קינקי, ביזאר

Kinky

Source: Unknown

Kink פירושו לולאה או פיתול בחבל או בחוט. בהשאלה, תכונה של אדם "מסובב", עקום, אקסצנטרי. כינוי לסטייה מהתנהגות מינית מסורתית או מכל התנהגות אחרת הנחשבת תקנית. הקינקי הוא המוזר והחריג. בגרסתו הקיצונית הקינקי הוא הביזאר: התנהגות מינית הנחשבת רדיקלית במיוחד, כזו הגובלת לדעת רבים ב"סטייה". העיסוק בסוגיית הקינקיות חורג אל מעבר לשאלת ההתנהגות המינית. הוא משקף משא ומתן על שאלות של זהות, הדרה ונורמליות בחברה בעלת קודים נזילים.

 

 

הקינקיות מייצגת בחירה תרבותית המעמידה את האדם מחוץ לנורמה המקובלת, ובעיקר מחוץ למוסכמות של המיניות המסורתית. בדומה לאדם הקווירי, הבוחר לזהות את עצמו עם היסוד החריג בחברה, גם הקינקי רואה בחריג ובמוזר מקור להעצמה ולצבירת כוח. התנהגות קינקית אינה נתפסת כפרוורסיה אלא כהעדפה תרבותית. עם זאת, על-פי התפיסה הרווחת, הקינקיות היא שם כולל לאוסף של סטיות מיניות בדרגות משתנות, הזוכות אט אט לביטוי ולחשיפה (ע"ע פטישיזם ; מאזוכיזם ; סאדיזם, סאדו-מאזוכיזם).

התרבות הקינקית צברה תאוצה עם חדירתו של האינטרנט. הרשת מתפקדת כסוכנת מרכזית בתהליך, משום שהיא משמשת כר נרחב למפגש עם "אנשים מאותו סוג": חברים, אלמונים לעתים, בקהילה המוגדרת על-פי העדפה מינית או תרבותית, רמת החריגות או המוזרות וכדומה (ע"ע קהילה וירטואלית). נשאלת השאלה: האם הקינקיות היא פעולה הנמצאת "מחוץ לגדר" או שמא מדובר בפרשנות יצירתית ובגרסה צבעונית של ההתנהגות המינית הרגילה? מישל פוקו (foucault) צידד בטענה האחרונה כשתיאר את הפרקטיקה המאזוכיסטית, לדוגמה, כהעדפה מינית-תרבותית (ע"ע כוח/ידע).

דומה שבעידן שהתקלף זה מכבר מן המסתורין בתחומי חיים שונים, נותרה שאלת ההתנהגות המינית שריד אחרון של חשאיות ומסתור. חשאיות זו עשויה להסביר את השמרנות היחסית בתחום. ההיסטוריון הבריטי תיאודור זלדין (Zeldin) גורס, למשל, שבמרוצת המאות, ובמיוחד עם עלייתו של האינדיווידואל המֹכוון לאפיקים אנוכיים-ייצרניים, הצטמצמו תענוגות המין במקום להתרחב: "כוחות המין, המסוגלים לעורר חוסר אנוכיות, נתפסים כמפריעים, ועדיף להוציא אותם אל מחוץ לזירה הציבורית ולהגביל אותם לפרטיות הבית. אפילו הנצרות, דת האהבה, פוחדת מאז ומעולם מהאהבה המינית ומגבילה אותה אך ורק לחיי הנישואים שאותם השווה לוּתֶר לבית חולים המרפא את האהבה" (זלדין, 1999: 115).  כך נמנע מחדר השינה למלא את ייעודו, להיות יצירתי כפי שעשוי היה להיות. התענוג שבהתמסרות ובחוסר האנוכיות נדחק הצידה מפני האינסטרומנטליות הקפיטליסטית שהשליטה את חוק היעילות הסטרילית על כל תחומי החיים.

על רקע זה ניתן לתאר את הקינקיות כתרבות נגד, המתריסה ומלעיגה את הקיפאון המיני של הקפיטליזם, ומבכרת על פניו דמיון אירוטי וליברטניזם מיני. על-פי גישה זו, להיות קינקי פירושו להשתעשע עם הזולת. שאלות כגון מה מעניין אותי? מה מגעיל אותי ולמה? במה אני מוכן להתנסות? בפני מי אני מוכן להודות בכך? – משרטטות את גבולות המותר והאסור בתרבות, תוך הצגת עמדה חתרנית ומשחקית כלפי המוסכמות הבורגניות. אידיאלים קינקיים מעין אלה זכו לחשיפה נרחבת בקולנוע העצמאי, החל משנות השמונים (ע"ע אינדי), בסרטים כגון סקס שקרים ווידיאו טייפ (1989) של סטיבן סודרברג  (Soderbergh), אמא סדרתית (1994) של ג'ון ווטרס (Waters), אקזוטיקה (1994) של אטום אגוין (Egoyan) ואושר (1998) של טוד סולונדז (Solondz).

עם הזמן התמסד במופע הקינקי גם הממד המורד. כעת אפשר היה לזהות שפה, סמלים ואביזרי ביגוד המייצגים את המראה הקינקי (ע"ע מותג). בהדרגה הפך מראה זה מכשיר לקידום מכירות ומנגנון אופנתי המייצר תחושת נועזות ויצירתיות (ע"ע קוּל, קוּליות). כך נסגר המעגל: מה שהחל כחריגה וכסטייה נוכס בידי הקפיטליזם והפך לנושא הדגל של תרבות אלטרנטיבית מדומה.

מקורות

זלדין, ת' 1999: "מדוע הייתה יותר התקדמות בבישול מאשר במין?", בתוך: ת' זלדין, היסטוריה אינטימית של האנושות, תרגום: א' מילר, תל אביב: מודן, עמ' 117-98.  

מאזוך, זל"פ 1988: ונוס בפרווה, תרגום: ש' טנאי, תל אביב: גוונים.

 

 

 Easton, D. and Liszt, C. A. 2000: When Someone You Love Is Kinky, New York: Greenery Press.

 

 

תאור / מקור התמונה:

Source: Unknown

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×