שיחה (ניתוח)
Conversation Analysis
שיטת ניתוח המתייחסת אל השיחה כאל "טקסט חברתי" שהמשתתפים יוצרים. השיחה נתפסת כאוסף של ביצועים חברתיים מאורגנים, הניתנים לפענוח נרטיבי וסימבולי. המשתתפים קובעים מתי הם יכולים או צריכים לדבר, מתי ברצונם להפסיק את דברי המשתתפים, מתי עליהם לכבד את שתיקתו של המשתתף ולהימנע מדיבור, מהו רגע התפנית ב"עלילת השיחה" וכן הלאה. השיחה היא הזירה שבה המשתתפים עושים שימוש בכישוריהם החברתיים כדי להעביר ביניהם מסרים גלויים וסמויים. השיחה משרטטת את יחסי הכוח בין המשתתפים ונותנת ביטוי לניסיון החברתי שנצבר – ידע, זהות וכוח. אפשר להבחין בין שיחה לשיח. השיחה היא מעין דרמה חברתית הניתנת להמשגה ולניתוח. שיח (discourse) הוא דיבור כללי בעל השלכות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות; זהו הרובד החברתי והפוליטי של הלשון. אנו עושים בו שימוש בעת הביצוע הלשוני. השיחה היא אפוא מקרי פרטי של שיח מדובר.
"ניתוח שיחה" היא שיטת ניתוח שצמחה בתחום האתנומתודולוגיה. הנחת היסוד של השיטה היא כי השיחה החברתית היא טקסט המאורגן על-פי חוקיות ידועה, ולכן זהו מוצר הניתן לפענוח. המשתתפים בשיחה מתרגלים את כישוריהם החברתיים והתקשורתיים בהתאם לכללי משחק ידועים מראש: ניתוח יוזמות הדיבור של המשתתפים, המחוות ההדדיות, רגעי השקט בשיחה או רגעי ההתפרצות לדברי המשתתפים – כל אלה הם עדויות וסימנים המתארים באופן דרמטי מבנים חברתיים אפשריים (Gumperz, 2004).
יתרונה של שיטת הניתוח המוצעת טמון בעובדה כי באמצעותה נחשף הממד הסימבולי המאפיין את השיחה היומיומית (Atkinson and Heritage, 1984). הניתוח הטקסטואלי מביא אותנו לידי מודעות לצורותיה השונות של התקשורת הבין-אישית: הוא מתאר את השיחה כאירוע חברתי המשרטט את יחסי הכוח בין המשתתפים (Bourdieu, 2004). ניתוח שיחה מתאר את ההון הסימבולי והחברתי העומד לרשותם ומגלה צדדים חבויים הקשורים לזהות המגדרית, הלאומית, המעמדית או הגזעית של המשתתפים. במובן זה, ניתוח שיחה הוא מקרה פרטי של ניתוח השיח. במילה שיח (discourse) כוונתנו בראש ובראשונה לניתוח המבנים הסימבוליים (המילוליים) הנוצרים במהלך השיחה ובאמצעותה. השיח מתאר גם את יחסי הכוח הכלליים בחברה, את יכולתם של יחידים וקבוצות להקשיב לזולת (לשתוק) או להתערב בשיחה ולכפות על משתתפיה נושא וסדר יום חדש (ע"ע תרגום). בכל אחד מן המקרים נוצרות או מוחמצות הזדמנויות להאזנה או להבנה הדדית; בכל אחד מן התסריטים האפשריים מתקיימים יחסים דיאלוגיים או מונולוגיים בין המתקשרים (Moernan, 1988; Sacks, 1992). השיחה הופכת למיקרוקוסמוס של החברה. מיקרוקוסמוס זה ניתן לניתוח לשוני החושף את אסטרטגיית הדיבור של המשתתפים או לניתוח דרמטי, הרואה גם בשיחה שדה של קונפליקט, רגע של שיא, מפנה וסגירה (White, 1987).
מכאן לאן?
Atkinson, J. M., and J. Heritage (eds.), 1984: Structures of Social Action: Studies in Conversation Analysis, Cambridge: Cambridge University Press.
Bourdieu, P. 2004: "Language and Symbolic Power", in: Jaworski, A. and Coupland, N. (eds.), The Discourse Reader, London and New York: Routledge, pp. 502-513.
Gumperz, J. 2004: "Sociocultural Knowledge in Conversational Inference", in: Jaworski, A. and Coupland, N. (eds.), The Discourse Reader, London and New York: Routledge, pp. 98-106.
Jaworski, A. and Coupland, N. (eds.) 2004: The Discourse Reader, London and New York: Routledge.
Moernan, M. 1988: Talking Culture: Ethnography and Conversation Analysis, Philadelphia: Pennsylvania University Press.
Sacks, H. 1992: Lectures on Conversation, 2 Vols., Oxford: Blackwell.
Saville-Troike, M. 1982: The Ethnography of Communication, Basil: Blackwell, Oxford.
Schwartz, N. 1996: Cognition and Communication: Judgmental Biases, Research Methods and the Logic of Conversation, Hillsdale, NT: Erlbaum.
White, H. 1987: The Content of Form: Narrative Discourse and Historical Representation, Baltimore and London: The Johns Hopkins University Press.
תאור / מקור התמונה:
Bigstock 92992028 Communication Connection Digital Devices Technology Concept