קיימות

Sustainability

http://www.pixelstalk.net/free-download-jungle-wallpapers-hd/

שימור תהליך ומצב לאורך זמן ברמה קבועה ללא צורך בצריכת אנרגיה נוספת. מושג מרכזי בתורת הסביבה, בארכיטקטורה, בביולוגיה ובדמוגרפיה. התיאוריה מבליטה את הצורך ליצור איזון ומִחזור של אנרגיות. מצב הקיימות הוא מצב של איזון בין המשאבים הניתנים לחידוש לבין המשאבים המתכלים.

קיימות הוא מונח מפתח בחשיבה האקולוגית והסביבתית. תפיסה זו מניחה כי אל לו לאדם למשכן את עתידו ואת עתיד הדורות הבאים על ידי צריכת יתר, שתפר את האיזון בטבע ותשפיע באופן דרמטי על איכות החיים. יש להכיר בעובדה כי כמות המשאבים והאנרגיות שעומדים לרשות האדם היא מוגבלת, ולכן ניצול יתר של משאבים, הנסמך על שיקולי רווח וצמיחה לטווח קצר, עלול להיות מסוכן לטווח ארוך (Elliot, 1999: 7  ; Davidson, 2000).

 

תורת הקיימות מבקשת אפוא ליצור מצב של איזון בטבע כך שמשאביו יעמדו לרשותנו תמיד. היא מעודדת פיתוח מוצרים ברי קיימא בתחום משק האנרגיה, החקלאות, התחבורה (למשל, רכב שאינו מזהם כגון אופניים) ועוד. הנחת היסוד העומדת בבסיס התיאוריה היא כי יש לשים דגש על מערכות אקו-אנושיות, בניגוד למערכות כלכליות טהורות. מדובר אפוא ביתרון המוסרי של הצניעות: חיים ראויים הם חיים שבהם האדם מחזיר לטבע את מה שניטל ממנו. משום כך יש להסתמך לא על משאבים מתכלים אלא על משאבים אותם ניתן למִחזור ולהשיב לטבע. לדוגמה, כדי למנוע דלדול  של יערות, יש לאזן בין כמות העצים הנכרתים לבין העצים הנשתלים, כך שיערות ישארו בגדר משאב בר-קיימא שקיומו מובטח לדורות. מאותה סיבה אין להשתמש במקורות אנרגיה מתכלים כגון נפט או פחם: מלבד הזיהום והנזק הסביבתי שהם גורמים, אלה הם גם משאבים שלא ניתן להחזירם לרשותו של האדם. באותו האופן, יש להעדיף מקורות אנרגיה חלופיים כגון אנרגיית השמש,  שצריכתה לא תביא להדלדלותה.

 

תורת הקיימות מציגה חשיבה אינטגרטיבית והוליסטית המחברת בין הספֵרה הכלכלית, הסביבתית והאנושית (Daly and Cobb, 1989). החשובה מבין השלוש היא הספֵרה האנושית. בניגוד למסרים קפיטליסטיים ונאו-ליברליים רווחים, מובלט כאן האינטרס האנושי, תוך הטמעת הספרה הכלכלית לתוכו, בבחינת מכשיר שנועד לשרתו: הכלכלה היא "תת-שיטה של החברה האנושית", שהיא מצידה תת-שיטה של החיים על פני הכדור (הביו-ספירה). תת-השיטה אינה יכולה להתפשט מעבר לגבולותיה וליכולתה של השיטה הכוללת אותה, משום שהיא חלק   בלתי נפרד ממנה (46 :Porritt, 2006). תורת הקיימות מבקשת אם כן להציע דרכים לשיפור החיים האנושיים, תוך השענות על מערכות אקולוגיות תומכות. המטרה הרחבה יותר היא ליצור מערכות גלובליות של צדק וזכויות אנושיות ההופכים את החיים לעמידים ולראויים.

 

תפיסת הקיימות מציגה קריטריונים מובהקים לחיים המבוססים על שמירת משאבי הטבע, איזון בין מערכות והכפפת המערכת הכלכלית למערכת המוסרית האנושית. התיאוריה אינה מסתפקת רק בהגדרה מחדש של מושג הקדמה והפיתוח הסביבתי, אלא מבקשת ליצור קהילת שיח בינלאומית שתפעל באמצעות חקיקה גלובלית לישום העקרונות שמנינו, כך שאלה ישפיעו על ההתנהלות האנושית בהיבטיה המעשיים והיומיומיים. מדובר אפוא בצורך לקשור בין הביוספירה שלנו לבין הביופוליטיקה של התרבות, כלומר ליצור אינטראקציה בין מערכות סביבתיות לבין מערכות פוליטיות העוסקות בניהול החיים. כך עשוייה האנושות לחרוג מן ה"אגואיזם הפסיכולוגי" המאפיין קפיטליזם קצר-ראייה, לעבר מציאות אוניברסלית של שיתוף לטובת הכלל. הצלחתו של הפרויקט קשורה באופן הדוק  להסכמים ולאמנות גלובליות שיצליחו לאחד את האנושות מעבר לחילוקי הדעות הלאומיים, הגזעיים והמעמדיים החוצים אותה.

תורת הקיימות ושאר הסוגיות האקולוגיות הקשורות עימה הם המשך אידאולוגי לפרויקט הרציונלי של הנאורות. ואולם השאלה הנשאלת היא האם חזון אוניברסלי זה, הנתמך בהתלהבות על ידי המעמדות העשירים והמשכילים, יהפוך לנחלת העולם כולו, כולל העולם השלישי, הנהנה פחות מבשורת השגשוג והאושר שנישאת בפי חסידי הקיימות. סוגייה זו קשורה לשאלה מדוע הפכה הסביבתנות לדת אזרחית מקובלת, לתקינות פוליטית שהיא בעיקרה נחלתו של  האדם הלבן, המתקדם והשבע?

 

הצלחתו של הפרויקט תמדד ביכולתו לפרוץ את תקרת הזכוכית של השבעים כדי להדבר עם "האחרים", עם המיעוטים המעמדיים, הגזעיים, הלאומיים, שבשׂוֹרת הקיימות עדיין לא הגיעה למחוזותיהם. מגזרים אלה עדיין עסוקים בהשרדות בסיסית (מזון, מקלט, הכרה בזכויות וכו'). במילים אחרות, אין לנתק בין השינוי האקולוגי לשינוי החברתי. רק שינוי אקו-חברתי ומעמדי עמוק, שיצמצם את אי-השוויון ואי-הצדק בחלוקה ובשימוש במשאבים, יוכל להבטיח תנאים בסיסיים להעצמה אקולוגית. אם כך יקרה, יחדל השיח הסביבתי להיות רק השיח של החזקים ויהפוך לשיח של הכלל (ע"ע ירוק, ירוקים).

 

 

מקורות

ארנון, א' וחנין, ד' 2004: מקום לתיקון: שיחות על כלכלה, חברה וסביבה, תל אביב: בבל ומרכז השל.

דה-שליט, א' 2004: אדום – ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה, תל אביב: בבל ומרכז השל.

פנסטר, ט' 2007: "זיכרון, שייכות ותכנון מרחבי בישראל", תיאוריה וביקורת, 30: עמ' 212-189.   

קורטן, ד' [1995] 2005: כשהתאגידים שולטים בעולם, תרגום: ע' נאי, תל אביב: בבל.

Blewitt, J. 2008: Understanding Sustainable Development, London: Earthscan.

Daly, H. and  Cobb, J. 1989: For the Common Good: Redirecting the Economy Toward Community, the Environment and a Sustainable Future, Boston: Beacon Press.

 Davidson E. A. 2000: You Can't Eat GNP: Economics as if Ecology Mattered, Mass: Perseus.

תאור / מקור התמונה:

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×