רעיונות לפי אישים : אקו אומברטו

אינטרטקסטואליות

מושג מפתח בשיח הסטרוקטורלי והפוסט-סטרוקטורלי. המונח, המזוהה עם ז'וליה קריסטבה (Kristeva) ועם רולאן בארת (Barthes), מתאר את הטקסט כרשת של סימנים המתייחסים לפרקטיקות המייצרות משמעויות. הטקסט אינו מתקיים כמערכת יחידאית, אורגנית ואוטונומית, אלא מקיים זיקה גלויה או מובלעת עם מערכות אידאולוגיות וסוציו-היסטוריות חיצוניות הטעונות בקודים ובקולות, שעקבותיהם מתגלים בטקסט החדש. … קיראו עוד

איקונולוגיה

מדע האיקונולוגיה עוסק בחקר איקונות (Icones) – היסודות התמוניים של הסימן. האיקונולוגיה מתבוננת באופן שבו תמונות יוצרות משמעות והופכות בתוך כך להיות פרשנות של העולם. במובן המצומצם, האיקונולוגיה עוסקת בחקר התמונות ובחקר יצירות האמנות. במובן הרחב, היא עוסקת בשאלת הדמיון בין מושגים לבין העולם (יוונית:Eikon – Likness). במישור זה, האיקונולוגיה עוסקת באדם כבורא דימויים וכנברא בצלמם. האיקונוגרפיה פירושה כתיבה באמצעות תמונות. היא מעין שפה משנית של האיקונולוגיה: עניינה זיהוי מרכיבי התמונות ונושאיהן. האיקונולוגיה, לעומת זאת, עוסקת בפרשנות ובחקר המשמעות של תמונות. … קיראו עוד

אקלקטיות, לקטנות

מבנה דעת או גוף הטרוגני של טקסטים המכיל ציטוטים מסגנונות היסטוריים שונים – כשמדובר בספרות, באמנות או בארכיטקטורה – או תערובת של תיאוריות – כאשר מדובר בתחום דעת מופשט. בטקסט אקלקטי המציאות מתפרשת על-ידי לקט של שיטות או אוסף של סגנונות שאינם מצטרפים לכדי מקשה הומוגנית אחת ואינם מונחים על-ידי שיטת סימנים אחידה. תפיסה אקלקטית בולטת בעיצוב ובאדריכלות של שנות השמונים, המזוהה עם עלייתן של מגמות פוסטמודרניות בתרבות. … קיראו עוד

גבוה/נמוך

תבנית ניגודית המתארת את הפער בין תרבות אליטיסטית, אינדיווידואלית וחופשית לבין תרבות עממית שמטרתה לייצר סיפוקים מיידיים התואמים את ציפיותיה של חברת ההמונים. התרבות ה"נמוכה" מוצגת כתרבות מסחרית שאיבדה את הממד האותנטי שלה, תרבות שתכליתה היחידה היא קידום מוצרים ושיווקם לקהל הרחב. הפולמוס גבוה/נמוך הוא ציר מרכזי בשיח התרבותי מאמצע המאה ה-20 ואילך. במרכז המחלוקת ניצבת עמדה מודרניסטית, המבקשת להגן על התרבות ה"גבוהה", האליטיסטית, בשם הישגיה האוטונומיים הראויים של הרוח, מול עמדה פוסטמודרניסטית, המציגה שיתוף פעולה ומשא ומתן בין התרבות האליטיסטית לתרבות הפופולרית, כחלק משינוי מגמות המאפיין את התרבות בעידן הקפיטליזם המאוחר. … קיראו עוד

דיאלוגיות / מונולוגיות

תבנית ניגודית המזוהה עם חוקר התרבות והספרות מיכאיל באחטין (Bakhtin), וכן עם דמויות כגון ז'וליה קריסטבה (Kristeva), אומברטו אקו (Eco) וצווטן טודורוב (Todorov). מקורו של המונח בלימודי הספרות, אולם הוא נפוץ גם בתיאוריות של תרבות, תקשורת ופמיניזם. מונולוגיות מצמצמת קולות ותודעות בתוך הטקסט ומנקזת אותם לתודעתו האחדותית של המחבר או של בא כוחו בטקסט. דיאלוגיות, לעומת זאת, מתאפשרת כאשר תודעתו של המחבר – העמדה האידאולוגית הסמויה שלו – מתפצלת בין תודעות של גיבורים שונים. … קיראו עוד

דיסני, דיסנילנד

עיר שעשועים ואייקון תרבותי המופיע במקומות שונים בעולם: דיסנילנד בקליפורניה; דיסניוורלד באורלנדו, פלורידה; יורודיסני בצרפת; טוקיו דיסני ביפן. אב טיפוס של עיר-צעצוע המשלבת פנטזיה וצריכה, התיילדות ואושר בלתי נדלה. תוצר מובהק של תרבות הקיטש והגודש. אתר בילוי פופולרי להמונים. … קיראו עוד

הייפ , באזז

הייפ הוא כינוי להצגה של מציאות מוגזמת ומוקצנת של "הדבר הגדול הבא". מונח מתחום השיווק המגדיר את המוצר במושגים אופנתיים וכריזמטיים, המופנים לקהל יעד מפולח ושוחר חידושים. ההייפ מכוון לקידום אינטנסיבי ואקסטרווגנטי של מוצרים בעידן של טכנולוגיה רוויה וקפיטליזם מואץ. ההייפ מבטא סגנון חיים עדכני, אנרגטי, יוצא דופן, המשווק תחת הכותרת "העתיד כבר כאן". כך הופכות הנבואות והתחזיות למוצרי הצריכה של ההווה. הבאזז היא מילת מפתח עכשווית הקרובה במשמעותה להייפ. המונח מבליט את הרעש התקשורתי שמייצר המוצג, את השתלטותו האגרסיבית על השדה החברתי. … קיראו עוד

היפר-

תחילית אופנתית ורווחת לציון סגנונות, מונחים ואידאות בזמננו. שם תואר המציין חריגה אל המועצם והמוקצן. מצב תרבותי המדגיש קנה מידה גדול. קוד תקשורתי המעדיף עוצמה ואינטנסיביות, דחיסות ומורכבות יוצאות דופן. המונח מתקשר למונחים עכשוויים כגון היפר-ריאליזם היפרטקסט ועוד. … קיראו עוד

טעם

עקרון המיון, הבחירה וההעדפה שננקט ביחס לחפץ, התנהגות או אובייקט סימבולי. המונח מופיע בהקשרים רבים ושונים מאוד זה מזה: חוש הטעם כמציין רגישות פיזיולוגית ועונג גסטרונומי; הטעם כעיקרון של מיון או שיפוט אסתטי; הטעם כנימוק, סיבה או הסבר, כתכלית המבוססת על סדר רציונלי; הטעם כנכס כלכלי, כמוצר, כהון סימבולי ועוד. … קיראו עוד

ייצוג

תהליך של יצירת זיקה בין הדבר הנעדר (שאותו אנו מייצגים) לבין הדבר הנוכח. הסימן המייצג עומד במקום הדבר האמיתי, הדבר המיוצג. הייצוג הוא כלי שבאמצעותו אנו הופכים את רצוננו לגלוי ולידוע. תהליך זה מתקיים כאשר אנחנו משתמשים בסימנים לשוניים במקום בדבר עצמו. שאלת הייצוג הופכת לסוגיה מרכזית בכל דיון בגבולות השפה, ככלי המשקף את המציאות או מבנה אותה. … קיראו עוד

לאס וגאס

"עיר נושא" בלב מדבר. מרכז הימורים ותיירות, שעשועים וכנסים, הממוקם בנבדה, ארצות הברית. אייקון תרבותי של חברת הגודש והקיטש: מקדש של כסף, חופש, בידור ופיתוי. שומקום אולטימטיבי. מטאפורה של התרבות הפוסטמודרנית: הימור, תשוקה, פנטזיה ועסקים. … קיראו עוד

משחק

תנועה ספונטנית, פעולה חופשית הממוקדת בהנאה ובשעשוע ואינה מחויבת לתוצאה. פעילות המפקיעה לפרק זמן את המשתתף משגרת יומו ונוטעת אותו בעולם דמיוני בעל חוקיות משלו. המשחק מופיע בפעילויות ספונטניות בחיי היומיום ובמסגרות חברתיות מוסדיות. למשחק כפל פנים: המשחק כ-Play, פעילות ספונטנית בלתי מובנית שאינה חותרת לסיום נתון ומעוררת הנאה ושעשוע, והמשחק כ-Game, פעילות מובנית, בעלת כללים, השואפת לסדר מוגדר או לתוצאות מסוימות, למשל תאטרון או ספורט. המחשבה הקלאסית קושרת את המשחק לספֵרה התבונית של האדם. היא רואה בו הפגנה של כוח, שנינות, העזה ויצירתיות ומבליטה את חשיבותו החינוכית. המשחק מופיע במגוון של פעולות אנושיות: ספורט, אמנות, מוזיקה, מלחמה, דרמה חברתית, פסיכואנליזה, פולחן, בדיחה, הימורים ועוד. תפיסות מודרניסטיות רואות בו צורה אסתטית אוטונומית היוצרת חלופה למציאות. תפיסות פוסטמודרניות רואות בו טקסט ביקורתי המציין תנועה פנימית שמתקיימת בתוך תהליכים של יצירת משמעות: המשחק החופשי (Free Play) יוצר תהליכים רפלקסיביים שבהם השפה "מתבוננת בעצמה", משחקת ומפרקת את משמעויותיה. למשחק מעמד מרכזי בכלכלת הבידור העכשווית. תעשיית המשחקים באינטרנט ובתקשורת הסלולרית יוצרת מסגרת כלכלית ואידאולוגית חדשה: "משחקיות" (Gaming). זו הופכת למטאפורה מובילה המתארת מנעד רחב של יחסים חברתיים ועסקיים בין השחקנים. … קיראו עוד

נרטיב

טקסט העוסק בייצוג של הבדלים באמצעות אירועים המשתנים על פני ציר הזמן. מכלול האמצעים ואופני הארגון של הזמן בתוך רצף הקרוי סיפור. יסוד מרכזי של תקשורת וגורם המעצב זהות, זיכרון ומשמעות. פרקטיקה המשמשת בתחומים מגוונים: פילוסופיה של ההיסטוריה, משפטים (עדויות משפטיות), אנתרופולוגיה, ספרות, קולנוע, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, עיצוב ותקשורת. בשנים האחרונות, בעקבות השפעתה של הגישה הפוסט-סטרוקטורליסטית בחקר התרבות, המושג מתייחס לאופיו הסיפורי-פרשני של כל מבע ולארגון האידאולוגי הסמוי של הרצף בסיפור חיים אישי, בזיכרון, במשדר חדשות או בכתיבת היסטוריה. במובנו זה מסמן המונח את האופי הסובייקטיבי של צבירת הידע ההיסטורי, וכן את ייצוג משמעות הזמן בהתאם לחוקיות אסתטית ואידאולוגית מסוימת. נרטיב פירושו מודעות לשפה המַבְנָה את תחושת הזמן ההיסטורי. … קיראו עוד

סיטקום, קומדיית מצבים

ז'אנר טלוויזיוני. קומדיית מצבים (Situation Comedy) המבוססת על סדרה עוקבת של פרקים: 23 דקות בדרך-כלל, המציגות לרוב מצבים ריאליסטיים מחיי המשפחה ומקום העבודה. החל משנות הארבעים ועד ימינו ממשיך הסיטקום להיות ז'אנר פופולרי ורווחי ביותר. נראה שסוד הצלחתו טמון במתח שבין שמירה על חוקיו הבסיסיים של הז'אנר לבין ניסיונות של חידוש ועדכון, הן מבחינת התוכן – תיאור המסגרת המשפחתית המשתנה בחברה – והן מן הבחינות הצורנית והנרטיבית. … קיראו עוד

סמיוטיקה, סמיולוגיה

מיוונית, Semeion משמעו "סימן". הסמיוטיקה היא המדע הכללי של הסימנים. היא עוסקת בעקרונות הכלליים המונחים ביסוד המבנה של הסימנים ובטיב השימוש בהם כשדרים. זהו מדע הלומד את אופן הייצור והפרשנות של סימנים. הסמיוטיקה בוחנת את האופן שבו מיוצג או מפורש אובייקט אחר, אשר עשוי לעתים להיות סימן בפני עצמו. הסמיוטיקה היא דרך מרכזית לחקירת הממד הסימבולי של המציאות האנושית-תרבותית ושל המציאות הלוגית (שאינה מנוסחת באמצעות הלשון הטבעית). זהו מדע רב-תחומי החוקר את התהליך התקשורתי של סימון (Signification) ויצירת המשמעויות בתחומים שונים ובמערכות סימנים שונות. את יישומיו נמצא בהקשרים רבים: תרבות, תקשורת, כלכלה, אמנות, פסיכואנליזה, אנתרופולוגיה, בלשנות, מיתוס, חיי היומיום. יישומים נוספים נרשמו בחקר הפמיניזם, המרקסיזם, חקר האידאולוגיות ועוד. המונח "סמיולוגיה", המופיע אצל פרדינן דה סוסיר (de Saussure) ואצל רולאן בארת (Barthes) "המוקדם", מתייחס לשימוש בסימנים של הלשון הטבעית בלבד. … קיראו עוד

פרשנות, אינטרפרטציה

למילה "אינטרפרטציה" משמעות משולשת: קריאה (Reading), הסבר (Explicating) ויצירת משמעות, פשר (Making Sense). מקורה מן המילה הלטינית Interpretatio, שפירושה "לתרגם", נוסף על "מתן הסבר". מכאן המשמעות האחרת של המושג, שקושרת אותו למילה Interpre – איש ביניים, מתווך, מתרגם מלשונות זרות. ליצור פרשנות משמעו ליצור תרגום משוער של הכוונה המקורית הגלומה בטקסט עבור נמען כלשהו. האינטרפרטציה עומדת ביסוד הפענוח של תהליכים בתרבות. אנו נזקקים לה בתחום הספרות, הפסיכואנליזה, המשפט, התקשורת, חיי היומיום ועוד. … קיראו עוד

פתיחות/סגירות, טקסט פתוח/טקסט סגור

סגירות (Closure) הנה תכונה של הטקסט היוצרת אצל הקורא תחושה של סיום, סגירה, חתימה. זהו טקסט המופיע כשלם רציונלי בעל התחלה, אמצע וסוף. הפתיחות (Disclosure) היא תכונה של טקסט שאינו חותר לסיום מובהק אחד אלא לקריאה פרגמנטרית, ארעית וחלקית. טקסט "סגור" הוא טקסט המציג קריאה מועדפת אחת של הסיפור. טקסט "פתוח" הוא טקסט שנזקק לקריאות שונות ובו-זמניות, הנדרשות לשם מיצוי הפוטנציאל הסיפורי. … קיראו עוד

קיטש

מונח מתחום האסתטיקה המציין טעם רע. "אמנות זבל" שנועדה להיענות לטעם הפופולרי. מקור המונח בגרמנית – Kitcshen – פירושו "לזרוק דברים יחד", אשפה שנאספה מצדי הדרך. הקיטש הוא מאפיין בולט של חברת המדיה והצריכה. הוא מורכב מחפצים, ממקומות ומאופנות שהתיישנו. שפת הקיטש היא שפה מתה, שנתלשה מהקשריה ההיסטוריים האותנטיים ונשתלה מחדש בהקשרים המבליטים גודש, סנטימנטליות ופיתוי. הקיטש מפעיל מניפולציה על הנמען. הוא יוצר אפקט נוסחתי על חשבון תהליך ביקורתי המכונן את היצירה. עם זאת, קיטש הוא מושג תלוי תרבות: קיטש המודע לעצמו עשוי לשאת אופי ביקורתי, כחלק מגודש פוסטמודרני המתבונן על עצמו במראה. … קיראו עוד

קריאה, קריאות

הפרשנות הסימבולית של המציאות. אופן ארגון המשמעות בטקסט. קריאה "סגורה" חותרת למשמעות יחידאית וטוטלית; קריאה "פתוחה" מפרקת את המשמעות הקבועה ומנסה לחלץ מהטקסט קריאות חלופיות שונות. קריאה חתרנית חושפת את ההבניה ההגמונית של הטקסט ומאפשרת לכוחות שוליים להגיע לידי גילוי. שאלת הקריאה קשורה לשאלת האוריינות: ידיעת השפה שאנו קוראים. בתפיסה רדיקלית, הקריאה פורמת את היומרה האנושית להבנה וחושפת את "נקודות העיוורון" של הטקסט. … קיראו עוד

רטוריקה

אמנות הנאום. אמנות שידול הדעת ושכנוע הבריות. בספרו רטוריקה הגדיר אריסטו (2002, פרק ב) את הרטוריקה ככושר או כאמנות המסייעים לקבוע מהם האמצעים הנאותים ביותר לשכנוע הנמען בכל מקרה ומקרה. הרטוריקה היא שימוש פרפורמטיבי בלשון למטרות שכנוע. זוהי פעילות לשונית שאינה עוסקת רק בקומוניקציה, אלא משתמשת בלשון בדרך רפלקטיבית במטרה להשפיע על הנמען לאמץ לעצמו את עמדותיו ואת אמונותיו של הרטוריקן. במקורותיה העתיקים ביוון וברומא נחשבה הרטוריקה קטגוריה של ידע: אמנות הדיבור המוצלח. בגלגוליה ההיסטוריים מופיעה הרטוריקה בשתי צורות: ארגון הטקסט כדי שייראה "יפה" וארגון השיח למטרות של שכנוע פוליטי, משפטי או פרסומי (הקריטריון הנבחן הוא היעילות והתועלת שבמסר הרטורי). תולדות הרטוריקה משקפות מחלוקת עמוקה בין הוגים הרואים בה שיח אשלייתי, המרחיק אותנו מידיעת האמת, לבין אלה הרואים בה חלק בלתי נפרד מן השימוש הלוגי בדיבור או לחלופין – מן הממד היצירתי והמשחקי של התקשורת האנושית. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×