ביוטכנולוגיה
Biotechnology
כינוי לאוסף של טכניקות העושות שימוש באורגניזמים חיים כדי לייצר או להסב מוצרים, לשפר צומח או חי ולפתח מיקרו-אורגניזם למטרה ספציפית. מהפכה תעשייתית שרישומה ניכר במציאות הטכנולוגית והתרבותית של ימינו.
בבסיסו של המחקר הביו-טכנולוגי ניצבות שלוש הנחות: (1) ישנה מערכת מקודדת של מולקולות – הדנ"א – המכתיבה את הצורות השונות של כל היצורים החיים; (2) ניתן לפענח את המערכת ולחולל בה שינויים; (3) מניפולציה מהימנה עשויה להניב תוצאות טובות וחשובות.
פרויקט מיפוי הגֵּנוֹם האנושי היה לאחת היוזמות המרכזיות בתחום הביו-טק. המיפוי מספק לחוקרים את כל המידע על אודות הגנים האנושיים, כבסיס להתערבות ולשינוי. ההבטחה מהולה בחשש. מחד גיסא, הבנת הקוד הגנטי האנושי עשויה לתרום למיגור רבות מן המחלות האנושיות והמומים המולדים. מחלות אלה מופיעות כאשר בחלק מן המרקם הגנטי חלה מוטציה שלילית, ולכן הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה היא לטפל במקורה, קרי בדנ"א עצמו. נוסף על כך, הביוטכנולוגיה צופנת בחובה מהפכות תעשייתיות בתחומים נוספים, כגון חקלאות ואקולוגיה. מניפולציות גנטיות בתחומים אלה עשויות להביא לשינויים מגוונים, למשל לפיתוח מוצרי מזון חדשים ולשיפור המזון הקיים מבחינה כמותית ואיכותית. מן הצפוי גם כי בידי האקולוגים ואנשי שימור הסביבה יהיו כלים חזקים שיאפשרו אינטראקציה עם אורגניזמים אחרים ושחזור של מערכות סביבתיות.
מאידך גיסא, סוגיות אלה מעוררות התלבטויות קשות. לדוגמה, ההבחנה בין מניעת נזקים ומומים מולדים לבין "שיפורים" והתערבויות ביילודים אינה ברורה עדיין. היכולת לשנות אדם או קבוצת אנשים באמצעים ביולוגיים, בניסויים בבעלי חיים, במניפולציות ובשינויים מיניים ואחרים – כל אלה מלהיבים את הדמיון ומעוררים רתיעה בה בעת (ע"ע שיבוט). התנגדות לרעיונות הביו-טק עולה גם מנקודת מבט דתית, הגורסת שאַל לו לאדם להתערב בדברים שהם נחלתו הבלעדית של האֵל.
תחום הביו-טק נמצא בשינוי מתמיד. ככל שהשיפורים הטכנולוגיים יתפתחו ויובילו לשינויים תרבותיים מרחיקי לכת – ובהם שינוי רדיקלי במעמדו של הגוף – תזדקק החברה האנושית לקודים אתיים ולקווים מנחים חדשים. מגמות אלה מופיעות בתחומים שונים, החל מחשיבה פילוסופית על הכלאה בין גוף אנושי לבין מכונה (ע"ע סייבורג) וכלה בפרקטיקות אמנותיות הבודקות את גבולות השילוב בין האדם למכונה, למשל בסרטיו של דיוויד קרוננברג (Cronenberg), וידאודרום (1982) ואקזיסטנס (1999) ובסרטו של ג'יימס קמרון (Cameron) אוואטר (2009).
מכאן לאן?
Barnum, S. 2004: Biotechnology: An Introduction, London: Brooks Cole.
Borem, A., Santos, F. and Bowen, D. 2003: Understanding Biotechnology, Upper Saadle River, NG: Prentice Hall.
Dyson, A. and Harris, J. (eds.) 1994: Ethics and Biotechnology, London: Routledge, pp. 149-157.
Fumento, M. 2003: BioEvolution: How Biotechnology Is Changing Our World, San Francisco: Encounter Books.
תאור / מקור התמונה:
34591336 – molecule
body concept of the human dna eps10