פאנק/פוסט-פאנק
פאנק הוא שמה של תת-תרבות נוער ושם קיבוצי לזרם מוזיקלי חתרני שזעזע את מוסכמות הרוק באמצע שנות השבעים של המאה ה-20. המונח, שהושאל משפת הרחוב, מתאר גישה וצורת הפקה מוזיקלית המאופיינות בתוקפנות, בחספוס ובחוסר מקצוענות מכוון ומודע לעצמו. סגנון זה שם דגש על ניהיליזם, לעג גרוטסקי והתנגדות רועשת לסגנון הנוח והמסודר של התרבות הכללית. סגנון הפאנק נקשר בעולם דימויים בעל מאפיינים מובהקים: סיכות ביטחון הנעוצות בשיער מחודד וצבוע, בגדים קרועים, סמלים של סקס, כוח ופשיזם, פירסינג, כיעור מכוון ועוד. כזרם מוזיקלי, הפאנק מתאפיין במינימליזם מלודי והרמוני ובטהרנות אידאולוגית המתייצבת כנגד שתי תופעות מוזיקליות מרכזיות: להקות "הרוק המתקדם" נוסח "פינק פלויד", מצד אחד, ונגד הפקות הענק הגרנדיוזיות של מוזיקת הפופ נוסח להקת "ג'נסיס", מצד שני. סגנון הפוסט-פאנק נוטש את העמדה המודרניסטית הנחרצת של הפאנק ומציג תפיסת עולם מוזיקלית, קומוניקטיבית יותר, המבוססת על אקלקטיות פוסטמודרנית, פסימיזם תרבותי ומִחזור אירוני של סגנונות העבר. תרבות הפאנק והפוסט-פאנק השפיעו באופן עמוק על התרבות הפופולרית. זו תורגמה לסגנון חיים ולאסתטיקה ניהיליסטית הבאה לידי ביטוי בז'אנרים עכשוויים כגון פרפורמנס וסייברפאנק.
… קיראו עוד
תחום: אסתטיקה|אקטיביזם|ביקורת התרבות|במה|מהפכה|מוזיקה|מיניות|פוסט-סטרוקטורליזם|תרבות חזותית|תרבות פופולרית
יצירה: Burning Down the House (ראשים מדברים 1983) [Talking Heads]|Psycho Killer (ראשים מדברים 1977 [Talking Heads])|The Rise and and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars (דיוויד בואי 1972)|This is not a love song (ג'וני רוטן [ג'וני ליידון])|True Stories [סיפורים מהחיים] (1986)|נוירומנסר (ויליאם גיבסון 1984)|רוק מוזיקה ותרבות (מוטי רגב 1993)|תת-תרבות: פאנק - משמעותו של סגנון (דיק הבידג' 1979)