פורנוגרפיה
יצירה מילולית, חזותית או צלילית או כל טקסט אחר שנועדו לעורר גירוי מיני באמצעות תיאור ישיר של פעילות איברי המין. נושא לאין-ספור דיונים הנוגעים בגבולות התשוקה המינית ובגבולות חופש הביטוי. הפורנוגרפיה מעלה לדיון דילמות מרכזיות של התרבות כגון מלוכלך ונקי, מגונה ובזוי, ראוי ומהוגן. סוגיות אלה מופיעות בהקשרים תרבותיים שונים, תובעות הכרעות מוסריות, משמשות כסיסמאות קרב מזדמנות. כל תרבות מסמנת בצורה שונה את גבולות הלגיטימיות של התיאור והחשיפה הגופנית ובכך מגדירה את ערכיה. אף כי ימי הפורנוגרפיה עתיקים כימי האדם, ראוי להבליט את הזיקה המיוחדת שנוצרה בין הפורנוגרפיה למודרניות. הדימוי הקפיטליסטי הרווח הוא הדימוי האנונימי, המנוכר, של המכונה: האדם כ"מכונת מין" (Sex Machine). אדם זה חורג מן הכלא המשפחתי הבורגני ומבקש למקסם את תשוקתו. העידן הפוסטמודרני משקף יחס אמביוולנטי כלפי החוויה הפורנוגרפית. מצד אחד, תעשיית הפורנו חודרת לכל פינה של החיים: טלוויזיה, קולנוע, פרסומת, מועדונים ועוד. בצורתה המוקצנת, היא משקפת את החיבור המאיים בין קפיטליזם, ארגוני פשע, זנות וסחר בנשים. מצד שני, הפורנוגרפיה יכולה לחבור לכיוונים מתקדמים ולשרת את החופש האינדיווידואלי ואת הזכות להיות "מישהו אחר". בצורתה זו, היא יכולה להניע מרד אידאולוגי של קבוצות שוליים נגד כוחנותו של הממסד החברתי הקפוא.
… קיראו עוד
תחום: אינטרנט|ביקורת התרבות|במה|גוף|מיניות|סגנון חיים|פנטזיה|פרסום ושיווק|צילום|תקשורת המונים|תרבות פופולרית
יצירה: Marty and Veronica (רוברט מייפלת'ורפ 1982)|Sex Pictures (סינדי שרמן 1993)|The Sadien Woman (אנג'לה קרטר 1978)|אולימפיה (אדואר מאנה 1863)|אלף מישורים: קפיטליזם וסכיזופרניה (ז'יל דלז ופליקס גואטרי 1980)|אנטי-אדיפוס (דלז וגואטרי 1972)|דנאה [Danae] (טיציאן)|החוויה הפנימית (ז'ורז' בטאיי 1954)|ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובה (א"פ דונאטיין [המרקיז] דה סאד 1791)|חוג הסרטן (הנרי מילר 1939)|יוליסס (ג'יימס ג'ויס 1922)|מאדאם בובארי (גוסטב פלובר 1856)|סודו של מר היר (פטריס לקונט 1989)|סיפור העין (ז'ורז' בטאיי 1928)|סיפורה של O (פולין ריאז' 1999)|סצינות בשמיים [Made in Heaven] (ג'ף קונס 1989)|פרחי הרע (שארל בודלר)|תיאוריה של הדת (ז'ורז' בטאיי 1948)