashing: חברות וארגונים המזהמים את הסביבה מאמצים תדמית נקייה כפרקטיקה שיווקית שנועדה לקדם אינטרסים כלכליים. ארגונים אלה טוענים למעורבות חיובית ולתרומה לקהילה, וכך צוברים רווח תדמיתי. דוגמה לצעד כזה היא צביעת חלק ניכר מן האוטובוסים של קואופרטיב "אגד" בירוק. דוגמה נוספת היא הזמנת לקוחותיה של חברה לרהיטי עץ לנטוע עץ ביער על שם החברה, אם כי אפשר לראות בכך גם פעולה חיובית שנועדה לשמר יערות. הפיכתו של זבל למוצג מוזיאוני עשויה אף היא לשמש מטאפורה דומה: ניסיון של חברות וגופים, שפעילותם כרוכה בפגיעה בסביבה, לקנות תדמית נקייה.

בישראל – חברה אידאולוגית שסדר היום שלה עדיין לאומי – הצלחותיה של האסטרטגיה הירוקה צנועות יחסית. ב-1999 נכשלו מאמציה של מפלגת הירוקים להיבחר לכנסת. בשנת 2000 נכשלו הירוקים במאבק שניהלו יחד עם גורמים אחרים, כמו החברה להגנת הטבע, נגד סלילתו של כביש 6, כביש חוצה ישראל (ע"ע אקטיביזם ; שיבוש תרבות). אפשר לתהות על סדר העדיפויות שעמד ביסוד אידאולוגיה ירוקה זו: האם לא היה בכך ביטוי למגזר בורגני ושבע שאינו מוכן לוויתורים בנושאי החי והצומח אך אדיש לכך שכביש חוצה ישראלי עשוי להביא לצמצום פערים מעמדיים בין מרכז לפריפריה? אם כי מצד אחר, כיצד כביש אגרה, התובע כסף ממשתמשיו, יכול לתרום לשכבות החלשות ולעודד אותן לניידות חברתית?

מכיוון אחר, אפשר לטעון כי המגמה הירוקה משרתת אינטרסים מעמדיים מפלים. סוגיה זו בולטת בתחום הביוטכנולוגיה: ההנדסה הגנטית תאפשר אולי להאכיל את העולם השלישי, אך גם תסכן אותו. על-פי תפיסה זו, העולם הראשון, השבע, ימשיך ליהנות מירקות וממוצרים אורגניים יקרים, בשעה שהעולם השלישי, העני, ייאלץ להסתפק במוצרים תעשייתיים זולים המסוכנים לבריאותו ולהתפתחותו.

מקורות

דה-שליט, א' 2005: אדום – ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה, תל אביב: בבל ומרכז השל. 

Maathai, W. 2003: The Green Belt Movement: Sharing the Approach and the Experience, New York: Lantern Books.

Tokar, B. [1987] 1992: The Green Alternative: Creating an Ecological Future, San Pedro, CA: R & E Miles.

תאור / מקור התמונה:

Source: Unknown

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×