קיברנטיקה

Cybernetics

Collage of human head, molecules and various abstract elements on the subject of modern science, chemistry, physics, human and artificial minds. Source: unknown

מדע השוואתי העוסק בשליטה, בבקרה ובתקשורת בקרב בני אדם, בעלי חיים ומכונות. מושג המזוהה עם עולם המידע, התקשוב, האינטרנט ורשתות המחשבים. מאז סוף שנות הארבעים, עם פרסום ספרו של נורברט וינר (Wiener, [1948] 1967), מציין המושג בקרה התלויה בזרימת מידע, בקרה שחלים עליה חוקים אוניברסליים שאינם תלויים בהפרדות הקלאסיות בין מערכות אורגניות וא-אורגניות. מקור המילה "קיברנטיקה" במילה היוונית kybernetike, שפירושה קברניטאות, אמנות האחיזה בהגה. המילה מופיעה בכתבי אפלטון הן במשמעותה המילולית והן במשמעות המטאפורית: אמנות ההנהגה של אנשים בחברה; אמנות השלטון.

המערכת הקיברנטית היא מערכת השולטת במידע, מעבדת אותו ומסיקה ממנו מסקנות. המידע שהקיברנטיקה עוסקת בו נוצר על-ידי ארגון סמלי של המסר באמצעות משתנים מתמטיים, המתממשים באין-ספור צורות חומריות. המידע הוא רצף מסוים של נתונים בהתאם לעקרון הנדירות או לייחודו של נושא המידע, או בניסוחו של אהרון קציר (1973: 18): "ככל שהצירוף המילולי או צירוף הצלילים או מתכונת הציור נדירים יותר, מקוריים ובלתי מצויים, יהיה ערכם האינפורמטיבי גבוה יותר". המידע, שהוא טקסט מארגן, עומד מול האנתרופיה המציינת היעדר ארגון (Wiener, [1950] 1967; Johnston, 1998).

מעגל הפעולה הקיברנטי מורכב מארבעה שלבים: תוכנית פיקודית (התוכנה), מערכת הביצוע (למשל החומרה), המוצר המופק ומנגנון היזון חוזר, השב אל תוכנית הפיקוח, מדווח לה ומקבל ממנה הנחיות נוספות. המשוב בודק את התאמת המוצר לתוכנית הפעולה, וזו האחרונה מעדכנת ומשפרת את עצמה בהתאם לנתונים שמזרים המשוב. מערכת פורמלית זו נתפסת כמערכת אוניברסלית ואובייקטיבית, ניתנת לכימות, חפה מכל השפעה ומשמעות אנושית. היא מתקיימת בעולם האורגני (ביולוגיה, גנטיקה), בעולם הא-אורגני (טלקומוניקציה, עיצובי מחשב, פיתוח נשק), בעולם האנושי (תקשורת, פסיכולוגיה, בלשנות, תורת הספרות) ועוד.

את המונח "קיברנטיקה" טבע נורברט וינר ב-1947 (Wiener, [1948] 1967). הוא ביקש ליצור מדע המקושר למדעים המבוססים של זמנו – הנדסת חשמל, מתמטיקה, ביולוגיה, נוירו-פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה – ובו בזמן שונה מהם. המדע החדש התמקד בתיאור האינטראקציה בין מטרות, תחזיות, פעולות ומנגנונים של משוב. בראשית הדרך היישומים המרכזיים היו בתחום השיטות החומריות: ניהול ארטילריה, עיצוב מעגלים חשמליים וניהול מערכות רובוטיות פשוטות. בהמשך נוצרו גם יישומים ב"מדעים הרכים", במקצועות כמו פסיכולוגיה וניהול.

כדי להבין את החשיבה הקיברנטית יש להשוותה לתחום ידע גובל, שלעתים מזוהה איתה בטעות: האינטליגנציה המלאכותית. השפעתה של זו ניכרת מאז הרבע השלישי של המאה ה-20 והיא מתמקדת בחקר האינטליגנציה של המכונות וביכולת היישום של אותה חשיבה. הקיברנטיקה, לעומת זאת, מתעניינת בשאלה אחרת לגמרי: מהן המגבלות האפיסטמולוגיות (ההכרתיות) העומדות כמכשול בפני הבנת גבולות המדיום (הטכנולוגי, החברתי ועוד)? מטרתה המרכזית של הקיברנטיקה היא לתאר את אופני הידיעה שלנו; היא מנסה לתת מענה לשאלה כיצד אנו יודעים מה שאנו יודעים. סוגיה זו קרובה ברוחה לסוגיות שבהן עוסק תחום הידע של הקונסטרוקטיביזם (Von Glasersfeld, [1987] 2007). התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מציגה את האובייקטיביות כתוצר של הסכמה על משמעות. היא מתארת את האינפורמציה כתהליך של אינטראקציה ולא כסחורה הנשמרת במחשב (Winograd and Flores, 1986). הבדל אחר בין קיברנטיקה לאינטליגנציה מלאכותית קשור לעובדה שהאינטליגנציה המלאכותית באה לעולם במסגרת פיתוחן של מכונות מחשב דיגיטליות, שנועדו ליצור הדמיה מלאכותית של מוח האדם, ואילו מדע הקיברנטיקה בא לעולם כאשר שאלות של מידע, משוב, פיקוח ושליטה הופרדו מיישומיהן בתחום המדעים השונים והפכו למדע בפני עצמו.  מדע זה חוקר מערכות מופשטות וסימבוליות כגון השפה. הקיברנטיקה עוסקת אפוא בתיאור המציאות משני היבטים: מצד אחד היא מתמקדת בתיאור השיטות הנצפות, ומצד אחר היא מתבוננת בשיטת הצפייה. היא עוסקת בארגון האפיסטמולוגי של הנצפה. על כן היא מכונה לעתים "אפיסטמולוגיה שימושית" (ע"ע רפלקסיביות).

הסביבה הטכנולוגית והרוחנית שאנו חיים בה כיום היא תוצאה של התיאוריה הקיברנטית. נציין כמה נקודות מפתח:

א. הסימביוזה בין אדם למכונה, בסביבה מתוּוכת מחשב: ההנחה כי אפשר לדון במערכות אורגניות וא-אורגניות, אנושיות ולא אנושיות (מערכות של חומרה ותוכנה), באמצעות מערכת מתודולוגית משותפת. מגמה סייבורגית זו (ההכלאה המטאפורית בין האדם למכונה, שעליה מדברת דונה הארווי, Haraway, [1985] 1990) הגיעה לשיאה בפילוסופיות ובטכנולוגיות של ימינו, אך היא התקיימה כבר בשיח על הקיברנטיקה בשנות הארבעים של המאה ה-20. יצירות מרכזיות בספרות ובקולנוע עוסקות בנושא המרכזי שהעלתה הקיברנטיקה: האדם כמכונה. נמצא זאת בסרטים כגון בלייד ראנר (רידלי סקוט, 1982) ושליחות קטלנית (ג'יימס קמרון, 1984) וביצירות ספרות כגון נוירומנסר (גיבסון, [1984] 1994) והזעקה של אוסף 49 (פינצ'ון, [1965] 2006).

ב.  הקיברנטיקה מתקשרת למטאפורה של חלל ווירטואלי נוסח ימינו, המתקיים בתוך רשת מחשבים כלל-עולמית. מושגים כגון סייברספייס או סיייברפאנק הם תוצאה ישירה של מסגרת הדיון.

ג.   מגמות בינתחומיות, המתפתחות בעקבות מערכת המושגים הכלליים שהעלתה הקיברנטיקה, מופיעות כהתנסות מרכזית בשטחים שונים של התרבות, החל ממולטימדיה וכלה באסתטיקה בת זמננו. יישומיהן ניכרים בתחומים כגון פיתוח של תוכנות לומדה וזיכרון, למידת אורגניזמים של חיים ביולוגיים, ניתוח מנגנון ההומיאוסטזיס (מנגנון של ויסות עצמי), ניתוח מעגל החיים כמעגל אוטונומי המווסת את צרכיו ואת דרכי פעילותו, ופיתוח דגמים של קיברנטיקה חברתית. תיאוריות הגובלות בקיברנטיקה הן תורת המורכבות ותורת המערכות.

ד. הקיברנטיקה היא המדע בהא הידיעה של הקפיטליזם העכשווי. ההתבוננות בגוף האנושי כסחורה הניתנת לניוד והחשיבה על אודותיו במושגים של תכנון, תכנות והיזון חוזר משקפות את האידאולוגיה הקפיטליסטית בתמציתה. כך גם מערכת החשיבה הבינארית המבוססת על יחס של קלט-פלט. מגמת ההפשטה, הנובעת מן הרצון ליצור שפת-על שתשלוט בשפות אחרות (בביצועים "נמוכים" יותר הכפופים לה), היא תובנה נוספת מבית מדרשו של הקפיטליזם. בעידן הגלובליזציה, שליטה ובקרה עומדות על סדר היום בדחיפות רבה יותר מאי פעם, ולכן הן שבות ומובילות את הדיון לשאלות היסוד של הקיברנטיקה.

ה.  לקיברנטיקה יישומים בתחומי הביולוגיה, השפה ו"שיטות של חיים". כאן אפשר להביא את עמדתו של הביולוג אומברטו מטורנה (Maturana and Varela, 1980, 1992). על-פי האחרון, הלמידה אינה רק הצטברות של ייצוגי הסביבה, אלא תהליך מתמשך של שינוי בהתנהגות בעקבות שינוי המתרחש בתוך המערכות העצביות, היוצרות סינתזה של הנתונים ומעצבות את ההתנהגות.

ו. התיאוריה הקלאסית בתורת הקיברנטיקה והאינפורמציה אותגרה מבחינה פילוסופית וטכנולוגית על-ידי תיאוריות פוסטמודרניות, שהבליטו ריבוי (Multiplicity) שאינו ניתן לכימות בהגדרת המושג "אינפורמציה" (Johnston, 1998) (ע"ע עודפות, יתרות). יישומים אחרים נרשמו בתחומים כגון ייצוג ידע ובניית מודלים קוגניטיביים ומודלים עצביים.

מקורות

גיבסון, ו' [1984] 1994: נוירומנסר, תרגום: ד' פלג, תל אביב: ספרית מעריב.

פינצ'ון, ת' [1965] 2006: הזעקה של אוסף 49, תרגום: ע' שורר, תל אביב: רסלינג.

קציר, א' 1973: בכור המהפכה המדעית, תל אביב: עם עובד.

 

 

Haraway, D. [1985] 1990: "A Manifesto to Cyborgs, Sciences, Technology and Socialist Feminism", in: Nicholson, L. J. (ed.), Feminism/Postmodernism, New York: Routledge.

Johnston, J. 1998: Information Multiplicity, American Fiction in the Age of Media Saturation, Baltimore and London: Johns Hopkins University Press.

Maturana, H. R. and Varela, J. F. 1980: Autopoiesis and Cognition: The Realization of the Living, Dordrecht: D. Reidel.

— 1992: The Tree of Knowledge: The Biological Roots of Human Understanding, Boston: Shambhala.

Shannon, C. and Weaver, W. 1949: The Mathematical Theory of Communication, Champaign: Illinois University Press.

Von Glasersfeld, E. [1987] 2007: Key Works in Radical Constructivism (Bold Visions in Educational Research), Rotterdam: Sense Publishers.

Wiener, N. [1948] 1967: Cybernetics, Or Control and Communication in the Animal and the Machine, Cambridge, MA: The MIT Press.

— [1950] 1967: The Human Use of Human Beings: Cybernetics and Society, New York: Avon Books.

Winograd, T. and Flores, F. 1986: Understanding Computers and Cognition, Norwood, NJ: Ablex.

                                

 

 

תאור / מקור התמונה:

Collage of human head, molecules and various abstract elements on the subject of modern science, chemistry, physics, human and artificial minds. Source: unknown

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×