כפר גלובלי

Global Village

LEUVEN – A GLOBAL VILLAGE | PHOTO BY SALLY SHARIF AND SERENA CORIO

ב-1959 טען תיאורטיקן המדיה והתרבות מרשל מקלוהן (McLuhan) כי טכנולוגיות חדישות מבטלות גבולות והבדלים בין בני אדם. חזונו מתממש בעידן האינטרנט והלוויין והופך למונח רווח בפי כול. חוויית הכפר הגלובלי מתמצית בעובדה שכל העולם, בו בזמן, יכול להיות עד לאותם אירועים, בעיקר באמצעות הטלוויזיה. הביקורת על המונח נשמעת משני כיוונים: האחד, מעמיד בספק את עצם ישימותו; האחר, מטיל ספק בקיומה של חברה בעלת קודים אוניברסליים והומוגניים: בעידן רב-תרבותי יש ואינטרסים מקומיים דוחקים הצידה את פרקטיקות של הקפיטליזם המערבי, תוך הצגתן כגורם דכאני.

הכפר הגלובלי הוא ביטוי פופולרי לכוחם של אמצעי תקשורת ההמונים ותהליכי הגלובליזציה בעת הזו. ההנחות הגלומות במושג הן כי טכנולוגיות התקשורת העכשוויות מייצרות חוויה שבטית כלל עולמית ובו-זמנית המתעלמת ממרחק גיאוגרפי (ע"ע אירוע מדיה). תקשורת ההמונים מעודדת הומוגניזציה ואוניברסליזציה של חוויות היסוד של האדם, וזאת ללא קשר למיקומו הפיזי על פני הגלובוס (מקלוהן, [1964] 2002). טענה נלווית היא כי התכנים והצורות השולטות במבנה זה נובעות מתוך הגיון רציונלי, מערבי וקפיטליסטי (ע"ע אימפריאליזם תרבותי). מדובר אפוא בתפיסה מהותנית המגוללת סיפור-על טוטלי על מבנה המציאות החברתית.

תנאי מוקדם לקיומו של הכפר הגלובלי הוא נגישות טכנולוגית. אולם ברי כי הטכנולוגיה אינה זמינה לכול: תהליכי הגלובליזציה ניכרים בחלקו העשיר של כדור הארץ, ואילו בעבור רוב אוכלוסיית העולם התופעה עדיין זרה. כך, לדוגמה, בתום העשור הראשון של המאה ה-21 מוערך מספר המשתמשים באינטרנט בכמיליארד נפש, מתוך כלל אוכלוסיית העולם המונה כשבעה מילארד בני אדם. זאת ועוד: המושג כפר מעלה על הדעת קהילה קטנה המתאפיינת בדפוסי חיים הומוגניים; קהילה זו חיה בשטח מוגדר וחבריה מקיימים ביניהם תקשורת הדוקה ואינטימית. תנאים אלה של מגע ושל תקשורת אינם מתקיימים בין קהלים שונים של צופים ברחבי כדור הארץ. "אין בעולמנו מאפיינים קהילתיים של חיי כפר, שבהם רב המגע בין אנשים, קיימת השפעה חזקה של מסורות המכוונות את אורחות החיים וקיימים דפוסי התנהגות ברורים" (שנער, 1996: 77).

משמעותו של הכפר הגלובלי בימינו היא נושא למחלוקת. מן הצד האחד יש החרדים מפני תהליכי הגלובליזציה וההומוגניזציה, ואילו מן הצד האחר יש הטוענים כי הלכה למעשה, כל קבוצה בעלת זהות ותודעה עצמית נוטה לשמר את זהותה הקולקטיבית (רועה, 1994). התנאים הטכנולוגיים המאפשרים את קיומה של קהילה גלובלית אמנם קיימים, אולם המידע אינו מופץ באופן שוויוני. גם היכולת להשתתף במשא ומתן עולמי מעולם לא היתה נחלת הכלל: תרבויות, ארצות ועמים שונים אינם זוכים לייצוג דומה; בניגוד להבטחה הטמונה בגלובליזציה, תפיסות עולם שונות ואינטרסים נבדלים מעולם לא השתתפו באופן שוויוני בזרימה הבינלאומית (Wallis and Baran, 1990). "השמים מלאים אותות אלקטרוניים, שכל אחד יכול לכאורה לבוא ולקחת", טוען חוקר התקשורת יצחק  רועה, "אבל לא כל אחד יודע איך לקחת ומה לעשות בזה, לא כל אחד רוצה, לא כל אחד מעוניין" (רועה, 1994:  110).

מקורות

מקלוהן, מ' [1964] 2002: להבין את המדיה, תרגום: ע' שורר, תל אביב: בבל.

רועה, י' 1994: "טכנולוגיה זה לא הכל – והכפר הגלובלי", בתוך: אחרת על תקשורת: שבע פתיחות לעיון בתקשורת ובעיתונות, אבן יהודה: רכס.

שנער, ד' 1996: תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות, כרך א, יחידות לימוד 3-1, רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

McLuhan, M. and Fiore, Q. 1967: The Medium is the Message, Bantam Books Inc.

Wallis, R. and Baran, S. 1990: "Challenging the Traditional Broadcasters: New Players in the News Game", in: The Known World of Broadcast News: International News and the Electronic Media, London: Routledge, pp. 95-115.

תאור / מקור התמונה:

LEUVEN – A GLOBAL VILLAGE | PHOTO BY SALLY SHARIF AND SERENA CORIO

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×