פסיכואנליזה
שיטה קלינית ומדע פרשני של התרבות המזוהים עם מפעלו של זיגמונד פרויד (Freud, 1856-1939). שיטה לטיפול בהפרעות נוירוטיות ופסיכוטיות ואסופת ידע פסיכולוגי המצטבר והופך, לדעת פרויד, למדע. הפסיכואנליזה היא תיאוריה כללית של התהליכים הנפשיים של הלא-מודע. החקירה הפסיכואנליטית מתמקדת בחשיפת המשמעות הלא מודעת של מילים, פעולות (טראומות) ותוצרי הדמיון (חלומות, פנטזיות, אשליות). כשיטת טיפול, הפסיכואנליזה הקלאסית מבוססת על אסוציאציות חופשיות של המטופל, שיוצרות מגע עם חומרי הנפש הלא-מודעים שלו ומאפשרות למטפל לבנות דגם פרשני המסביר את התנהגותו. הפסיכואנליזה כיום היא גוף ידע רחב, אוסף של תיאוריות, השואבות השראה מפרויד, אך גם מאתגרות אותו במובנים שונים; למשל, בשאלת ההשפעה ההדדית בין מטפל למטופל. הפסיכואנליזה הפוסט-פרוידיאנית פונה עורף לתיאוריית הדחפים של פרויד ומבליטה את כינונו של הסובייקט כתוצאה של הקשר שלו עם סביבתו הרגשית. הפסיכואנליזה חלחלה כמעט לכל תחום בתרבות והפכה לחלק בלתי נפרד מן השיח הפופולרי שלה. הפסיכואנליזה היא מרכיב אינטגרלי של הבנת העצמי שלנו, "אקלים של דעה" שבו מתנהלים חיינו מסוף המאה ה-19 ועד היום.
… קיראו עוד
תחום: אידאולוגיה|אמנות|חברה ופוליטיקה|מדעים|מודרניזם|מחשבה|נפש|סגנון חיים|סטרוקטורליזם|פנטזיה|פסיכואנליזה|תיאוריה|תרבות
אישים: אודן ו"ה (ויסטן היו), אורנג' דונה, אטווד ג'ורג', בולאס כריסטופר, בטאיי ז'ורז', ביון וילפריד, בלאק מרגרט, בלינט מייקל, בנג'מין ג'סיקה, ברויר יוזף, גואטרי פליקס, גוברין ענר, גודאר ז'ן-לוק, גלדמן מרדכי, דה סרטו מישל, דלז ז'יל, דר כריסטופר, דרידה ז'ק, הולדרר אלכס, הופמן ארווין, הרטמן היינץ, ויניקוט דונלד, יאקובסון אדית, לאוולד הנס, לאקאן ז'ק, לוי-ולנסי אמאדו, לוינס עמנואל, מיטשל סטיבן א., סאליבן הארי, סטולורו רוברט, סנדלר ג'וזף, פרברן רונלד, פרויד אנה, פרויד זיגמונד, צ'ייס דיוויד, קאנט עמנואל, קוהוט היינץ, קליין מלני, קריסטבה ז'וליה, קרנברג אוטו
