אינפוטיינמנט, בידורידע

(Infotainment (INFOrmation enterTAINMENT

המסך המפוצל  2/3/2002. צילום מסך ערוץ2

טשטוש הגבולות שבין מידע לבידור הופך למאפיין בולט בתקשורת ההמונים ובתפיסת המציאות של האדם בימינו. מה שנוצר הוא ז'אנר חדש: מידע (Information) ובידור (Entertainment) העשויים מקשה אחת. אלה תורמים לטשטוש הגבול שבין עיקר לטפל, בין בדיה למציאות, ומייצרים סביבה דרמטית ופתיינית שהיא הבסיס לייצוגי המציאות במדיה.

מגמות של אינפוטיינמנט מתפתחות עם חדירתו של המדיום הטלוויזיוני המסחרי אל שוק התקשורת (ע"ע רייטינג). לתופעה השלכות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות נרחבות (ע"ע טלפוליטיקה). הדבר בולט במיוחד בדיווח החדשותי. על-פי תפיסה זו, השיקול המרכזי בהחלטה על מה לדווח ובאיזו צורה נשען קודם כול על הפוטנציאל המסחרי, קרי על מידת האטרקטיביות של הדיווח מבחינתו של הנמען. מתוך כך מורחב מושג החדשות והוא מכיל בתוכו גם תחומים שבעבר לא נחשבו ראויים לדיווח. כזהו, לדוגמה, דיווח מסיבי בחדשות על ענייני בידור, תוך הצגת דמויות מפתח מתחום זה כגיבורי חדשות (ע"ע סלבריטי). גלימת ה"חדשות" שבה מתכסה תחום הבידור מעניקה למוצרי התרבות תדמית של חשיבות ומרכזיות, אך היא גם מרגילה את הקהל לנורמות של חשיבה לא ביקורתית על תרבות.

בנוסף, העובדה שעיתוי ה"אייטמים" והרכבם נגזרים בחלקם משיקולים כלכליים מאפשרת ליחצ''נים לקבוע את סדר היום התרבותי באמצעות עיתונות הבידור, שעיתונאיה משוטטים אי שם על קו התפר שבין עיתונות צרכנית, חדשותית ויחצ"נית (אלפר, 1999). חשיפתם בתוכניות אירוח (ע"ע טוק שואו) של אלה שנתפסים מלכתחילה כחריגים גם היא קשורה לתופעת האינפוטיינמנט. אפשר לייחס לה השפעה בשלושה תחומים לפחות: הגזמה בהערכת שכיחותן של התנהגויות סוטות, הקהיה הולכת וגוברת של הרגישות לסבל הזולת וטריוויאליזציה של נושאים חברתיים (ליבס, 1997).

האינפוטיימנט כתופעה תרבותית-תקשורתית הוא עדות מרכזית לשקיעת ההיררכיות הישנות בין גבוה לנמוך, בין רציני ל"צבעוני". זוהי עדות לתהליך של הומוגניזציה המתרחש על המסך: הנטייה של הז'אנרים הטלוויזיוניים לצמצם את הפער ביניהם לטובת מתכונת משותפת, קליטה ודרמטית, הפועלת כדי להציג את העולם כ"סיפור מרגש". הנרטיביות החדשה, שהפכה למרכיב בלתי נפרד מה-News Show, יוצרת אסתטיזציה והבניה "חיה" של המציאות. המתכונת האסתטית, המורכבת מרצף מתוזמן היטב של מקטעים, יוצרת את "סיפורו של המשדר" שאיתו מוזמנים הצופים להזדהות. המשדר יכול לנוע על פני מרחב ז'אנרי רחב. המרחק בין סיקור אירוע טרור לבין סיקורו של אירוע ספורטיבי או בידורי הולך ומצטמצם. בכול שולטת מתכונת אסתטית כוללנית המעוגנת בתחום האינפוטיינמנט. לתוצאה זו השפעה רדיקלית על האופן שבו קורא הצופה את המציאות: המרחק בין האמיתי למומצא הולך ומצטמצם.

מקורות

אלפר, ר' 1999: "ערב של יחצ"נות", הארץ, 16.3.99, עמ' א2.

ליבס, ת' 1997: "Talk Show: המרחב הציבורי החדש", בתוך: כספי, ד' (עורך), תקשורת ודמוקרטיה בישראל, ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עמ' 152-141.

פוסטמן, נ' 1999: בידור עד מוות, תרגום: א' צוקרמן, תל אביב: ספרית פועלים.

תאור / מקור התמונה:

המסך המפוצל 2/3/2002. צילום מסך ערוץ2

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×