רלטיביזם אונטולוגי
Ontological Relativism
מונח פילוסופי הטוען שלא קיימת סכמה אונטולוגית אחת המסבירה את היש, אלא ישנן אין-ספור סכמות חלופיות המייצרות מציאות נבדלת. הדברים שאנו נוטים לראות בהם עובדות או אמיתות שהוכחו ניצבים מול לחץ מתמיד של הוכחות נגדיות, העשויות לחולל שינויים. תיאוריה זו, המזוהה עם הפילוסוף האמריקאי וילארד ון אורמן קווין (Quine), מניחה כי הכול תלוי תיאוריה – החל בשיטות לוגיות של חשיבה וכלה במה שמקובל לכנות "עובדות אמפיריות". תמיד קיימת האפשרות שהתפתחות חדשה במדעי הטבע, למשל תיאוריית היחסות או מכניקת הקוונטים, תיצור שינויים יסודיים בסכמות האונטולוגיות שאנו מחזיקים בהן. ההיסטוריה של הרלטיביזם האונטולוגי מתקשרת למגוון השקפות פילוסופיות ומדעיות של העשורים האחרונים, כגון תיאוריית הכאוס, פרגמטיזם ופוסטמודרניזם.
המושג רלטיביזם אונטולוגי, כפי שנוסח במאמרו של קווין (Quine) "שתי דוגמות לאמפיריציזם" (קווין, [1953] 2001) מצביע על העובדה שאי-אפשר להבחין עוד בין עניינים שבעובדות לבין עניינים הנובעים מהכרח לוגי. העובדות תואמות לסכמה המקובלת שבלב הקונצנזוס. העובדה היא חלק בלתי נפרד ממערכת האמונות שבתוכה היא ממוקמת; העובדה היא חלק מן ההבניה שלה בתוך הסכמה האונטולוגית. טיעונים אלה מאפיינים פילוסופים פרגמטיסטים כגון ריצ'רד רורטי (Rorty, 1980) וסטנלי פיש (Fish), המטילים ספק באמינותו של הזרם המרכזי בפילוסופיה הרציונליסטית המושלת במחשבה המודרנית מאז ימי דקארט וקאנט ועד הפוזיטיביסטים. טיעונים אלה מופיעים גם אצל פילוסופים פוסטמודרניסטים כגון ז'ן פרנסואה ליוטאר ([1979] 1999, [1983] 1996, מושג הדיפרנד) ואצל פילוסופים של המדע כגון תומס קון ([1962] 2005, מושג הפרדיגמה) ופול פייראבנד (Feyerabend). טענות דומות עולות גם בפילוסופיה של מישל פוקו שמושג האפיסטמה שלו קרוב ברוחו למושג "סכמה אונטולוגית" אצל קווין.
מן האמור לעיל ברור כי אי-אפשר להכריע בין סכמות אונטולוגיות יריבות, שהרי אלה חלוקות ביניהן ביחס למושגים כגון "עולם אמיתי", "אובייקטים בעלי קיום פיזי" ו"חוקי הטבע". כל סכמה מכתיבה לעצמה באופן עצמאי קריטריונים יחסיים לטיפול בבעיות יסוד, כגון מהו קו הגבול בין האמיתי לדמיוני ובין הפיקטיבי להיפותטי (Davidson, 1984). המסקנה היא שתגליות במדע עשויות לגרום לנו לזנוח תפיסות בסיסיות של מחשבה לוגית. בעיני פוטנם (Putnam, 1983) – ממשיכו של קו מחשבה זה – התוצאות עשויות להביא לפיתוחה של "לוגיקת קוונטים" הסובלת בתוכה תוצאות פרדוקסליות הנובעות מן הניסיון המדעי. תוצאות אלה כוללות את עקרון אי-הוודאות: אי-האפשרות לייחס ערכים למיקומו של חלקיק ואי-היכולת למדוד את אורכו של גל. לוגיקת קוונטים זו אינה ניתנת לתיאור באמצעות שפת הפיזיקה הרגילה, שהרי מה שנתפס כגל נתפס בעת ובעונה אחת גם כחלקיק.
הרלטיביזם האונטולוגי אינו מוביל לסובייקטיביזם מוחלט או לסוליפסיזם, היינו לטענה שהמציאות תלויה לחלוטין באופן השתקפותה בתודעה. על-פי תפיסה זו קשה להתאים את שפת התיאור של הפיזיקה המסורתית – שהיא שפה מצומצמת וחלקית – לאירועים אמפיריים שאינם ניתנים למדידה באמצעותה. חוסר הביטחון ביחס לשפת ההתבוננות מקרין בסופו של דבר על מושאי ההתבוננות וצובע גם אותם בתכונות של אי-ודאות ואי-היקבעות. בעקבות זאת אנו מתחילים לפקפק בעצם קיומה של מציאות אובייקטיבית. מעתה, פילוסופים וחוקרי מדע כגון קרל פופר (Popper, 1982) ונילס בוהר (Bohr, 1934) מתייחסים אל המציאות כאל ישות דואלית, המתוארת באמצעות מערכות סותרות וסכמות אונטולוגיות נבדלות.
מכאן לאן?
מקורות
ליוטאר, ז"פ [1983] 1996: "הדיפרנד", תרגום: א' אזולאי, תיאוריה וביקורת, 8, עמ' 150-139.
— [1979] 1999: המצב הפוסטמודרני, תרגום: ג' אש, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
קווין, וו"א [1953] 2001: "שתי דוגמות לאמפיריציזם", תרגום: ע' בילצקי וע' מטר, מטפורה 5, עמ' 55-41.
קון, ת' [1962] 2005: המבנה של מהפכות מדעיות, תרגום: י' מלצר, תל אביב: ידיעות אחרונות.
Bohr, N. 1934: Atomic Theory and Description of Nature, Cambridge: Cambridge University Press.
Davidson, D. 1984: "On the Very Idea of Conceptual Scheme", in: D. Davidson, Inquiries into Truth and Interpretation, Oxford: Clarendon Press.
Kripke, S. 1980: Naming and Necessity, Cambridge, MA: Harvard University Press.
Popper, K. 1982: Quantum Theory and the Schism in Physics, London: Unwind Hymned.
Putnam, H. 1983: Realism and Reason, Cambridge: Cambridge University Press.
Quine, W. V. O. 1969: Ontological Relativity and Other Essays, New York: Columbia University Press.
Rorty, R. 1980: Philosophy and the Mirror of Nature, Oxford: Blackwell.
תאור / מקור התמונה:
McArthur’s Universal Corrective Map of the World