מרקסיזם, ביקורת מרקסיסטית, ביקורת ניאו/פוסט-מרקסיסטית
פילוסופיה פוליטית ותאוריה ביקורתית המבוססת על הגותו של קרל מרקס (1883-1818). ביסוד התאוריה עומד עקרון המטריאליזם ההיסטורי, שלפיו התשתית החומרית והכלכלית של האדם מעצבת את תודעתו לאורך ההיסטוריה ומשפיעה באופן מכריע גם על מבנה-העל, שהוא דפוס הפעולה הרוחני שלו. בבסיס החיים הכלכליים עומדים יחסי ייצור המתקיימים בין הקפיטליסטים, בעלי אמצעי הייצור, לבין חסרי אמצעי הייצור – הפרולטריון. כל תקופה מתאפיינת ביחסי ייצור ייחודיים לה ובמאבק מעמדי המתקדם באופן דיאלקטי לאורך ההיסטוריה ומסתיים בניצחון הפרולטריון, שלאחריו תיכון החברה העל-מעמדית של העתיד. המרקסיזם, שהבטיח אוטופיה מוסרית ופוליטית למאמיניו, היה לגורם אינטלקטואלי ופוליטי חשוב מאז סוף המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. חסידיו ראו בו שיטה מדעית המוכחת על-ידי ניתוח היסטורי של הכלכלה המדינית; אחרים ראו בו אידאולוגיה של שחרור הפועלת בשירות האדם. המבקרים הצביעו על הממד הדוגמטי, הדטרמיניסטי והמשיחי של המשנה המרקסיסטית וראו בה מקסם שווא הפותח פתח לדיקטטורה רוחנית. אף כי המרקסיזם הפוליטי נחל את כישלונו המובהק בדמות מדינת המשטרה הסובייטית, ממשיכים ניאו-מרקסיסטים רבים לראות בו שיטה ביקורתית רבת עוצמה היכולה לשפוך אור על היחסים החברתיים ועל אופני שיח בתרבות ובתקשורת העכשוויות. ביקורת ניאו-מרקסיסטית ופוסט-מרקסיסטית בולטת בלימודי תרבות ותקשורת, בלימודים פוסט-קולוניאליים ובתאוריות פמיניסטיות, ומוצאת ביטוי אצל הוגים כגון אנטוניו גרמשי (Gramsci), מיכאיל באחטין (Bakhtin), לואי אלתוסר (Althusser), ריימונד ויליאמס (Williams), ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard), פרדריק ג'יימסון (Jameson) ועוד.
… קיראו עוד
תחום: ביקורת התרבות|היסטוריה וזיכרון|חברה ופוליטיקה|מהפכה|מודרניזם|מחשבה|מלחמה ושלום|סטרוקטורליזם|קהילה|תיאוריה
יצירה: אידאולוגיה (טרי איגלטון 1991)|אמנות וחיים חברתיים (פלאכנוב 1932)|אמנות ומהפכה (טרוצקי 1923)|בעולם נהדר ואכזר (אנדרה פלטונוב 1930-1929)|הדרך לשעבוד (פרדריך האייק 1944)|הלא מודע הפוליטי: על פרשנות הטקסט הספרותי כמעשה חברתי סימבולי (פרדריק ג'יימסון 1981)|המניפסט הקומוניסטי (קארל מרקס ופרידריך אנגלס 1867)|הקפיטל (קרל מרקס 1867)|יסודות הטוטליטריות (חנה ארנדט 1951)|יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני (ולטר בנימין 1936)|סימולקרות וסימולציה (ז'ן בודריאר 1981)|עולמו של רבלה (מיכאיל באחטין 1965)|עושר העמים (אדם סמית 1776)|על ההגמוניה: מבחר מתוך מחברות הכלא (אנטוניו גרמשי 1935-1929)|פוסטמודרניזם או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר (פרדריק ג'יימסון 1984)|פנומנולוגיה של הרוח (גו"פ הגל 1806)|קפיטליזם וחירות (מילטון פרידמן 2002)|תרבות בלא נחת (זיגמונד פרויד 1930)
