סטודיום/פונקטום
Studium/Punctum
צמד מונחים המזוהים עם תיאוריית הצילום של רולאן בארת (Barthes). הצילום, לפי בארת, קורא לפענוח כפול: הן להבנת הקודים הפוליטיים, המוסריים והתרבותיים הגלומים בו והן להבנת הממד הריגושי הרדיקלי. הממד הראשון, הסטודיום (מלשון לימוד, Study), מזמין את הנמען לקריאה הנובעת מהאימון ומהמשקעים הפוליטיים והתרבותיים שלו. הממד השני, הפונקטום (מלשון נקודה, הדגשה, דקירה), "הורס" את הקריאה האינטלקטואלית. הוא מבטא ממד של דחיפות רגשית, הקוראת לנמען לפענח את הממד הגופני והרגשי של האובייקט.
התבנית הבינארית סטודיום/פונקטום היא חלק מתיאוריית הצילום של רולאן בארת, שראה בחוויה הצילומית לא רק חוויה של סימון (יצירת סימנים ופענוחם), אלא אף חוויה מאגית, גופנית, התובעת תגובה "ארוטית" מול האובייקט: שחזור של זיכרון מענג או טראומטי אצל הצופה בעת ההתבוננות.
התבנית הבינארית משמשת את בארת ([1980] 1991) לציון שני יסודות מהותיים בצילום. הסטודיום פירושו יחס של הבנה אינטלקטואלית לנושא הצילום, זיהוי הקודים התרבותיים-פוליטיים שהביאו את האדם להתעניין בצילום ו"ללמוד" אותו. כדי לזהות את הסטודיום עלינו לשרות בהרמוניה עם הצלם, להבין את כוונותיו, לאשרן או לדחותן ולהתווכח עמן בתוך תוכנו, שכן התרבות (הסטודיום) מתווכת בין יצרן הטקסטים (הצלם) לבין הנמען. בניגוד לסטודיום, המייצג רצון מתון להבין ולדעת, הפונקטום תובע מן המתבונן פענוח אחר לגמרי. המבט "דוקר" את התמונה, שובר, חודר פנימה בכוח. הפונקטום תובע מהמתבונן להתענג או לחוש כאב רדיקלי לנוכח המצולם. בקצרה, הפונקטום מגייס אותנו לממד שבארת מכנה עונג או התענגות (Jouissans); זהו ממד של תשוקה: המתבונן אינו מסתפק רק בחוויית ההנאה הרציונלית שמספק הסטודיום; הוא תובע מעורבות רגשית רדיקלית שמחיה את הצילום, הופכת אותו מ"אובייקט מלומד" לאובייקט החודר אל המתבונן באופן אישי, משום שהוא מרגש אותו.
מכאן לאן?
מקורות
בארת, ר' [1980] 1991: מחשבות על הצילום, תרגום: ד' ניב, ירושלים: כתר.
תאור / מקור התמונה:
"NEVER AGAIN" | HOLOCAUST-MAHNMAL IN BERLIN
Studium-Punctum | Photography by Marcel Rolli 2011 – 2016