אומה

Nation

Guard at Tomb of  the  Unknown soldier.   Source: Wilkimedia Commons

(מלטינית:Natio , יליד, נולד). קטגוריה במדעי המדינה, בהיסטוריה ובלימודי תרבות. המושג אומה מתאר את סיפור לידתה של זהות אתנית קולקטיבית. טקסים ופולחנים מרכזיים, המגבשים את ההיסטוריה של זהות זו, יוצרים הבדלים חברתיים בינה לבין אומות אחרות.

המושג "אומה" נבדל מן המושג "מדינה". האחרונה היא ישות תחומה מבחינה גיאוגרפית ומאורגנת על-ידי שלטון מרכזי, מערכת חוקים, זכויות פוליטיות של התושבים ועוד. האומה, לעומת זאת, יכולה לפרוץ מתוך גבולות פוליטיים ולייצג מעין קהילייה מדומיינת, ישות המספקת ביטחון וזהות בעידן שלאחר שקיעת האידאולוגיה של הדת (אנדרסון, 1999). לעתים נקשר המושג אומה עם דת, כמו במקרה של האומה היהודית. האומה החלופית מורכבת מאוסף הארכיטיפים והדימויים הקולקטיביים המכוננים אותה (מאלי, 1999 ; Smith, 1992 ; Hobsbaum and Ranger, 1992). תיאורטיקן התרבות הומי באבא טוען כי המונח אומה אינו ניתן להגדרה רק במושגים של אידאולוגיות המתאימות לדגם של מדינת לאום (מדינת לאום היא מדינה שבה המסגרת הפוליטית והתרבותית תואמות זו לזו). בעידן של פוליטיקה רב-תרבותית יש לחפש את ההבחנה בין אומות בהקשר לשיטות תרבותיות גדולות המכוננות אותן. אומה, כפי שהראה באבא, מתגבשת על-ידי אוסף הסיפורים המשותפים לחבריה (Bhabha, 1990).

הקטגוריה "אומה", היא קטגוריה קולקטיבית-תרבותית רופפת יותר מן הקטגוריה "עם". המונח "עם" מדגיש את הקשר בין זהות קולקטיבית לטריטוריה. המושג "אומה" משמש מכשיר מרכזי לבדיקת סוגיות בלימודי תרבות, כגון רב-תרבותיות, פוסט-קולוניאליזם, אימפריאליזם תרבותי ואלגוריה לאומית (או "אלגוריה של העולם השלישי" – מונח שטבע פרדריק ג'יימסון). במסגרת זו, האדם אינו נתפס רק כאינדיווידואל רציונלי המחויב לזכויותיו ולחובותיו כאזרח (כפי שגרסה הנאורות), אלא גם כסובייקט היסטורי המצוי כבר/מלכתחילה בתוך מסגרת קולקטיבית, "שבטית", המקנה משמעות רגשית וסימבולית לחייו. בצד משתנים אחרים כגון גזע מעמד ו מגדר, יש לנתח אפוא גם את אוסף הסיפורים המרכיבים את זהותו של היחיד בתוך מסגרת של קולקטיב הקרוי אומה, תוך בחינת ההבדלים הנוצרים בין אומה אחת לאחרת. אומות אינן אפוא רק תעתוע של התודעה; הן פרקטיקות היסטוריות שבאמצעותן נוצרים הבדלים חברתיים (McClintock, 1995). האומה, כתחום של התבוננות, יוצרת מסגרת של דיון השוואתי ביחסי הגומלין הסבוכים המתקיימים בין קולקטיבים שונים שאליהם יכול אדם להשתייך בו-זמנית: מדינה, אומה, עם, קהילייה תרבותית, קהילייה מדומיינת, קהילייה פרשנית ועוד. כל אלה נתפסים כפסיפס של זהויות המקיימות ביניהן שיח של השלמה או של תחרות.

 

יש צורך להעיר על הקרבה בין המושג "אומה" לבין המושג "לאום". על-פי ארנסט גלנר (1983), הלאום הוא מוצר שנוצר בידי האדם, מתוקף הכרתו כי בינו לבין אנשים אחרים, המצויים באותה טריטוריה, דוברים אותה שפה ושותפים לאותה תרבות, נוצרת שותפות ההופכת את חברי הקבוצה ללאום. הלאום, בתפיסה זו, הוא המצאה אנושית, היוצרת תקשורת בין חברי הקבוצה על בסיס של מושגים, סימנים, אסוציאציות ואופני התנהגות משותפים. המונח "אומה" נקשר גם למונח לאומיות: זוהי תפיסת עולם הקובעת כי האומה היא המסגרת היוצרת גורל משותף לקולקטיב. תפיסה זו מניחה כי יש להביא גורל זה לידי מימוש פוליטי במסגרת מדינה עצמאית. השייכות לאומה יוצרת זהות אישית וקיבוצית אצל אלה הרואים את עצמם שייכים אליה. הלאומיות בצורתה המוכרת היא תוצאה מובהקת של המאה ה-19 וה-20. התפתחות הלאומיות האירופאית מזוהה אפוא עם ה מודרניות ומגלמת את שאיפתן של אומות להביא לידי ביטוי תחושת גורל נבדלת במסגרת מדינת הלאום (Nation State).

 

לאומיות עשויה לשרת תנועות שונות – ליברליות, סוציאליסטיות או פשיסטיות. בתור שכזו היתה הלאומיות הכוח האידאולוגי המרכזי בהיסטוריה במאתיים השנים האחרונות (הובסבאום, [1991] 2006), וגם כיום היא מהווה כוח רב השפעה העומד בבסיסם של קונפליקטים והתארגנויות קולקטיביות ברחבי העולם. במקביל ניתן להבחין במגמת נגד הנוטה למסגרות פוסט-לאומיות, פרי עידן הגלובליזציה של סוף המאה ה-20. אירופה כישות רב-לאומית "האיחוד האירופאי"), שליטתם הגוברת של תאגידים רב-לאומיים בגורלן של מדינות לאום ריבוניות – כל אלה מסמנים זהויות חדשות, שאינן נגזרות על-פי המפתח הלאומי. האזרחות, הניתנת לבני לאומים שונים החיים במדינה אחת, מוצבת כמסגרת חלופית לזהות הלאומית. אומה אזרחית מעין זו היא ארצות הברית. אפשר לשער כי דגם זה של מדינה אזרחית, שהיא גם מדינה רב-לאומית ורב-תרבותית בפועל, יהפוך למרכיב בעל נוכחות במקומות שונים בעולם.

 

מקורות

.אנדרסון, ב' 1999: קהיליות מדומיינות: הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה, תרגום: ד' דאור, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה

.גלנר, א' 1983: לאום ולאומיות, תרגום: ד' דאור, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה

.הובסבאום, א' [1990] 2006: לאומיות ולאומים מאז עידן המהפכה, תרגום: ע' שורר, תל אביב: רסלינג

.זנד, ש' 2008: מתי ואיך הומצא העם היהודי, תל אביב: רסלינג

מאלי, י' 1999: "הפואטיקה והפוליטיקה של ההיסטוריוגרפיה החדשה", בתוך: כהן, ר' ומאלי, י' (עורכים), ספרות והיסטוריה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, עמ' 32-9

Bhabha, K. H. (ed.) 1990: Nation and Narration, London: Routledge.

Hobsbaum, E. and Ranger, T. (eds.) 1992: The Invention of Tradition, Cambridge: Cambridge University Press.

McClintock, A. 1995: Imperial Leather, New York: Routledge.

 

Smith, A. D. 1992: "Nationalism and the Historian", in: Smith, A. D. (ed.), Ethnicity and Nationalism, Leiden: Brill, pp. 58-80.

תאור / מקור התמונה:

Guard at Tomb of the Unknown soldier. Source: Wilkimedia Commons

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×