גֵּנֵאָלוֹגְיָה

Genealogy

http://drdocyoung.com/

מונח מתחום ההיסטוריה שפירושו תיאור השושלות והמוצא; חקר המוצא וההתפתחות של הפרט, של המשפחה או של הגזע. הגנאלוג בודק מנקודת מבטו בהווה כיצד הובנה השיח ההיסטורי שקדם לו. הוא חוקר את תנאי הייצור שהביאו לצמיחתם של אופני פרשנות והערכה מסוימים; הוא בוחן כיצד השפיעו המוסדות החברתיים והפוליטיים ששלטו בעבר על הבניית השיח. הגנאלוג מתמקד במבנים הלשוניים המגלמים את ההטיה הפוליטית והערכית. ניטשה ולימים פוקו השתמשו במתודה זו כמכשיר ביקורתי לבחינת דרכי הייצור וההתפתחות של ערכים ושל הבדלים במהלך ההיסטוריה.

מישל פוקו מתבסס על התפיסה הפרספקטיבית של ניטשה (ניטשה, 1986: 481) אודות יחסיות האמת,  ורואה בהיסטוריה זירה קרנבלית לייצור משמעויות. זו מתאפיינת בריבוי קולות – פוליטיים, חברתיים ואסתטיים. הגנאלוג אינו מתבונן ב"מה שאירע", שהרי "מה שאירע" הוא מלכתחילה פרי של פרשנות ושל מסגור אידאולוגי מוקדם. תחת זאת הוא מעדיף לבחון את תהליכי הייצור של הידע. המשמעות הופכת לנתון משתנה, מניה הנסחרת בבורסת ההיסטוריה, וככזו היא חשופה לתהליכי שינוי ופרשנות היסטוריים (Foucault, 1988) (ע"ע ארכיאולוגיה של הידע).

הגנאלוגיה עוסקת במשחק המסֵכות (מסכה היא חלק בלתי נפרד מן הקרנבל) שלובשות האמיתות ההיסטוריות. מאחורי כל מסכה שמסיר הגנאלוג מתגלה מסכה נוספת; העמוק אוהב את המסכה, אומר ניטשה. הגנאלוגיה עוסקת בפרטים ובצורות העתקה של מסמכים (ע"ע ארכיון). בכך היא ניצבת בקוטב המנוגד לחיפוש אחר אמיתות מטא-היסטוריות גדולות. הגנאלוג אינו תר אחר האמת או אחר "מקורות" (Ursprung, בלשונו של ניטשה), משום שאינו מאמין בקיומה של אמת מקורית שיש לחזור אליה ולחשוף אותה. תחת זאת הוא מתבונן באופני הייצור של אמיתות ושל מקורות במהלך ההיסטוריה (Foucault, [1971] 1984).

הגנאלוג כותב לאחור את ההיסטוריה כאוסף של החמצות, מעשי עוול ושכתובים. הביקורת על עוולות העבר, מנקודת מבטו של איש ההווה, מקעקעת את דמות האדם המחזיק בידע אוניברסלי שאינו שנוי במחלוקת. מחיר העוולות שנדרשו לשם הפקת הידע הופך נושא לדיון ביקורתי מחודש (ע"ע כוח-ידע). הגנאלוגיה מדגישה צורות מקומיות ו"לא לגיטימיות" של ידע, החורגות מהידע התקני ומבקרות את הכוח הריכוזי שנצבר בידי השיח המדעי המאורגן בחברה (Foucault, 1980). בחינה מסוג זה של יחסי כוח-ידע מופיעה בספרים שונים של פוקו, כגון Discipline & Punish: The Birth of the Prison ובמסה "Nietzsche, Genealogy, History".

נסכם: המתודה הגנאלוגית מציגה שלוש חלופות למתודה ההיסטורית המקובלת:

  • כנגד רצונה של ההיסטוריה להיות צורה של היזכרות באמת, או נוסחה של הכרת העובדות, מציב הגנאלוג את ההיסטוריה כפרודיה לא מוצלחת על מקור בלתי ידוע ועל יעד מעורפל, שההיסטוריה כביכול חותרת אליו. ההיסטוריה היא קרנבל מתוזמר, נשף מסכות תמידי שבו הדמויות המחופשות עוקבות זו אחר זו ולועגות לתבנית של היסטוריה מונומנטלית.
  • מול הרצון המערבי לראות בהיסטוריה ייצוג של זהויות מציב הגנאלוג את פירוק הזהות. הזהות המפורקת עשויה מיסודות רבים המתגלים עם הסרת מסכת האחדות (ע"ע ריבוי). מטרתה של ההיסטוריה הגנאלוגית אינה לגלות את שורשי זהותנו, אלא להתחבר לממד ההטרוגני של זהות זו. מטרתה אינה להחזיר אותנו הביתה (כפי שהבטיחה המטאפיזיקה), אלא להאיר את המציאות כאוסף של מקטעים (discontinuies) בלתי ניתנים לאיחוי תחת כנפיה של סינתזה גדולה אחת.
  • המהלך השלישי מכוון נגד הקנוניזציה של האמת כערך אובייקטיבי. הוא מציע להקריב את "הסובייקט בעל הידע", שהוא אבן יסוד בפילוסופיה המערבית. סובייקט זה – המעונין רק בידע טהור, אמיתי, מדעי וחף מיצרים, מתחפושות ומאידאולוגיות – כלל אינו בנמצא. המודעות לעולם אינה ניטרלית. היא תוצר של הבניה אידאולוגית, שבעקבות ניטשה ניתן לכנותה "הרצון לידע" (The will to knowledge). תרבות זו מַגְלה מתוכה את מי שאינו מתאים עצמו למודל הקוגניטיבי של הידע; היא אינה מכירה בזכותנו לחיות בבורות מאושרת, אלא כופה עלינו את הרצון לדעת. הגנאלוג מתנגד לאלימות הנובעת מן הטוטליות של צו החיפוש אחר האמת. פוקו רואה בהשתחררות מצו קוגניטיבי זה אקט של הקרבה (sacrifice). כמו בכל אקט של העלאת קורבן, התוצאה המיוחלת היא שחרור, הכרה ואישור של אפשרויות נוספות, שכבר נרמזות באופק.

מקורות

ניטשה, פ' 1975: מעבר לטוב ולרוע, לגניאלוגיה של המוסר, תרגום: י' אלדד, ירושלים ותל אביב: שוקן.

— 1986: הרצון לעוצמה, תרגום: י' אלדד, תל אביב: שוקן.

Foucault, M. [1975] 1979: Discipline & Punish: The Birth of the Prison, trans. A. Sheridan, New York: Vintage Books

— 1980: "Two Lectures", in: Gordon, C. (ed.), Power/Knowledge: Selected Interviews and Other Writings, 1972-1977, New York: Pantheon Books, pp. 80-83.

— [1971] 1984: "Nietzsche, Genealogy, History", in: Rabinow, P. (ed.), The Foucault Reader, New York: Pantheon Books, pp. 51-100.

1988: "Question of Method: An Interview with Michel Foucault", in: Baynes, K., Bohman, J. and McCarty, T. (eds.), Philosophy: End or Transformation, Cambridge, MA: The MIT Press, pp. 100-117. 

תאור / מקור התמונה:

http://drdocyoung.com/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×