גשטאלט
בגרמנית: תבנית. אסכולה פסיכולוגית הקובעת כי השלם איננו סך פשוט של חלקיו. גישה זו משמשת בסיס לכמה יישומים בתחומי הספרות, הבלשנות, הפסיכולוגיה, האנתרופולוגיה והפסיכותרפיה. הבנת חלקי התבנית לפרטיהם אינה מבטיחה הבנה של התבנית בכללותה. משמעותה של תבנית כלשהי עולה מתוך יחסי הגומלין שבין החלקים השונים. אחד היישומים החשובים של תאוריה זו בתחום הספרות מופיע בעבודתו של וולפגנג איזר (Iser), המשתמש בה כדי לתאר את האינטראקציה שבין טקסט לקורא.
… קיראו עוד
אישים: פרויד זיגמונד, פרלס סלומון