חייזר, חוצן, עב"ם (עצם בלתי מזוהה)

(Alien, E.T (Extra Terrestrial), U.F.O (Unidentified Flying Object

ALF, TV Series 1986–1990

משפחת ה"אחר" הקולקטיבי של התרבות האנושית. החייזר הוא "חבר מכוכב אחר", נציג נודד של ישויות תבוניות מחוץ לכדור הארץ. כמטאפורה תרבותית החייזר משקף מחלוקת בין תפיסות עולם מנוגדות: הגישה המדעית-רציונליסטית ומולה הגישה האי-רציונלית, המושתתת על אמונות תפלות, על אגדות ועל פולחנים אלטרנטיביים.

מאז אמצע המאה ה-20 מרתק קיומו של החייזר את דמיונם של רבים. בספרו מחקר מדעי של תופעת העב"מים מציע אלן היינק (Hynek, 1998) לאפיין את התופעה בעזרת תיאור מפגשים שונים המתקיימים עם החייזר: "מפגש מן הסוג הראשון", הכולל תצפית בעב"ם שאינה מותירה אחריה כל סימן, "מפגש מן הסוג השני", המותיר עקבות כגון סימני נחיתה או הפרעות אלקטרוניות, ו"מפגש מן הסוג השלישי", הכולל גם קשר עין עם החייזרים. חגי נצר ועמי בן בסט (1999) מציינים קטגוריה נוספת, "מפגשים מן הסוג הרביעי", הכוללים חטיפה של תושב כדור הארץ בידי חייזרים. החטיפה מלווה לעתים בניתוח או בבדיקה גופנית. זיכרונו של החטוף נמחק בדרך כלל.

נוכחותו הגוברת של החייזר בשיח המדעי ובשיח התקשורתי-אמנותי יוצרת אקלים נוח לדיון ולפולמוס. הניסיון להשיב על שאלתו של מדען האטום האיטלקי אנריקו פרמי (Fermi) – "היכן הם?", שנשאלה באחד הדיונים שניהל פרמי עם חבריו – חוצה מחנות. המאמינים בקיומם של החייזרים משתמשים ברטוריקה מדעית להצדקת טיעוניהם, בעוד המדענים, המבקשים לחקור את הסוגיה באופן נטול הטיות, נוקטים לא אחת צורות חישוב ומינוחים הכוללים אי-ודאות רבה. הסוגיה, כך נראה, אינה מתמצה בשאלת קיומם של חיים תבוניים בחלל. עצם העלאת הנושא ומרכזיותו המחזורית מעידים על רוח התקופה, המשלבת בין כמיהה, פניקה וחרדה (ע"ע עידן חדש).

ליחסי הגומלין בין תקשורת ההמונים לבין החברה תפקיד מפתח בהבנת תופעת החייזר. בהקשר זה אפשר לציין כמה התחלות. כבר ב-1938, עם שידור תסכית הרדיו הפלישה מן המאדים, שהיה מבוסס על ספרו של ה"ג וֵלס ולווה בקריינות של אורסון וֵלס, הוכה הציבור האמריקאי תדהמה ובעתה. תגובתו של קהל המאזינים שימשה הוכחה לעוצמתו של המדיום הרדיופוני, ואף המחישה את דרגת המעורבות, המשולבת בחרדה, ביחס לחייזר.

גם תיאוריית הקונספירציה מוצאת כר נרחב לפעולתה בסוגיית החייזרים. חסידיה מבססים את עיקר טיעוניהם על מה שמכונה "תקרית רוזוול": סיפור ההתרסקות של כלי טיס ואיסוף שבריו בידי חיל האוויר האמריקאי ברוזוול בליל 4 ביוני 1947, שהוליד מאות מאמרים ועשרות ספרים, ועוד היד נטויה. על-פי הטענה, ביקרה ברוזוול ספינת חלל ובה כמה חייזרים נמוכי קומה, בעלי ראשים גדולים ועיניים ענקיות. מאז שב ועולה הסיפור מדי כמה שנים בתקשורת האמריקאית, בלוויית עדויות שונות על הניסיון להעלים מידע מן הציבור. כך הופיעו עדויות על הימצאותם של חומרים שונים, בעלי תכונות יוצאות דופן, שמקורם באותו עב"ם שהתרסק, או עדויות על גופות של יצורים חיים שנמצאו במקום האירוע ואינן דומות לגופות אדם. בעקבות רוזוול התגייסו הממסד המדעי והממסד הצבאי לחקר התופעה. בדרך כלל נטען כי אין בנושא משום תרומה לידע האנושי, ולכן הומלץ לחדול מן המחקר (Dolan, 2000).

רעיון קיומם של חיים מעבר לגבולות כדור הארץ מופיע בתקופות שונות ובעוצמות שונות, והוא קשור לידע האנושי של אותה עת. בספרות ובמיתוסים של עמים ושל שבטים שונים ניתן למצוא "גרסאות מוקדמות של חייזרים בדמות אלים אקזוטיים המסוגלים למעשים שמעבר ליכולתם ולבינתם של בני תמותה" (נצר ובן בסט, 1999: 241). תרומה משמעותית למיתולוגיזציה של תופעת העב"מים ניתן למצוא בחיבוריו של אריק פון דניקן (Von Daniken), שזכו לתפוצה עולמית בשנות השבעים. בספריו טען פון דניקן למעורבותם של אלים-אסטרונאוטים ברבים מהאירועים ההיסטוריים הגדולים בתולדות האנושות; הוא אף טען שאותם אלים-אסטרונאוטים סייעו להקמת מפעלי ענק הנדסיים, שפותחו באמצעות טכנולוגיה שלא היתה קיימת באותו הזמן (פון דניקן, 1972). קרל סייגן (Sagan) מאמין כי הסיפורים המודרניים על חייזרים ועל חטיפות הם פשוט הגרסה האחרונה לסיפורים ולאמונות שהיו מאז ומעולם – ויהיו תמיד – נחלת המין האנושי (סייגן, 1997). הפיזיקאי פרנק טיפּלר (Tipler), לעומתו, טוען שהסיבה הפסיכולוגית לאמונה בקיומם של עב"מים ושל חייזרים "היא אולי התקווה להינצל מעצמנו בדרך הנס של פלישה מן החלל" (נצר ובן בסט, 1999) (ע"ע אפוקליפסה).

ברבע האחרון של המאה ה-20 הפך החייזר לאורח מקובל על מסכי הקולנוע והטלוויזיה. ההיענות לרוח התקופה של סוף המילניום, אופנת המילניאריזם ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום עיבוד התמונה הביאו ליצירת שורה של סרטים שבמרכזם העב"ם והחייזר. בין סרטים אלה נציין את סרטיו של סטיבן ספילברג, מפגשים מהסוג השלישי (1977) ואי-טי: חבר מכוכב אחר (1982). בטלוויזיה כיכב החייזר בסדרה אַלְף (1986) (ALF: Alien Life Form), שעסקה במערכות הערכים המתנגשות ובאפשרויות התקשורת בין חייזר לבין משפחה אמריקאית טיפוסית המארחת אותו כשהיא מסתירה אותו מעיני הסביבה. גם הסדרה תיקים באפלה (1993) עסקה בתופעות של עב"מים, תוך רמיזות עבות לכיוון הקונספירטיבי. בסוף שנות התשעים שָבוּ החייזרים להיות "חדשות": תוכנית טלוויזיה ישראלית, שהבטיחה לשדר נחיתת חייזרים בשידור חי, זכתה לאחד משיאי הרייטינג של כל הזמנים.

מקורות

נצר, ח' ובן בסט, ע' 1999: מסע אל התבונה, תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

סייגן, ק' 1997: עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה, תרגום: ע' לוטם, תל אביב: מעריב.

פון דניקן, א' 1972: אלים מן החלל החיצון, תרגום: ע' לוי, תל אביב: צ'ריקובר.

Dolan, R. 2000: UFOs and the National Security State: Chronology of a Coverup, 1941-1973, Charlottesville, VA.: Hampton Roads Publishing Company.

Hynek, A., 1998: The Ufo Experience: A Scientific Inquiry, New York: Marlowe & Company.

Sagan, C. 1995: The Demon-Haunted World: Science as a Candle in the Dark, New York: Ballantine Books.

תאור / מקור התמונה:

ALF, TV Series 1986–1990

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×