תעמולה
כלי לשכנוע ולהפצת דעת. מלטינית: propagare – לנטוע, לשתול, להפיץ ולמסור לדורות הבאים. השימוש הראשון במונח "פרופגנדה" תועד ב-1622, עם היווסדו של "החֶבֶר להפצת האמונה" ("Congregatio de Propaganda Fide"). אז נוצרה המשמעות המקובלת של המונח: השפה כמכשיר להפצת אמונה יחידה, שהיא פרשנות מוטית ואינטרסנטית של המאורעות. המונח נקשר לשני רובדים: (א) תקשורת חד-סטרית, פרשנות מומלצת של מאורעות במטרה להשיג הסכמה ושיתוף פעולה צייתני מצד הנמען; (ב) פוליטיקה של קונפליקט, של מצבי משבר ומלחמה. בהקשר זה השיח התעמולתי מזוהה לעתים קרובות עם פוליטיקה טוטליטרית. ואולם התעמולה היא גם חלק בלתי נפרד מן הקפיטליזם המערבי העכשווי; זיקה אפשרית בין פרסום לתעמולה מבליטה את המטען השלילי של המונח גם מנקודת המבט של ביקורת הקפיטליזם הצרכני.
… קיראו עוד
יצירה: אולימפיה (לני ריפנשטל 1938)|האדם החד-ממדי (הרברט מרקוזה 1964)|היהודי הנצחי (פריץ היפלר 1940)|היהודי זיס (פיט הרלן 1940)|יסודות הטוטליטריות (חנה ארנדט 1951)|מדוע אנו נלחמים (אנטול ליטבק; פרנק קאפרה ואחרים 1945-1943)|נצחון הרצון (לני ריפנשטל 1935)|על ההגמוניה: מבחר מתוך מחברות הכלא (אנטוניו גרמשי 1935-1929)