שדרוג
Upgrading
העלאת דרג המערכת. פעולות שנועדו לשפר את יעילות המערכת ואת רמת ביצועיה, למשל באמצעות שילוב רכיבים חדשים ומשוכללים במערכת או החלפתה בדגם חדש. פרקטיקה הנשענת על ההנחה הערכית כי כל מערכת ביצוע מתיישנת, ולכן יש למצוא לה תחליף הולם או לייעל את פעילותה. המונח "שדרוג", שמקורו במילון המונחים של הטכנולוגיה, הופך בימינו למטאפורה מאנישה: הגוף האנושי הוא מושא לשדרוג (חדר כושר, ג'וגינג, ניתוחים פלסטיים), סביבת המגורים ניתנת לשדרוג (מעבר לשכונה יוקרתית יותר), המכונית משודרגת לדגם חדש. השדרוג מקדש את חוק השינויים (הקִדמה), מעודד צריכה מתמדת, מכונן את הצורך בעדכון חוזר ונשנה, מפתח מערכת ציפיות על אודות "הדור הבא".
המונח "שדרוג" שכיח בתחום תעשיית התוכנה. חברות ענק דוגמת "מיקרוסופט" מאלצות את צרכניה לשדרג שוב ושוב את המחשב שבידם או לכל הפחות לשדרג את תוכנות ההפעלה שלו. השדרוג, שבא לידי ביטוי בדרכים שונות נוסף על שיפור התוכנה, הופך לריטואל אינסופי הפועל למירוב רווחיה של יצרנית המחשב. היגיון דומה מופעל בתחום התקשורת הסלולרית.
הצורך בשדרוג נובע מן ההנחה שמערכות בעולם הטכנולוגי של ימינו מתיישנות במהרה. בעולם הנשלט בידי היגיון השוק, עלינו לרכוש לעצמנו את המכונה או את התוכנה המשוכללת ביותר. רק כך נוכל לשרוד בשוק אגרסיבי ותחרותי. מכאן נובע הצורך המתמיד "להתעדכן", כלומר לשפר ללא הרף את מכשירי העבודה שלנו במטרה להשיג ביצועים טובים יותר. אינסטרומנטליזם זה הוא חלק בלתי נפרד מן המערכת הקפיטליסטית, המדגישה ערכים כגון התאמה, יעילות, ביצוע וכושר תחרות. העולם תובע מן האדם לעמוד כל העת על המשמר ולהיות מצויד בכל רגע נתון בכלים מעודכנים לשם ביצוע משימותיו.
הפילוסופיה של השדרוג ממחישה את שליטת האובייקטים בחיינו. על-פי תפיסה זו גם הגוף האנושי, ואפילו האני, הם אובייקטים מצוינים לשדרוג: הפעילות הספורטיבית נתפסת כציווי חברתי המשדרג את הגוף ומכינו לקראת אינטראקציה חברתית (בודריאר, [1986] 2000: 36-31, 54-57); הניתוחים הפלסטיים מבטיחים שדרוג נצחי של הנעורים; הפעילות האינטלקטואלית משדרגת את "החיים האיכותיים" באמצעות תורות רוחניות רווחות (ע"ע עידן חדש); האני משודרג על-ידי הפיכתו ל"מתוחכם" ול"יודע דבר". אלה הן דוגמאות רווחות לפופולריות של השדרוג בחיי היומיום. דומה כי מדובר ביותר מאופנה או מטרנד מילולי, וכי לפנינו מגמת עומק הנובעת מאינסטרומנטליזציה גורפת של התרבות, תהליך המעודד ראייה מכניסטית של ההתפתחות ותשוקה לשכלול מתמיד. במובן זה, השדרוג הוא אחד מפירותיו המובהקים של מיתוס הקִדמה המודרניסטי במאתיים השנים האחרונות.
מהו עתיד השדרוג? האם מיתוס השכלול והשיפור הנצחי יעמיק את אחיזתו, על רקע פרסום אגרסיבי המעודד אותנו לפעול מתוך הבנה כי רק ה"שורדים", קרי "המשודרגים", הם שינצחו בתום הליך "הברירה הטבעית" שהנהיגה החברה הצרכנית? האם רק המשודרגים ישרדו למשל את הקרב האכזרי בין המתחרים בתוכניות ריאליטי למיניהן? האם יש בכוחנו לגלות התנגדות למיתוס "הדור הבא" או "הדור השלישי", ולטעון כי התרבות האנושית אינה חייבת לסגוד באופן עיוור למטאפוריקה טכנולוגית; כי היא יכולה לטפח נתיבים אחרים שאינם נעים על ציר ליניארי מובהק ומקובל – ציר השדרוג?
מכאן לאן?
מקורות
בודריאר, ז' [1986] 2000: אמריקה, תרגום: מ' קדישזון, תל אביב: בבל.
בן-שחר, ט' 2008: באושר ובאושר: כיצד לחיות חיי סיפוק ושמחה, פסיכולוגיה חיובית בחיי היומיום, תרגום: ע' שורר, תל אביב: מטר.
טופלר, א' 1980: הגל השלישי, תל אביב: ספרית אופקים, עם עובד.
תאור / מקור התמונה:
Source: Bigstock.
Stock Photo ID: 98138633