אי-ודאות (עקרון)

Uncertainty Principle

"Scintillating Grid Illusion." From MathWorld--A Wolfram Web Resource. http://mathworld.wolfram.com/ScintillatingGridIllusion.html

תיאוריה בפיזיקה על פיה ידיעת העבר והעתיד, יכולת השחזור והניבוי – אינם אפשריים מכיוון שהטבע מושתת על אי-ודאות. זוהי קביעתו של הפיזיקאי הגרמני ורנר הייזנברג (Heisenberg), שטען בשנת 1927 כי בעולמם הזעיר של החלקיקים התת-אטומיים אפשר לדעת היכן נמצא חלקיק כלשהו או מהי מהירותו, אבל לעולם לא את שני הנתונים יחדיו.

עקרון אי-הוודאות הוא מסקנה הנגזרת ממכניקת הקוונטים – תיאוריה הגורסת כי כל חלקיק בטבע נושא זהות כפולה: כגל וכחלקיק. בסדרה של ניסויים באור הוכח כי מה שקובע איזה מהיבטיו של החלקיק – ההיבט החלקיקי או ההיבט הגלי – יתגלה לעינינו "הוא לא המצב האובייקטיבי שלו, אלא החלטתנו אנו איזו תכונה למדוד ובאיזה מכשיר להשתמש. אם נשתמש במכשיר שנועד למדוד את התכונה החלקיקית, נמצא שהוא חלקיק, ולהפך, אם נשתמש במכשיר למדידת התכונה הגלית, נגלה שהוא גל" (ינאי, 1994). כפועל יוצא מכך התערערה התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע. העולם הפך לסובייקטיבי, תלוי באופן מהותי במי שקורא אותו ובמכשירים שעומדים לרשותו.

העולם הקוואנטי, המכיר בדואליות של החומר, מניח שהחלקיק עשוי להימצא במקומות שונים בתחום הקטע המרחבי של הגל, ועל כן איננו יכולים לקבוע במדויק היכן הוא נמצא. לעומת זאת, ניסיון לאתרו בנקודה מסוימת במרחב יביא לבידודה של נקודה זו משאר המרחב המייצג של הגל. המקום והמהירות הם אפוא שני היבטים משלימים של החומר הנובעים מהתיאור הגלי-חלקיקי שלו. מטעם זה איננו יכולים לדעת את ערכי המקום והמהירות בעת ובעונה אחת, ועל כן החלטתנו איזו תכונה למדוד קובעת איזו תכונה נגלה; ידיעתנו על הטבע מגעת עד גבול עקרון אי-הוודאות: "לעקרון אי-הוודאות היו השלכות מעמיקות על השקפת עולמנו […] [הוא] שם קץ לחלומו של לאפלאס על תיאוריה מדעית – דגם של היקום – שתהיה דטרמיניסטית לחלוטין: ודאי שאי-אפשר לנבא בדיוק אירועים עתידיים, אם אי-אפשר אפילו למדוד במדויק את מצבו העכשווי של העולם!" (הוקינג, 1989: 61-60).

מנקודת מבט תרבותית אפשר לראות בעקרון אי-הוודאות ובהתקבלותו מעין הכרה ביחסיותה של הדיסציפלינה המדעית (ע"ע מדעניות). הפיכת המתבונן לגורם פעיל, הקובע למעשה את המציאות הפיזיקלית או הכלכלית, יוצרת תמונת עולם פוסטמודרנית המעלה על נס את הספק ואת הצורך בפרשנות מתמדת של המציאות (כהנמן ועמיתים, 2005: 81-45) (ע"ע רלטיביזם ; אי-מוגדרות). עקרון אי-הוודאות משתלב גם בתהליך מתמיד של היסטוריזציה של הידע, כפי שהציעו תומס ס' קון (קון, [1962] 2005) ואחרים, לאמור: תהליכי המשמעות המופקים מן החקירה המדעית הם תלויי ההתפתחות ההיסטורית, הן של כלי המדידה והן של המוסדות ההיסטוריים המשתנים המעניקים לממצאים אלה ערך ולגיטימציה (ע"ע פרדיגמה).

מקורות

גלבריית, ג'"ק  1978: עידן אי הודאות, תרגום: ש' גונן, ירושלים: שוקן

הוקינג, ס"ו 1989: קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול עד חורים שחורים, תרגום: ע' לוטם, תל אביב: מעריב.

ינאי, צ' 1994: בעקבות המחשבות, רמת גן: פואטיקה – טובי סופר מוצאים לאור.

כהנמן, ד' (ועמיתים) 2005: רציונליות, הוגנות, אושר – מבחר מאמרים, עורך: מ' בר-הלל, תרגום: ע' שגיב ומ' קראוס, ירושלים וחיפה: כתר והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

קון, ת' ס' [1962] 2005: המבנה של מהפכות מדעיות, תרגום: י' מלצר, תל אביב: ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד. 

Klir, G. and Wierman, M. 1999: Uncertainty-Based Information: Elements of Generalized Information Theory, Heidelberg and New York: Physica Verlag/Springer Verlag. 

תאור / מקור התמונה:

"Scintillating Grid Illusion." From MathWorld–A Wolfram Web Resource. http://mathworld.wolfram.com/ScintillatingGridIllusion.html

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×