מערכות (תורת ה-)

System Theory

http://www.braintrust-consult.de/index.html

חקר הארגון של מערכות ללא קשר לסוג, לתוכן, לזמן, או למרחב של קיומן. תורת המערכות חוקרת את העקרונות המשותפים לכל הישויות המורכבות ואת המודלים המתמטיים המשמשים לשם תיאורן. צורות שונות של תורת המערכות יושמו בניתוח החברה במאה ה-20. תורת המערכות מציגה השקפת עולם פונקציונליסטית מובהקת. השקפת עולם זו זכתה לביקורת מצד פילוסופים כגון יורגן הברמאס (Habermas) ואחרים על רקע יחסה לחירות האינדיווידואלית.

ההיסטוריה של תורת המערכות שפותחה בשנות הארבעים של המאה ה-20 קשורה בשמם של הביולוג לודוויג ואן ברטאלנפי (Bertalanffy) ושל חוקר הקיברנטיקה ויליאם רוס אשבי  (Ashby). ברטאלנפי ביקש לשחרר את המדע מגישות רדוקציוניסטיות ולהבליט את אחדותו. הוא הצביע על העובדה כי מערכות אמיתיות נתונות ביחסי אינטראקציה עם סביבתן, וכי הן עוברות תהליך מתמיד של שינוי והיווצרות מחדש. לדוגמה, במקום לצמצם ישות למרכיביה (למשל: הגוף מורכב מאיברים ותאים) ביקשה התורה החדשה לחקור את הגוף מבחינת הזיקה בין חלקיו לבין שלמותו (ע"ע הוליזם). ארגון כזה, כך נטען, יוצר שיטה המשוחררת מן התוכן הספציפי (הגוף האנושי) שניתן ליישמה גם בדיסציפלינות אחרות, כגון פיזיקה, ביולוגיה, טכנולוגיה, סוציולוגיה ועוד. כפועל יוצא מכך נוצרו זיקות הדדיות ושיתוף פעולה בין תחומי הדעת הנפרדים. שיטת המחקר המאחדת את הדיסציפלינות בוחנת מערכות כגון יחסי שיטה-סביבה, תשומה-תפוקה (Input-Output), תהליכיות, היררכיה, הכוון מטרה (Goal Directedness), מידע ועוד (ע"ע בינתחומיות).

תורת המערכות הולידה כיווני מחקר מגוונים: פיתוח יסודות קונספטואליים בפילוסופיה (Bohm, 1983; Bunge, 1963; Laszlo, 1993), פיתוח מודלים מתמטיים שיושמו בתחומים שונים, כגון מדעי המחשב, אקולוגיה, ניהול, תרפיה משפחתית ועוד (Klir and Wierman, 1999). כיוון אחר של התפתחות הוא ניתוח מערכות (System Analysis) – תורה שנועדה להפקיד בידיו של מקבל ההחלטות כלים תאורטיים לזיהוי, למיפוי, לניצול מערכות ולשליטה אופטימלית בהן, בכפוף למטרות, למשאבים ולמגבלות (ע"ע תורת המשחקים). תורת המערכות גובלת בתחומי ידע אחרים, כגון קיברנטיקה (מדע השליטה באינפורמציה), תורת המורכבות (תורת השליטה בארגון ובהפעלה של מערכות הטרוגניות המצויות על סף הכאוס), חקר החיים המלאכותיים (Artificial Life) (ע"ע ביוטכנולוגיה ; אינטליגנציה מלאכותית), תורת הסימולציה ועוד.

לסיום, ראוי לדון בתאוריה זו ובתרומתה לניתוח החברה. הטענה הנשמעת היא כי כל מערכת חפצת חיים חייבת להפגין רצון לשינוי וליציבות כאחד. תנאים אלה יתמלאו אם המערכת תתאים את עצמה לסביבתה, תשמור על אינטגרציה פנימית של חלקיה ותפגין מוטיבציה להגשים את מטרותיה של המערכת כמכלול. לדוגמה, אינטראקציה בין שני יחידים נתפסת כמערכת שמטרתה להגשים מטרה משותפת. המערכת יוצרת תיאום בין היחידים ומשפיעה על פעולותיהם. אנשים אחרים או אירועים בלתי רלוונטיים יוצאו מן המערכת (ע"ע רעש). כך תוכל זו להתנהל על-פי כללים שיקנו לה לכידות ויציבות. מנגנון זה הולם גם מערכות חברתיות מופשטות יותר כגון "השוק", "מדינת הלאום" וכדומה. אלה נתפסות כמערכות אובייקטיביות הכופות על היחידים התנסות מסוימת, המבוססת על סדרה הדוקה ונוקשה של כללי התנהגות ואירועים אפשריים. מנקודת מבט פונקציונלית, התנהגות נתפסת כזו כחיובית משום שהיא פוטרת את היחיד מנטל האחריות (Luchman, 1982). עם זאת, לדעת הברמאס (Habermas, 1984, 1987), תאוריה זו צופנת בחובה סכנה ידועה משום שהיא מבטיחה מידה לא סבירה של פיקוח ושליטה מצד החברה על היחידים המכוננים אותה.

 

Ashby, V. R. 1962: "Principles of The Self-Organizing Systems", in: Von Foerster, H. and Zopf, G. W. Jr. (eds.), Principles of Self-Organization (Sponsored by Information Systems Branch, U.S. Office of Naval Research).

Bertalanffy, L. V 1968: General System Theory: Foundations, Development, Applications, New York: George Braziller.

Bohm, D. 1983: Wholeness and The Implicate Order, London: Ark.

Bunge, M. 1963: The Myth of Simplicity: Problems of Scientific Philosophy, Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.

Habermas, J. 1984: The Theory of Communicative Action, Volume 1: Reason and the Rationalisation of Society, Cambridge: Polity Press.

— 1987: The Theory of Communicative Action, Volume 2: Life, World and System: A Critique of Functionalist Reason, Cambridge: Polity Press.

Klir, G. and Wierman, M. 1999: Uncertainty-Based Information: Elements of Generalized Information Theory, Heidelberg and New York: Physica Verlag/Springer Verlag.

Laszlo, F. 1993: The Creative Cosmos: A Unified Science of Matter, Life and Mind, Edinburgh: Floris Books.

Luchman, N, 1982: The Differentiation of Society, New York: Columbia University Press.

Parsons, T. 1951: The Social System, Glencoe, Il: Free Prees.

 

 

 

 

תאור / מקור התמונה:

http://www.braintrust-consult.de/index.html

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×