חברה פוסט-תעשייתית
Post-Industrial Society
מונח שטבע הסוציולוג דניאל בל (Bell), המתאר חברה המבוססת בעיקרה על כלכלת שירותים (Service Economy). זו מחליפה את הכלכלה התעשייתית הישנה המתמקדת בייצור.
אנשי האליטות החדשות, טוען בל, הם בעלי הידע השיטתי, המסווג והמוסמך (ע"ע חברת הידע, חברת המידע). מצד אחד, בחברה פוסט-תעשייתית עולה מעמדם של המקצוענים, שתחום התמחותם צר וממוקד (ע"ע פרופסיונליזם); מצד אחר, עולה מעמדו של הידע התיאורטי על מעמדה של ההתנסות האמפירית. עדות לכך היא סכומי העתק המוקצים למחקר ולפיתוח בניסיון לנבא ולתכנן את הטכנולוגיות בזיקה להתפתחויות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של העתיד. למעשה, טוען בל, הידע התיאורטי הופך למשאב אסטרטגי מרכזי של החברה.
לחברה הפוסט-תעשייתית מאפיינים מובהקים: המגזר הכלכלי והעסקי הופך למרכזי, בד בבד עם מעבר מכלכלה המייצרת סחורות לכלכלת שירותים; ההתפלגות התעסוקתית החדשה מקנה עדיפות מוחלטת למעמד הטכנולוגי-מקצועני; הידע התיאורטי הופך לדומיננטי ומשמש מקור להמצאה ולחיזוי (ע"ע הייפ); החשיבה הטכנולוגית-התמחותית שולטת בחיינו; וההחלטות מתקבלות בידי העילית הטכנולוגית האינטלקטואלית (Bell, 1973, 1976).
החברה הפוסט-תעשייתית מסמנת שלב חדש בקפיטליזם. במחצית השנייה של המאה ה-20 החל עידן הקפיטליזם המאוחר, כהגדרתו של פרדריק ג'יימסון ([1984] 2002). קפיטליזם זה עוסק פחות בייצור ויותר בהפצה ובשיווק של סחורות מופשטות כגון ידע, דימוי או מותג. כלכלת השירותים החדשה היא כלכלה ליבידינלית (כמינוחו של ז'ן פרנסואה ליוטאר [Lyotard]), הסוחרת בתשוקות ובציפיות של קהל הצרכנים והופכת אותן למקדם מכירות בשווקים הגלובליים שבהם היא פועלת.
מכאן לאן?
מקורות
ג'יימסון, פ' [1984] 2002: פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר, תרגום: ע' גינצבורג-הירש, תל אביב: רסלינג.
Bell, D. 1973: The Coming of Post-Industrial Society: A Venture in Social Forecasting, New York: Basic Books.
— 1976: The Cultural Contradictions of Capitalism, New York: Basic Books.
תאור / מקור התמונה:
The 10×10 houses in Freedom Park, Mitchell Plains, Cape Town, South Africa. Unknown Photographer