אינקומנסורביליות

Incommensurability

What do you see? A duck or a rabbit? Wikimedia Commons

מונח מתחום הפילוסופיה של המדע המציין כי היחס בין שתי מערכות מדעיות הוא כזה שגם כאשר הן אינן סותרות זו את זו מבחינה לוגית, אין ביניהן מצע משותף לדיון ולהשוואה. על-פי תפיסה זו, אין אפשרות לתרגם מערכת חשיבה אחת למערכת חשיבה אחרת (על דרך הניגוד, ההשלמה או הקישור באמצעות מערכת שלישית). גישה זו דוחה את המטאפיזיקה ויוצרת פירוק של המשמעות.

האינקומנסורביליות, אומר מנחם ברינקר (1989), היא חלק בלתי נפרד מן הפילוסופיה הפרגמטיסטית, שאינה מאמינה במטא שפה אחידה ואוניברסלית של המדע, כפי שהציעו הפוזטיביסטיים הלוגיים כגון קרנפ (Carnap, 1956) ואחרים. בהיעדר שפה כללית שתקשר בין השפות השונות לא ניתן להצביע על קריטריונים משותפים להשוואה. תרומה משמעותית לחשיבה האינקומנסורבילית תרמו עבודותיהם של תומס קון (Kuhn) ופול פייראבנד (Feyerabend, 1992). תמצית טענתם: בתקופות של שינויים מהפכניים במדע, אימוצה של תיאוריה חדשה מחייב קבלה של סכמה קונספטואלית חדשה שהיא אינקומנסורבילית עם התיאוריה הישנה. שתי התיאוריות אינן מתיישבות זו עם זו, משום שהן מציירות תמונות עולם נבדלות ומשום שכך אינן מסכימות על הנתונים שיש לפרש. אי-הסכמה זו על הנתונים, מקורה בכך שאלה תלויים בהסתכלות תיאורטית מסוימת, שעליה, כאמור, יש מחלוקת (ע"ע פרדיגמה).

ניסוחיו של תומס קון מסכמים עמדה זו: "ההבדל בין האסכולות השונות נבע לא מכישלון זה או אחר מבחינת השיטה כולן היו 'מדעיות' אלא ממה שאני עתיד לכנות: הדרכים-חסרות-המכנה- המשותף שבהן הן השקיפו על העולם ועסקו במדע בתוכו. תצפית וניסיון יכולים וחייבים להגביל במידה ניכרת מאוד את טווח האמונות המדעיות הקבילות, שאם-לא-כן לא יהיה מדע. אך הם לבדם אינם יכולים להכריע לגבי חטיבה מסוימת של אמונות כאלה. גורם שרירותי לכאורה, המורכב ממקריות אישית והיסטורית, הוא תמיד מרכיב בעיצוב האמונות שאותן קהילה מדעית נתונה מאמצת לעצמה בזמן נתון" (קון, [1962] 2005: 37).

נסכם: ההשקפה האינקומנסורבילית נובעת מתפיסת המדע לא כאוסף נתונים הניתנים לצפייה אלא כמערכת תלוית הקשר תרבותי, החשופה ללחצים חברתיים ולצפיות משתנות של הקהילייה המדעית. מחד גיסא, תפיסה זו מאיימת על האפשרות ליצירת מתודולוגיה מדעית מוסכמת; מאידך גיסא, היא משתלבת במגמות סובייקטיביסטיות וקונטקסטואליות האופייניות למעמד הידע בעולם הפוסטמודרני; האינקומנסורביליות משקפת מגמות פרגמנטריות ואנטי-ליניאריות בהגדרת הסובייקט העכשווי. למסקנה זו יש השלכות נרחבות על אפשרויות ליישוב קונפליקטים בדרכי שלום (ע"ע דיפרנד), על הפילוסופיה של החינוך (עצמון, 2000), על הפילוסופיה של המדע ועל כל דיון העוסק בהבדלים שבין מערכות תרבותיות שונות ובאפשרויות "תרגומן".

מקורות

ברינקר, מ' 1989: האם תורת הספרות אפשרית?, תל אביב: ספרית פועלים, עמ' 27-7.

עצמון, א' 2000: שכפול השיכחה, מבט פוסט-סטרוקטורליסטי, ירושלים: כרמל, עמ' 53-19.

קון, ת"ס [1962] 2005: המבנה של מהפכות מדעיות, תרגום: י' מלצר, תל אביב: ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד. 

Carnap, R. 1956: Meaning and Necessity, Chicago: Chicago University Press.

Feyerabend, P.  1992: Farewell to Reason, London: Verso.

תאור / מקור התמונה:

What do you see? A duck or a rabbit? Wikimedia Commons

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×