מורכבות

Complexity

מדע בין-תחומי העוסק בחקר הבנתם ותפקודם של מבנים מורכבים; מדע זה, שבסיסו בתחום האבולוציה הביולוגית, מתפרש גם לתחומים אחרים, כגון אקולוגיה, כלכלה, פוליטיקה ואדריכלות. תורת המורכבות מנסה, באמצעות מדדים מתמטיים, להבין מבנים וארגונים בעלי דחיסות וסיבוכיות יתרה.

תורת המורכבות חוקרת מצבים גבוליים שבין סדר מוחלט לבין כאוס מוחלט. חוקר המורכבות מעוניין באזורים הקריטיים: איים של סדר במרחב הלא מסודר. תופעות גבוליות נושאות עמן לא פעם "תכונות בוקעות" המבצבצות מן הכאוס ומבשרות על סדר חלופי, שהורתו באי-הסדר הנוכחי. מורכבות שיש עמה הבטחה לעתיד עומדת ביחס הפוך לשני מצבים קיצוניים: (א) סדר פשוט מדי ו"קפוא", כדוגמת זה של הגביש. סדר זה אינו נושא בחובו אפשרויות להתפתחויות מעניינות בעתיד; (ב) תוהו ובוהו קיצוני, שדרגת אי-הסדר בו היא מופלגת ולכן חוסמת מראש התפתחות פורייה ויצירתית בעתיד. המורכבות מצביעה על אזור ביניים במרחב שבין שתי אפשרויות אלו. אזור זה נמצא על גבול התוהו (Edge of Chaos), במעבר שבין סדר לאי-סדר: דרך המלך, כמאמרו של מוריס בלנשו, עוברת תמיד על פני תהום (Blanchot, 1982; Kauffman,; 1993; Waldrop, 1995; Am, 1994) (ע"ע זון).

מדע המורכבות מתמקד אפוא בשטח ההפקר, שבו עושר וריבוי הצירופים מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר – רגע לפני הקריסה לכאוס מוחלט. רגע זה הוא רגע של ארגון מורכב. דוגמה פשוטה למצב מעין זה היא ערימת החול הגדלה והולכת כאשר נופל עליה גרגר אחר גרגר. בשלב מסוים הערימה מגיעה לשיפוע קריטי: כל תוספת של גרגר בודד עלולה להביא למפולת מיידית. שיווי המשקל, הארגון הדחוס והעשיר של גרגרי החול רגע לפני ההתמוטטות, מציין את המבנה המורכב, או את הסדר המורכב, בשיאו. ואולם גם אם התמוטטות זו תתרחש, יהיו לה תכונות "בוקעות" ויצירתיות. כל מפולת יכולה לשמש בסיס לארגון מחדש של המערכת; היא יכולה להביא לשינוי כיוון, להתקדמות לעבר צירוף מסובך חדש.

מפולות יצירתיות הן מטאפורות משולבות של הרס-בניה בגדלים שונים ובתחומים שונים של הקיום האנושי. דוגמה לכך היא המורכבות האדירה של חומרים יוצרי חיים, כגון התא. דוגמה אחרת היא הפוליטיקה. זו האחרונה עוסקת במצבים מורכבים שבהם רגע הפתרון – כלומר רגע הארגון המסובך של המערכת – ורגע הקריסה והכאוס קרובים מאוד זה לזה. רק אסטרטגיות מורכבות, מסובכות ופרדוקסליות לכאורה יכולות ליצור ארגונים או מצבים של פתרון. ואולם אותם מצבים מצויים תמיד על גבול הכאוס, שפירושו קריסת המערכות המורכבות אל תוך עצמן. חוכמת המציאות היא אפוא לעצור רגע לפני "השיפוע הקריטי", רגע לפני שהערימה או ה"חבילה" המסובכת והמורכבת תעלה על גדותיה ותוביל אל ההתמוטטות והכישלון (Stocker, 1996) (ע"ע קונפליקט).

נוסף על התחומים שנזכרו – אבולוציה ביולוגית ופוליטיקה – אפשר לציין את השפעתה של תורת המורכבות בתחום האדריכלות. מושג המורכבות באדריכלות הובלט בספרו של רוברט ונטורי Complexity and Contradiction in Architecture. בספר זה העלה המחבר על נס תכונות כגון תפקוד כפול של אלמנטים, ניגודים בין פנים לבין חוץ, צירופים דרמטיים הנכפים זה על זה ועוד. צורות אלו הוצגו כחלופיות לאלו שאימצה האדריכלות המודרניסטית, ששאפה להפשטה ולפשטות גיאומטרית, להתאמה בין צורה לפונקציה, לרציונליות משחררת ועוד (ע"ע סגנון בינלאומי). בעקבות זאת הוגדרה הפונקציה של הבניין מחדש והוצגה במושגים של עניין, קישוריות מסובכת, ניגודים יצירתיים וכן הלאה. מגמה זו, שעלתה בקנה אחד עם פריחת האדריכלות הפוסטמודרנית מתחילת שנות השבעים של המאה ה-20, מצאה את ביטויה בעבודותיהם של ונטורי עצמו וכן של פיטר אייזנמן (Eisemman), פרנק גרי (Gehry), דניאל ליבסקינד (Libeskind) ועוד. היא השתלבה בזרמים משפיעים באדריכלות של שנות השמונים והתשעים, כגון הדקונסטרוקטיביזם. בזרם זה הופעלה, הלכה למעשה, תורת המורכבות: הבניין אמור ליצור דרמטיזציה של אלמנטים הטרוגניים, הנמצאים בתוך שטח ההפקר שבין "ארגון מסובך" לבין קטסטרופה וקריסה (ע"ע פוסטמודרניזם (באמנויות)).

מבחינה פילוסופית, תורת המורכבות היא חלק ממהלך כולל של שינויים ומתודולוגיות חדשות שפורצות לזירה בתחום מדעי החי, מדעי האדם והמתמטיקה. כך, למשל, אפשר לציין זיקה ברורה בין תורת המורכבות לבין תורת הפרקטלים, תורת הכאוס, הלוגיקה הרב-ערכית (Fuzzy Logic) והאינטליגנציה המלאכותית. הזיקה לתאוריית הכאוס היא ישירה, משום שמאפיינים כאוטיים כגון מורכבות, אקראיות, דחיסות (Density) רדיקלית, אנטי-לינאריות ואנטי-סיבתיות הם גם המשתנים הבסיסיים של תאוריית המורכבות (Lorenz, 1993). בנוסף אפשר לקשור בין תורת המורכבות לתורת המשחקים או בינה לבין פילוסופיית הדקונסטרוקציה (מבית מדרשו של ז'ק דרידה [Darrida]). בדומה לשתי התאוריות האחרונות, גם תורת המורכבות עוסקת במצבי גבול דחוסים ופרדוקסליים היוצרים עושר מערכתי על חשבון הבהירות והצמצום של המערכת. הצלחת "הארגון המסובך", ניצבת בסמוך לחידלון ולמוות. בממד התרבותי הרחב יותר, תורת המורכבות מעלה תרומה משמעותית להגדרה מחדש של המושגים מידע וידע: מצבים המצטיינים בעמימות, דחיסות ופרדוקסליות מוצגים כמספקים מידע יצירתי חדש, ולאו דווקא כמצבי רעש המפריעים לתפקוד המערכת (ע"ע קיברנטיקה ; קוונטים ( תיאוריית ה-)).

לסיכום, תורת המורכבות נותנת תשובה רציונלית לנתונים של עולם דחוס ועשיר בקישוריות. זהו המענה שנותן השכל לחוסר האונים שלו עצמו; מעין הודאה בכך שאי-אפשר לארגן את העולם בתוך מבנים פשוטים וקוהרנטיים. עושר האינפורמציה הפרדוקסלית שניתן להפיק ולארגן בתוך מצבים מורכבים נדמה לעתים כפיצוי על מובנות שטוחה ו"ענייה" (אף כי הומוגנית) המאפיינת מערכות מורכבות פחות (Dimitrov, Woog and Kuhn-White, 1996).

 

Am, O. 1994: Back to Basics: Introduction to Systems Theory and Complexity, Personal Communication.

Blanchot, M. 1982: The Sirens' Song, edited by G. Josipovici, trans. S. Rabinovitch,  Bloomington: Indiana University Press.

Dimitrov, V., Woog, R. and Kuhn-White, L. 1996: The Divergence Syndrome in Social Systems, in: Stocker, R. (ed.), Complex Systems, Amsterdam: IOS Press.

Kauffman, S. A.  1993: The Origins of Order: Self-Organization and Selection in Evolution, New York: Oxford University Press, pp. 234-235.

— 1995: At Home in the Universe: The Search for the Laws of Self Organization and Complexity, New York: Oxford University Press.

Lorenz, E. 1993: The Essence of Chaos, Washington: University of Washington Press.
Mandelbrot, B. 1982: The Fractal Geometry of Nature, New York: Freeman and Co.
Stewart, I. 1989: Does God Play Dice?, London: Basil Blackwell.

Stocker, R. (ed.) 1996: Complex Systems, Amsterdam: IOS Press.

Venturi, R. 1966: Complexity and Contradiction in Architecture, New York: Museum of Modern Art.

Waldrop, M. 1995: Complexity, London: Macmillan.

 



תאור / מקור התמונה:

Businessman trying to solve a maze questions
bigstock-Maze-of-questions-81461297

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×