אלתור
Improvisation
(א) יצירה המדגישה ספונטניות ואי-תכנון, או יצירה הנתפסת כך, לרוב על בסיס טקסט או חומר קיים; (ב) אינטרפרטציה הקשורה בקשר לא הדוק אל הטקסט המקורי. האלתור הפך לערך מרכזי בתרבות ימינו. הוא מבליט תכונות כגון יצירתיות, מהירות ואי-מוגדרות. הוא בא לידי ביטוי בכל צורות התקשורת, מציור ועד מוזיקה, מדיבור ועד מופע בימתי. דומה כי התרבות העכשווית הפכה את האלתור לגורם מרכזי בחיי היומיום ובאמנות. תופעה זו מכוננת צורות ביטוי חדשות או מעצבת צורות ותיקות, כגון הסטנד-אפ, תוכניות אירוח ותוכניות מציאות בטלוויזיה ועוד.
מעמדו של האלתור משתנה לאורך ההיסטוריה של התרבות. במאה ה-18, למשל, היה האלתור חלק בלתי נפרד מהקונצ'רטו הקלאסי. מוזיקאים כמו מוצרט ובטהובן נהגו לאלתר את חלק "הקאדנצה" בקונצ'רטו (קטע סולו וירטואוזי הבנוי במתכונת של וריאציות על הנושא המרכזי של הפרק). לעומת זאת, המאה ה-19 והמאה ה-20 (לפחות בתחילתה) ביססו את הנטייה אל הפרטיטורה הקבועה, אל הטקסט הסגור, המאורגן היטב, התובע את יישומו בביצוע השלם.
תדמיתו של האלתור היתה לו מאז ומעולם לרועץ. הוא נתפס כבן החורג של הביצוע הלגיטימי, כתחליף הלא ראוי של המתוכנן; כנגד האמונה בהגדרה מדוייקת של מטרות ובצורך בביצוע קנוני, האלתור נתפס לרוב כפרקטיקה בלתי לגיטימית, ככישלון, כוויתור, כאילוץ או כפשרה. החל מתחילת המאה ה-20 (זרם הדאדא באמנות) ועד לימינו, הולך ומשתנה האקלים התרבותי: ערכים כמו משחק, מזל והימור, אלתור וסינקופה (דילוג מעל צליל ושינוי הקצב הריתמי של הצירוף המוזיקלי) חוזרים למרכז הבמה. מאפיינים אלה, שהם חלק בלתי נפרד מעולם הג'אז, הופכים למטאפורה של התרבות הכללית. לבסוף, דווקא בעידן המחשב והאינטרנט עולה ערכו של האלתור וזאת משום שהוא נתפס כמחווה ספונטנית, מענגת, שמאתגרת את גבולות הרפרטואר של המכונות החושבות (ע"ע משחק).
התפיסה הפוסטמודרנית רואה באלתור ביטוי לגיטימי ואף ז'אנר ביקורתי לניתוח המציאות. בהתחשב בטענה שכל אלתור "יוצא" מתוך הטקסט אך גורם בו-זמנית לפירוקו, אפשר לומר כי האלתור הוא אחד המימושים הפופולריים של רעיון הדקונסטרוקציה. זאת ועוד: תהליך האלתור מתגלם בדרך כלל בתוך שיח פרפורמטיבי המניח כי המשמעות היא תהליך דינמי של הפקה שבו יש לנמען (לצופה, למאזין) תפקיד פעיל, וכי התוצאה ההטרוגנית משקפת עמדה ספקנית ביחס ל"אמת" – לרבות זו שמציג הדובר. עמדה זו באה לידי ביטוי באמנות ייחודית שהאלתור הביקורתי מצוי במרכזה: אמנות הסטנד-אפ.
מכאן לאן?
.Nachmanovitch, S. 1991: Free Play: Improvisation in Life and Art, New York: Tarcher/Putna
.Vieira da Cunha, J. 2006: Organizational Improvisation ,London: Taylor & Francis
תאור / מקור התמונה:
Albert Ayler
Photographer: not known