מרחב – זמן – טריטוריה
מרחב וזמן הם קטגוריות המארגנות את הניסיון האנושי. הטריטוריה היא מרחב מזוהה שבו מסומנים גבולות ונוצרות זהויות קולקטיביות ופרטיות; הטריטוריאליות היא בעלות שחש ומפגין הפרט כלפי מרחב, אובייקט או רעיון. על-פי קאנט (ביקורת התבונה הטהורה), מרחב וזמן הן קטגוריות הטבועות בסובייקט. תפקידן להפוך רשמים חושיים לעצמים תבוניים הניתנים להגדרה. הזמן הוא אמצעי להגדרת השינוי שחל במרחב. המרחב והזמן אינם מנותקים מן התודעה החושבת אותם. הם אינם נתונים, או מובנים, מחוץ לתהליכים החומריים והסימבוליים המתארים אותם. המרחב נתון בדרך כלל בתוך הקשר של סיפור אנושי; הוא תוצאה מובהקת של כלי המדידה והפרשנות שלנו; המרחב מופיע כגורם אישי, חברתי, לאומי, נפשי או דמיוני. הוא נקשר למושגים כגון טריטוריה, כוח ומקום, ומהווה כמותם אמצעי ליצירת זהות, לשרטוט גבולות, לכתיבת היסטוריה. המרחב הרב-לאומי, המבוסס על שיטה כלכלית ותקשורתית כוללת, מאפיין את עידן הגלובליזציה. הזמן יכול להיות קווי, מעגלי, מיתי, תודעתי או וירטואלי. הוא יכול להיות פתוח, נצפה, אטום, מעברי, המשכי, מפורק, מכיל ומייצג את הזיכרון (הזמן הלאומי או המעמדי) הנאגר בתוכו. קטגוריית הזמן מרכזית לחשיבה המודרנית: הזמן נתפס כסוכן מרכזי המוציא מן הכוח אל הפועל תבנית היסטורית גואלת (למשל במרקסיזם). קטגוריית המרחב היא קטגוריה פוסטמודרנית העוקבת אחר הלוגיקה של הרשת. זו קושרת בו-זמנית אופני שיח שונים המתרחשים במרחב.
… קיראו עוד
תחום: אסתטיקה|ביקורת התרבות|גוף|היסטוריה וזיכרון|חברה ופוליטיקה|מודרניזם|מחשבה|מקום|מרחב ציבורי|סביבה|ספרות|פנטזיה|שפה|תקשורת המונים
יצירה: ביקורת התבונה הטהורה (עמנואל קאנט 1781)|הטרוטופיה (מישל פוקו 2003)|המצאת היומיום (מישל דה סרטו 1980)|המרחב הביקורתי (פול וירליו 1984)|הרהורים (ולטר בנימין 1996)|חלל וכו': מבחר מרחבים (ז'ורז' פרק 1974)|ייצור המרחב (אנרי לפבר 1974)|לב החשכה (ג'וזף קונרד 1899)|פוסטמודרניזם או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר (פרדריק ג'יימסון 1984)
