מימזיס, מימטי
יחסי דמיון או ייצוג בין יצירת האמנות לבין העולם הפיזי, הסימבולי או המוסרי הניצב מולה. ביצירתו פואטיקה מגדיר אריסטו (1972) את היצירה האמנותית כ"מימזיס" של חיים אפשריים. "שירה אפית ויצירת הטרגדיה וכן הקומדיה והשירה ומרבית הנגינה בחליל ובנבל – כולן בכללותן חיקויים (מימזיס)". למילה מימזיס טווח דינמי ורחב של משמעויות: חיקוי, עיצוב, גילום, תיאור, ייצוג. רווחת מביניהן היא המילה "חיקוי". החיקוי מתאר יחס סטטי בין המקור (החיים) לבין ההעתק שלהם (האובייקט האסתטי). לעומת זאת, המילה "ייצוג" (representation) מצביעה על יחס של תחליף בין המייצג (האובייקט המימטי) למיוצג (העולם). המילים "עיצוב", "גילום", "תיאור", המצויות אי שם באמצע, מציינות את האופי החושני של פעולת התרגום – במעבר בין העולם לבין יצירת האמנות. הדחף המימטי מגיע לידי פריחה בספרות הריאליסטית (פלובר, טולסטוי, פונטנה), אך הוא הופך לבעייתי בעידן שבו "הממשי" עצמו הוא סוג של פנטזיה שנויה במחלוקת.
… קיראו עוד
יצירה: גרגנטואה ופנטגרואל (פרנסואה רבלה 1535)|דון קיחוטה (סרוונטס 1606)|האדום והשחור (סטנדל 1830)|המלט נסיך דנמרק (ויליאם שייקספיר 1603)|ז'רימיני לסרטה (האחים גונקור 1952)|טימאוס (אפלטון)|לאוקון או על גבול הציור והשירה (לסינג 1766)|מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב (אפרים אוארבך 1969)|פואטיקה (אריסטו)