אינטליגנציה מלאכותית
Artificial Intelligence
ענף בתחום המחקר והפיתוח של המחשב המבקש להשתית את שיטות הפעולה של המוח האנושי על המכונה. האינטליגנציה המלאכותית חוקרת את האופן שבו המוח חושב ומעבד מידע ומתבוננת במחשב כמכונה המבצעת פעולות "חכמות".
"חוכמת" הטכנולוגיה כבר חדרה לשיח היומיומי וכיום אנו מדברים על "פצצות חכמות" או על "כרטיס חכם", כשהכוונה היא לטכנולוגיה המסוגלת לקבל החלטות במצבים משתנים. ניצחונו של המחשב "כחול עמוק מאוד" על אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב בשנת 1997 היה, לדעת רבים, הוכחה ניצחת לעליונותו של המחשב על האדם. עם זאת ראוי לציין כי אמנם היה זה מחשב בעל עוצמה אדירה, אך מדובר בבעיה פשוטה יחסית וקלה לתכנות, מוגבלת מבחינת מצבי המשחק האפשריים. הצלחה במשחק השחמט, מתברר, איננה תלויה בידע נוסף על העולם. המחשב נטול הניסיון והידע ה"קומון סנסי" על העולם אינו יכול, לפי שעה, לעסוק בבעיות מורכבות יותר, אלה המצריכות ידע המשתנה במהירות ומגיע ממקורות שונים, תוך הפעלת ניסיון ושיקולים שאינם ניתנים לכימות. החשיבה האסוציאטיבית של האדם, קרי יכולתו לזהות דמיון בין דברים (שמלכתחילה קשה להגדיר מה בדיוק הופך אותם לדומים), יכולת ההכללה ומידה, ולו בסיסית, של יצירתיות ומקוריות – כל אלה עומדים בדרכו של המחשב אל הבינה המלאכותית.
בעניין זה ראוי להזכיר את הלוגיקה הרב-ערכית ("פאזי לוג'יק",Fuzzy Logic), ענף השואף לפתח מחשבים בעלי יכולת לניתוח מצבים לא מוחלטים. הרעיון הוא שעולמנו אינו מדויק ובוודאי שאינו מסווג ומקוטלג בצורות שהידע המסורתי שואף להציג. המחשב אינו מכיר במושגים חלקיים כמו "פושר", אלא רק ב"חם" או "קר". הלוגיקה הרב-ערכית מציעה דרכים שבאמצעותן יכול המחשב להתייחס לדרגות השונות, לגוני הביניים, תוך ניסיון לעקוף את הראייה הבינארית: שחור ולבן, הכול או לא כלום. בדומה לתורת הכאוס המאתגרת את המדע הקלאסי, גם הלוגיקה הרב-ערכית מחדירה לעולם המחשב מושגים כמו עמימות, פרדוקס ודרגות שונות של אמת (Kosko, 1993) (ע"ע אי-היקבעות ; אי-ודאות).
אף-על-פי שהדרך ל"מכונות חושבות" עדיין ארוכה, הרי ההבטחה וכן האיום שהללו נושאות בחובן הנם ברורים. המחייבים רואים בהן שגשוג של ה"קִדמה" שיאפשר שימוש מגוון במכונות המשמשות בתעשייה, ברפואה ובחינוך, הפותרות בעיות ומסוגלות לספק אבחנות ברמה של מומחי-על. ואכן באמצע המאה שעברה התפתחה גישה שביקשה לקבץ את הידע של המומחה ולהכניסו למחשב שיהפוך למומחה בעצמו (Expert System). ואולם חרף התקוות הרבות שתלו בהתפתחות זו, היא נתקלה בקשיים רבים, חלקם טכנולוגיים אך רובם תרבותיים, עד שכמעט וגוועה (קורצוויל, 1999).
יש הטוענים כי בתחום האישי, האינטליגנציה המלאכותית מציעה תרופה לבדידותו של האדם, וזאת בדמותם של ידידים אלקטרוניים חדשים. אולם רעיון האינטליגנציה המלאכותית נתקל מראשיתו גם ביחס של ביטול והתנגדות. הטענה כי גם מכונה עשויה לבטא יצירתיות נתפסה כאיום. האינטליגנציה היא סוג של "קסם", ולכן לא ניתן לראות בה דבר מה המיוצר בתהליך מלאכותי ורציונלי. התנגדות נוספת באה מכיוון הדת: האינטליגנציה קשורה לרוב לנפש, לרוח, ובתור שכזו – ממוקמת מחוץ לתחום שליטתו של המדע (Shapiro, 1990).
מכאן לאן?
מקורות
קורצוויל, ר' 1999: עידן המכונות החושבות: היום שבו תעלה אינטליגנציית המחשב על האינטלגנציה האנושית, תרגום: ב' מנס, תל אביב: כנרת.
Hogan, J. P. 1997: Mind Matters: Exploring the World of Artificial Intelligence, New York: Ballantine.
Kosko, B. 1993: Fuzzy Thinking: The New Science of Fuzzy Logic, New York: Hyperion.
Shapiro, S 1990: Encyclpedia of Artificial Inteligence, New York: John Wiley & Sons.
תאור / מקור התמונה:
Source : Bigstock 127357220. Man and robot meet and handshake. Concept of the future interaction with artificial intelligence. 3D rendering.