טופולוגיה
Topology
ענף בגיאומטריה העוסק בתכונות הגוף בחלל שאינן משתנות בעקבות שינויים בגודל ובצורה. התכונות שאינן משתנות הן המשכיות, סמיכות, קרבה ותיחום. החלל הטופולוגי אדיש למשתנים כגון מרחק, גודל, צורה, אזור וזווית ראייה, ומתבסס רק על עקרונות הקִרבה והשכנות. בפסיכולוגיה של פרויד, הטופולוגיה משמשת לתיאור מטאפורי של ה"מקום" שבו שוכנת הנפש. זהו "המודל הטופוגרפי" – המודע, התת-מודע (הסמוך למודע), והלא-מודע. בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן, הטופולוגיה אינה רק מטאפורה למבנה הנפשי, אלא היא תיאור של המבנה עצמו. בתאוריות פוסט-קולוניאליות נדונות סוגיות טופולוגיות הנוגעות ליחסי הכוח במרחב בין האני לבין האחר.
הטופולוגיה עוסקת בידיעת המקום (Topos: מקום, Logia: תורה). הטופולוגיה היא מודל של חשיבה מרחבית אל-כמותית, שאינה תלויה בשינויים המתרחשים ללא הרף בחלל. המונח מופיע בהרחבה בפסיכואנליזה הפרוידיאנית והלאקאניאנית. אצל פרויד מופיעים שני מודלים טופולוגיים. הראשון הוא המודל הטופוגרפי, המופיע בספרו פירוש החלום ([1900] 2007). מודל זה מתאר את הנפש באמצעות המושגים מודע, תת-מודע (סמוך למודע) ולא-מודע. השני הוא המודל הסטרוקטורלי, המתאר את הנפש באמצעות המבנה המשולש – אגו (אני), סופר-אגו (אני עליון) ואיד (הסתמי) (Freud, [1923] 1974).
על-פי לאקאן, המבנה הטופולוגי של הנפש מתאפיין בהמשכיות (continuity) ובניתוק (cut) – תכונות הממלאות תפקיד מרכזי גם בטיפול (אוונס, [1996] 2005: 129-128). לאקאן משווה בין התהליך הנפשי לפעולתה של טבעת מוביוס, המדגימה תהליכים דומים של המשכיות וניתוק. ההמשכיות מודגמת באמצעות המעבר של פנים הרצועה החוצה ולהפך. בדומה, גם הסובייקט מבצע דילוג או קפיצה מיתית שכיוונה מן הפנים החוצה. תהליך הטרנספורמציה הנפשית מוצג על-ידי תכונה אחרת של הטבעת: כאשר חותכים אותה לאורכה היא הופכת ללולאה בעלת תכונות חדשות; כעת יש לה שני צדדים במקום אחד (ע"ע ריבוי). בדומה לכך, פרשנות טובה של המטפל מביאה לניתוק בין תמונת העולם הישנה של המטופל לזו החדשה, וכך נוצר שינוי רדיקלי בעולמו (ע"ע אקט). הטופולוגיה משרתת את לאקאן בהציעה מושג בלתי אינטואיטיבי לתיאור מבנה הנפש – מבנה המכונן את הסדר הסימבולי שבו נתון הסובייקט (אפרתי וישראלי, 2007: 84-80 ; Lacan, [1975] 1989).
לתפיסה הטופולוגית של לאקאן השלכות על מרחבים שונים – מהם מרחבים גיאוגרפיים, מהם סימבוליים. ברמה הסימבולית, טענתו של לאקאן, הנסמכת על הגל, היא כי בין האני לאחר שלו (האחר מצוי ברובד הלא מודע, שאינו מגיע לידי גילוי בשפה) מתקיימים יחסים טופולוגיים קבועים. יחסים אלה ניתן להגדיר כיחסים של איווי. הדרך של האני אל הווייתו העצמית חייבת לעבור דרך שלילתו על-ידי מישהו או משהו שהוא חיצוני לו. בתהליך זה של שלילה עצמית משתתף האחר; האיווי לאחר הוא אפוא יחס טופולוגי קבוע המאפשר לאני להגדיר את קיומו העצמי (ע"ע דיאלקטיקה). תכונה זו מעצבת את קיומו הסימבולי של הסובייקט ומגדירה את מצבו כמי ששרוי כל העת בגעגוע אל מטרה בלתי שלמה, שמעצם טבעה לא ניתן להשיגה.
אפשר ליצור אנלוגיה בין הטופולוגיה הסימבולית של לאקאן לבין הטופולוגיה הפיזית והגיאוגרפית המשקפת את יחסי הכוח בין האני לאחר במצב הפוסט-קולוניאלי. במצב זה, נוצרים יחסים טופולוגיים קבועים בין הכובש הקולוניאלי לבין האחר הילידי שלו. כל אחד מן הצדדים מהווה את שלילתו הטהורה של זולתו, ואולם שלילה זו עצמה מכוננת את קיומו (מירז, 2002). הטופולוגיה של התשוקה, כוחה יפה אפוא גם במרחבים טופוגרפיים ממשיים. גם שם מתקיימים יחסים של משיכה-דחייה בין הצדדים (ע"ע היברידיות) (באבא, 1994). במקרה זה המשמעות הטופוגרפית מאבדת את הממד המטאפורי הטהור שלה והופכת לדגם סטרוקטורלי קבוע המאפיין את יחסי הכוח והתשוקה בין גופים במרחב הפוסט-קולוניאלי.
מכאן לאן?
מקורות
אוונס, ד' [1996] 2005: מילון מבואי לפסיכואנליזה לאקאניאנית, תרגום: ד' אילון, תל אביב: רסלינג.
אפרתי, ד' וישראלי, י' 2007: הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן, תל אביב: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת.
באבא, ה"ק 1994: "שאלת האחר: הבדל, אפליה ושיח פוסט-קולוניאלי", תרגום: ע' אופיר, תיאוריה וביקורת 5, עמ' 157-144.
מירז, א' 2002: "הממשי, המדומה והסימבולי: לאקאן וגיאוגרפיה חברתית", תיאוריה וביקורת, 20, עמ' 242-219.
פרויד, ז' [1900] 2007: פירוש החלום, תרגום: ר' גינצבורג, תל אביב: עם עובד.
Freud, S. [1923] 1974: The Ego and the Id, SE. 19, Chap. 3, London: Hogart Press and the Institute of Psychoanalysis.
Lacan, J. [1975] 1989: "Symptome", in: Geneva Lecture on the Symptom, Oct. 4 1975, trans. R. Grigg, in: Analysis, No. 1, Melbourne: Centre for Psychoanalytic Research.
תאור / מקור התמונה:
Möbius_strip
A photograph of a green paper Möbius strip. David Benbennicktook this photograph on March 14, 2005. For scale, the strip of paper is 11 inches long, the long edge of a U.S. standard piece of "letter size" paper. The background is a piece of white paper. The strip is held together by a piece of clear duct tape, behind the top-right curve.