מימזיס, מימטי
יחסי דמיון או ייצוג בין יצירת האמנות לבין העולם הפיזי, הסימבולי או המוסרי הניצב מולה. ביצירתו פואטיקה מגדיר אריסטו (1972) את היצירה האמנותית כ"מימזיס" של חיים אפשריים. "שירה אפית ויצירת הטרגדיה וכן הקומדיה והשירה ומרבית הנגינה בחליל ובנבל – כולן בכללותן חיקויים (מימזיס)". למילה מימזיס טווח דינמי ורחב של משמעויות: חיקוי, עיצוב, גילום, תיאור, ייצוג. רווחת מביניהן היא המילה "חיקוי". החיקוי מתאר יחס סטטי בין המקור (החיים) לבין ההעתק שלהם (האובייקט האסתטי). לעומת זאת, המילה "ייצוג" (representation) מצביעה על יחס של תחליף בין המייצג (האובייקט המימטי) למיוצג (העולם). המילים "עיצוב", "גילום", "תיאור", המצויות אי שם באמצע, מציינות את האופי החושני של פעולת התרגום – במעבר בין העולם לבין יצירת האמנות. הדחף המימטי מגיע לידי פריחה בספרות הריאליסטית (פלובר, טולסטוי, פונטנה), אך הוא הופך לבעייתי בעידן שבו "הממשי" עצמו הוא סוג של פנטזיה שנויה במחלוקת.
… קיראו עוד
אישים: אוארבך אריך, אפלטון, אריסטו, בלזק אונורה דה, ג'ויס ג'יימס, גאדאמר האנס גיאורג, דה סוסיר פרדינן, דרידה ז'ק, האחים גונקור, וולף וירג'יניה, וייט היידן, טולסטוי לב, יאקובסון רומן, לסינג גוטהולד א', מאן תומס, מיטשל תומס ו. ג., סטנדל, סרוונטס, פוקנר ויליאם, פירס צ'רלס סונדרס, פלובר גוסטב, רבלה פרנסואה, שייקספיר ויליאם
