עקבה
Trace
מונח המזוהה עם תורת הדקונסטרוקציה של ז'ק דרידה (Derrida). העקבה היא המשחק האינסופי של ההבדלים המצויים במרחב שבין נוכחות להיעדרות. המונח מתייחס לשטח ההפקר, שטח הביניים המצוי בין קיומו של הגוף כזיכרון לבין היעדרו הפיזי, המתגלם בתוך העקבה. העקבה מתייחסת לתפקיד שממלא "האחר הרדיקלי" בתוך המבנה של ההבדל. זוהי שרשרת בלתי אחידה של תחליפים המקבלים מובן לפי ההקשר המשתנה; העקבה מצויה בתוך תהליך השינוי והפירוק שעובר הסימן.
הכתיבה (Écriture) היא הנציגות הכללית של העקבה. הכתיבה עצמה אינה עקבה. העקבה כשלעצמה אינה קיימת (Derrida, [1967] 1977: 167). דרידה מבקש מאיתנו ללמוד כיצד להשתמש בשפה ובעת ובעונה אחת כיצד למחוק אותה. בעקבות מורו ורבו מרטין היידגר (Heidegger), גם דרידה מתאר את התהליך באופן גרפי: המילה "עקבה" מוחקת את עצמה, אך במקביל מעניקה לעצמה קיום ונוכחות כישות מחוקה. כך נוצרת דחייה מתמדת של הנוכחות המלאה (presence) של המילה, של המשמעות. השפה כבר/מלכתחילה מופיעה בקיומה הדחוי, המהבהב. המילה שוב אינה מופיעה כסימן (כפי שהניח פרדינן דה סוסיר [de Saussure]), אלא כישות פרדוקסלית המתנדנדת בין אופני קיום שונים. שום מילה, אומר דרידה, אינה יכולה לתפקד כסימן, אלא אם כן היא עצמה רומזת לסימן אפשרי אחר, מחוק, המתקיים ברמה של עקבה, בתוכה (Derrida, 1981: 26) (ע"ע מטאפיזיקה של נוכחות).
המונח "עקבה" מופיע גם בתיאוריה הפסיכואנליטית: הלא-מודע ניתן לזיהוי רק באמצעות הסימפטומים (העקבות) שלו. פרויד (Freud) אינו רואה את הקיום האנושי כנוכחות, אלא כהזנה של ההווה באמצעות העקבות המצונזרות והמחוקות למחצה של העבר. שיטת ההיזכרות הפרוידיאנית היא אפוא שיטה של ארגון העקבות בתוך מבנה שיטתי, השולח מסר אישי ממעמקי הלא-מודע. בתפיסתו הפסיכואנליטית של ז'ק לאקאן (Lacan) מקבל הפרדוקס של העקבה משנה תוקף: הוא מופיע כתנועה של האיווי הבלתי ניתן למיצוי, בזרם המסמנים שבתוכם מתגלה הסובייקט (לוי, 1997).
מכאן לאן?
מקורות
לוי, ז' 1997: האחר והאחריות: עיונים בפילוסופיה של עמנואל לוינס, ירושלים: מאגנס.
Derrida, J. [1967] 1977: Of Grammatology, Baltimore and London: The Johns Hopkins University Presדs.
— 1981: Positions, trans. B. Bass, Chicago: Chicago University Press.
תאור / מקור התמונה:
NIKOLAUS GANSTERER
Installation view,
Traces of Spaces, Detail, water drawings, 2010/11