עיר (ייצוגים באמנויות)
מאז ומעולם, וביתר שאת מאז המהפכה התעשייתית (המאה ה-18), היתה העיר לגורם מרכזי בפוליטיקה ובתרבות. ייצוגי העיר באמנות משקפים מרכזיות זו. הם פונים לשני כיוונים מנוגדים: מחד גיסא, הם מציגים את החלומות האוטופיים של בני האדם על אודות עיר האלוהים (אוגוסטינוס הקדוש); מאידך גיסא, הם נותנים ביטוי לסיוטיהם הקיבוציים מפני עיר החטאים (המרקיז דה-סאד, בודלר). העיר כמיקרוקוסמוס, ואפילו כהתגלמות החיים עצמם, הופכת למטאפורה דומיננטית בתרבות – נושא מועדף לייצוגים בתחומי הספרות, הקולנוע, התקשורת והאמנות.
… קיראו עוד
יצירה: Salut Au Monde #9 (וולט ויטמן 1984)|אבא גוריו (אונורה דה בלזאק 1992)|איש ההמון (אדגר אלן פו 1850)|אלפאוויל (ז'ן -לוק גודאר 1965)|ארץ הישימון (ת"ס אליוט)|בית ממכר עתיקות (צ'רלס דיקנס 1960)|בלייד ראנר (רידלי סקוט 1982)|ברלין אלכסנדרפלאץ (אלפרד דבלין 1925)|ברלין: סימפוניה של עיר (ולטר רוטמן 1927)|דודסקאדן (אקירה קוראסאווה 1970)|הטרילוגיה הניו-יורקית (פול אוסטר 1990)|המצאת היומיום (מישל דה סרטו 1980)|המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד (רוברט לואי סטיבנסון 1999)|העיר (קונסטנדינוס קוואפיס)|הערים הסמויות מעין (איטאלו קאלווינו 1984)|הרציחות ברחוב מורג (אדגר אלן פו 1841)|זיכרון דברים (יעקב שבתאי 1977)|זכרונות (פדריקו פליני 1974)|חברת הראווה (גי דבור 1967)|יוליסס (ג'יימס ג'ויס 1922)|מועדון קרב (דיוויד פינצ'ר 1999)|מטרופוליס (פריץ לאנג 1927)|מטריקס (האחיות [האחים] וואשובסקי 1999)|מלאכים בשמי ברלין (וים ונדרס 1987)|מנהטן (וודי אלן 1979)|מסע אל קצה הלילה (פרדינן סלין 1932)|נהג מונית (מרטין סקורסזה 1976)|סביבה עוינת (אורלי קסטל-בלום 1989)|סוף דבר (יעקב שבתאי 1984)|פוסטמודרניזם או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר (פרדריק ג'יימסון 1984)|פטרבורג (אנדרה ביילי 1913)|פרחי הרע (שארל בודלר)|פרקי אליק (משה שמיר 1972)|צעדות בעיר (מישל דה סרטו 2005)|רומא (פדריקו פליני 1972)|שגעון של לילה [After Houres] (מרטין סקורסזה 1985)|שורו (שבי גביזון 1990)|תחת שמש היגואר (איטאלו קאלווינו 1986)