בלוג

יומנים מקוונים הפכו לסוגה פופולרית ברשת החל משנות התשעים של המאה ה-20 וביתר שאת לאחר אסון התאומים בספטמבר 2001. האינטרנט הוצף בבלוגים המופיעים על גבי פלטפורמות שונות: אתרים ייעודיים לבלוגים (הידוע שבהם הוא Blogger.com), אתרים אישיים, אתרים מסחריים, מוסדיים, עיתונאיים, ספרותיים, אתרים של רשתות חברתיות כגון Facebook  ו-Twitter  ועוד.

סוד קסמו של הבלוג נעוץ בשני גורמים: אפיונה של הרשת מצד אחד, והצרכים הנפשיים של קהל הקוראים והכותבים מצד שני. הרשת היא במה אידאלית לחשיפה של טקסטים אישיים שלא עברו עריכה וצנזורה; כיום זהו המקום האידאלי להבעת דעות, לעתים חורגות, שאינן מתאפשרות באמצעי תקשורת אחרים (ע"ע חתרנות). הרשת גם תורמת לתחושת הביטחון של כל המשתתפים משום שאלה יכולים להופיע בשמם האמיתי או הבדוי, על-פי בחירתם.

מנקודת המבט של הצרכים הרגשיים, זהו מפגש של אינטימיות מהירה והכרה הדדית. הבלוגר זוכה לחוויה של חשיפה ולקהל קוראים אנונימי רחב שיתקשה להגיע אליו באמצעים אחרים (עיתון, טלוויזיה וכדומה); הוא זוכה להתייחסות מיידית, לעתים מחוספסת, באמצעות תגובות או טוקבקים של קהל הגולשים. הכותב, כמו המגיבים שאת ערנותם וסקרנותם הוא צד, זוכים לחוויה נרקיסיסטית: עצם האינטראקציה המיידית ביניהם הופכת את קיומם ההדדי לחיוני. מדובר אם כן בעסקה משותפת שבה שני הצדדים מרוויחים. הם יכולים, ולו לשעה קלה, להשתחרר מתחושת הטריוויאליות שלהם, לחרוג מבדידותם, להפוך למשמעותיים בעיני עצמם ובעיני זולתם. כאן באה לידי ביטוי חוויית העדות המאפיינת את העידן: התשוקה לדווח, להעיד על הכול – חשוב, אזוטרי, מקומי, פרטי, אינטימי או טריוויאלי – מוצאת כאן כר נרחב לפעולתה.

ההבטחה שנושא הבלוג, ההבטחה לחוסר אמצעיות, קורצת למשווקים ולמקדמי אינטרסים מכל סוג. נראה כי המפגש עם מוצר, מותג, טענה או רעיון באכסניה הבלוגית הנו מפגש אפקטיבי יותר מבחינה שיווקית, זאת לאור העובדה שבדמיון הציבורי נתפס הבלוגר כנטול אינטרס לבד משיווק הגיגיו (ע"ע מנהיג דעה). דוגמאות לכך הן יומנים אישיים ברשת הנושאים בתוכם פרסומת סמויה בדמות המלצות אובייקטיביות לכאורה, אזכורים אגביים של מותגים ועוד. נראה כי אינטרסים כלכליים ימשיכו להשפיע רבות על אופני ההתפתחות של הבלוג בעתיד.

יחד עם זאת, הבלוגר עדיין מבטא עמדה לא קונפורמית, משוחררת מאילוצים ותכתיבים המאפיינים את התקשורת המסורתית. כך, לדוגמה, בעתות קונפליקט, כאשר מופעלים תהליכי צנזורה וצנזורה עצמית, הבלוגרים מספקים מידע חדש מתוך זווית ראייה אישית ואלטרנטיבית. ב-2003, בתקופת מלחמת המפרץ השנייה, חיילים, עיתונאים ואפילו אזרחים עיראקים העלו בלוגים שבהם דיווחו ישירות מהשטח על המתרחש (דרור, 2005: 111). גם במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, בלטו כמה בלוגרים, ביניהם אזרחים לבנונים שדיווחו על חייהם בתוך ביירות המופצצת. הדבר אפשר מפגש בלתי אמצעי עם "האויב". במישור נוסף, הבלוגרים מתפקדים כמובילי דעת קהל בנושאים חברתיים שונים, ממדיניות סביבתית ועד לזכויות אדם.

נסכם: תרבות הבלוגים תופסת מקום מרכזי ברשת. היא מספקת פלטפורמה לתקשורת אלטרנטיבית: וידויית, מהירה, בוטה, עוקפת סמכויות ומוסדות. היא מאפשרת מגע ישיר בין אנשים אנונימיים או מזוהים על בסיס של יצירה וכתיבה אישית. התוצאה הפרדוקסלית מאפיינת סוגה זו, כמו גם סוגות אחרות ברשת: מצד אחד נענית הכמיהה ההדדית לתקשורת, להכרה ולחום אנושי; מצד שני, נפתחת הדלת לגרפומניה אינסופית, שאיכותה וכנותה שנויות במחלוקת.

bigstock -140864810 Blog or blogging text on the desk with copy space