טכנו
Techno
מוזיקה אלקטרונית מהירה, שאפשר לרקוד לצליליה, והיא משלבת בין מוזיקה אירופאית תעשייתית לבין מוזיקת פאנק שחורה מארצות הברית. הטכנו מזוהה עם העיר שבה צמח – דטרויט.
מוזיקת הטכנו החלה להתפתח בדטרויט בתחילת שנות השמונים בידי דריק מיי (May), ג'ון אטקינס (Atkins) וקווין סנדרסון (Saunderson), שכונו "שלישיית בלוויל". מוזיקה זו שאבה השראה מספריו של אלווין טופלר (1980] 1984) ומן העיר דטרויט שבה התעשייה הכבדה היא מקור הפרנסה הדועך של התושבים. האווירה התעשייתית משתקפת היטב בצלילים, המבוססים על תבניות תופים בסיסיות ומשלבים סינתיסייזרים, פסי קול של סרטים וסאונד תעשייתי; כל אלה מתגבשים לידי מערכת מורכבת של מוזיקת דאנס אלקטרונית, שהותירה את הסדר הישן מסוחרר ומבולבל. להיטה הראשון של הלהקה היה מעין מחווה לעיר דטרויט ונקרא "Techno City"; להיט זה העניק לזרם המוזיקלי את שמו.
את שורשיה של מוזיקת הטכנו ניתן לגלות בתחילת המאה ה-20. ב-1913 קרא הצייר האיטלקי הפוטוריסטי לואיג'י רוסולו (Russolo) למוזיקאים להשתמש בכל הצלילים שמספק העולם התעשייתי המתפתח (ע"ע רעש ; רעש לבן). בשנות השלושים החל ג'ון קייג' (Cage) לשלב ביצירותיו צלילים שונים שהופקו מבאזרים אלקטרוניים, מבלנדרים, מכלי מטבח ועוד. השפעות אחרות הן מוזיקת הגל החדש באנגליה של סוף שנות השבעים ומוזיקת פאנק אלקטרונית, שהסינתיסייזר הוא הכלי היצירתי העיקרי שלה (Sicko, 1994; Savage, 1993).
דריק מיי, ה"פילוסוף" הגדול של הטכנו, רואה את מוזיקת הטכנו כ-"Post-Soul"; מוזיקה המציינת שבר מכוון ביחס למוזיקה השחורה המסורתית. זהו יסוד נוסף המבדיל את הטכנו ממוזיקת ההאוס, שהיא פאנקית (funky) יותר וקרובה למוזיקת הנשמה השחורה. אנשי הטכנו רואים את המוזיקה שלהם כעתידנית, צורה חדשה של ג'אז לתקופת המחשב: מוזיקה מאלתרת, מהירה, ניסיונית וחסרת סדר. יסוד חשוב נוסף הוא ההרמוניה שבין האדם למכונה (ע"ע סייבורג). הטכנו חוגג רומנטיזציה של הטכנולוגיה, של העיר ושל המהירות, תוך שימוש בצליל אלקטרוני טהור. "מוזיקת הטכנו מוכיחה שבטכנולוגיה חבויה נשמה, בתוך המהירות שוכנת אנתרופיה, בקדמה שוכנים זרעי ההרס ובתוך אובייקטים תעשייתיים חסרי חיים ישנה רוחניות" (Savage, 1993). מוקדי המתח הללו, החודרים בעוצמה אל החיים התרבותיים והאמנותיים, מפיקים מוזיקה סוחפת ומרגשת, שבה העבר, ההווה והעתיד מתערבלים יחד באי-סדר מוחלט.
מכאן לאן?
מקורות
טופלר, א' [1980] 1984: הגל השלישי, תרגום: ע' שמיר, תל אביב: ספרית אופקים, עם עובד.
שור, נ' 2008: לרקוד עם דמעות בעיניים: ההיסטוריה של תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, תל אביב: רסלינג, עמ' 292-289.
Savage, J. 1993: "Machine Soul: A History of Techno", The Village Voice (Summer).
Sicko, D. 1994: "The Roots of Techno", Wired Magazine, 2.7.1994.
תאור / מקור התמונה:
https://www.indieshuffle.com/
electro-techno-love-explosion-by-mookman288