חברת הסיכון

הסוציולוג אולריך בק (Beck) טוען שערכיה של חברת הסיכון מבטאים מהפכה באורח החשיבה הפילוסופי, הפוליטי והכלכלי של האדם במאה ה-21 (בק, [1999] 2002). זהו עידן של ניידות, של אי-היקבעות, של קושי בשמירה על רצפים טריטוריאליים ומנטליים. עידן זה, המתאפיין באי-יציבות, בפיצול ובתנודתיות, יוצר את דמות האדם בצלמו. האדם נתבע לחרוג מהסטנדרטיזציה ומההמשכיות שאפיינו את עידן הקפיטליזם הקלאסי – שאותו בק מכנה "המודרניות הראשונה". המציאות בעידן הקפיטליזם המאוחר משפיעה ישירות על זהותו של האדם. עידן זה מצטיין בגלובליזציה של העבודה, בחריגה מטריטוריה לאומית, בנוודות של אנשי מקצוע ובמשטר חדש של סיכון, המושפע מסוגיות אקולוגיות, טכנולוגיות ופוליטיות. סיכונים אקולוגיים משפיעים על תנאי השוק (בין השאר בשל הרגישות לדעת הקהל) והופכים במהרה לסיכוני הון. העולם הטכנולוגי-דיגיטלי יוצר וירטואליזציה של העבודה. בני אדם מסוגלים להיות בעת ובעונה בשני עולמות שונים ולחיות בסביבת עבודה חסרת גבולות המעודדת ניידות גבוהה (של אנשי היי-טק), הגמשה של תנאי העבודה ושל שעות העבודה והעמקת האינדיווידואליזציה בתחומי הייצור והצריכה (ע"ע לאומיות/פוסט-לאומיות).

סוגיית הגלובליזציה מאגדת בתוכה את הסוגיות הללו. הגלובליזציה היא "סוג חדש של ארגון העבודה והייצור באופן טרנס-לוקלי, חוצה כל, מבחינת המיקום במרחב החברתי והגיאוגרפי" (שם: 88). תהליך זה טומן בחובו שלושה סיכונים עיקריים: (א) חוסר היכולת לצפות את תוצאותיה של עבודה שעברה תהליך של פרגמנטציה; (ב) זרימת ההון הרב-לאומי מאיימת על אושיות המדינה והחברה ומשפיעה השפעה מכרעת על ההתפתחות הכלכלית והתרבותית במדינות השונות; (ג) הכלכלה הגלובלית אינה מאפשרת לנו לבטח את עצמנו מפני העתיד ולהתגונן מפני התנודתיות המאפיינת את דרכי פעולתה.

המשגת המציאות באמצעות המונח "חברת הסיכון" תורמת להבניית תהליכים המתרחשים בחברה: המעבר מאורח חיים המטפח סטנדרטיזציה, רציפות, יציבות וביטחון לאורח חיים המבליט ערכים נגדיים כגון לימינליות (מציאות גבולית המדגישה תנודות ומעברים). בעקבות זאת נוצרת אווירה של פירוק, משבר וסיכון (ע"ע כלכלה חדשה). משטר של אי-ביטחון וסטרס משתרר הן בחיי היומיום (למשל בשוק העבודה או בהגדרת הזהות האישית) והן בפילוסופיה, הרואה במשבר בסיס לארגון מחדש של החברה. פוליטיקה של משבר פירושה מודעות הולכת וגוברת לריבוי האינטרסים הפוליטיים, ובכך היא מרחיקה אותנו מגישת הקונצנזוס שאפיינה את העידן הפורדיסטי, אז ויתר "האזרח העובד" על מלחמת המעמדות תמורת ביטחון ושיפור כלכלי מתמיד  נוצרת פוליטיזציה חדשה של אינטרסים מנוגדים, בחברה שבה העבודה הפכה למצרך נדיר ומקוטע.

Source: unknown