כורה (בפילוסופיה)

Chora

"מה הוא, אפוא, כוח הפעולה, ואיזה הוא הטבע שיש לייחסו למין ההוא? מכל וכל טבעו הוא כדלהלן: להיות בית קיבול, וכביכול אומֶנֶת, של כל התולדה".

אפלטון, "טימאוס", כתבי אפלטון, כרך שלישי, עמ' 553.

מושג המזוהה עם התפיסה הפסיכו-בלשנית של ז'וליה קריסטבה (Kristeva). בתפיסה הרציונליסטית, הלשון מורכבת מסימנים המייצגים אובייקטים במציאות. המונח "כורה", לעומת זאת, מתייחס למציאות של טרום סימנים. אופייה של הכורה היברידי ומעורב. זהו מרחב הקודם למצבים של זהות, זיהוי וקריאה בשם, המופיעים בממד הסמלי של הלשון. הכורה היא מטאפורה פוסט-סטרוקטורליסטית למה שסמיואל בקט מכנה "L'inomable" – "חסר השם".

הסמיוטיקנית וחוקרת הספרות ז'וליה קריסטבה שואלת את המונח מהדיאלוג האפלטוני "טימאוס" (אפלטון, 1975: 536-535 ,559-552). אצל אפלטון המונח מציין מרחב אחר, הקודם למצבי זהות המופיעים בלשון. זהו חלל היפותטי, הנתפס על-ידי הילד בשלב הטרום-לשוני שלו: "וכל טיבו הוא כדלהלן: להיות בית קיבול, וכביכול אומנת של כל התולדה" (שם: 553). חלל זה קודם לגילוי "האני המדומה" בשלב המראה הלאקאניאני (שבו הילד מזדהה עם האני החצוי שלו הנשקף במראה); הוא מקביל למה שפרויד כינה דחפים אינסטינקטיביים (זהו המבוי הסתום שפרויד כינה הדחקה ראשונית). מדובר במרחב שאי-אפשר להגדירו באמצעות השפה, אף-על-פי שקיומו ה"מהבהב" נקלט על-ידי הרגש, הדמיון והאינסטינקטים.

הכורה היא בעלת אופי מקצבי, דו-ערכי ומקוטע. אי-אפשר לנסחה במושגים של קביעות, ייצוג, אחדות או מקוריות. הכורה מבטאת עולם הטרוגני, הקודם לפורמליזציה הסמלית המתרחשת בלשון בהמשך, בשלב ההדחקה המשנית. הכורה היא אפוא הממד הטרום-סימבולי.

במקום אחר קריסטבה מזהה שלב זה עם המונח "סמיוטי" (קריסטבה, 2004: 40-35). סמיוטיקה זו שונה בתכלית מן הסמיוטיקה הסטרוקטורליסטית נוסח פרדינן דה סוסיר (de Saussure), רומאן יאקובסון (Jakobson), קלוד לוי-שטראוס (Lévi-Strauss) ואחרים. לשיטתה של קריסטבה, המציאות הסמיוטית היא מצב של התענגות ליבידינלית מוקצנת וחסרת גבולות, שאותה היא מזהה עם מונחים נרדפים או משלימים כגון בזות (abjection) ועונג (Kristeva, 1982: 13-15).

אפשר לקשור בין המונח "כורה" לבין מונחים פוסט-סטרוקטורליסטיים אחרים כגון עקבה (Trace). קשר זה בולט בספרה של קריסטבה מהפכה בלשון הפואטית (Kristeva, [1972] 1984). העקבה הדרידיאנית מייצגת את המרחב ההטרוגני, שבו מתנהל דיאלוג סמוי עם האחר. ז'ק דרידה עצמו מפתח את המושג האפלטוני כורה בכיוון אחר (Derrida, [1987] 1989). אם כן, בעזרת אמצעים מילוליים מנסה המונח לגעת בבלתי מילולי, בבלתי ניתן לניסוח, במה שנמצא מחוץ לניגוד שבין סדר למערבולת. זהו חיפוש מלנכולי, בלתי נלאה, אחר סוג של עוצמה שאינה ניתנת לסיווג או לזיהוי.

מקורות

אפלטון, 1975: "טימאוס", בתוך: כתבי אפלטון, כרך שלישי, תרגום: י"ג ליבס, ירושלים ותל אביב: שוקן, עמ' 608-527.

קריסטבה, ז' 2004: בראשית הייתה האהבה, פסיכואנליזה ואמונה, תרגום: ד' חרובי, תל אביב: רסלינג.  

— [1980] 2005: כוחות האימה, מסה על הבזות, תרגום: נ' ברוך, תל אביב: רסלינג. 

Derrida, J. [1987] 1989: "How to Avoid Speaking: 'Denials'", in: Frieden, K., Stanford, B. and Wolfgang, I. (eds.), Language of the Unsayable: The Play of Negativity in Literature and Literary Theory, New York: Columbia University Press.

Kristeva, J.  [1972] 1984: Revolution in Poetic Language, trans. M. Waller, New York: Columbia University Press.

—  1982: Powers of Horror: An Essay on Abjection, trans. L. S. Roudieg, New York: Columbia University Press.

תאור / מקור התמונה:

https://aliciaanabelsantos.wordpress.com/2014/12/10/chora/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×