כלכלה ליבידינלית

Libidinal Economy

Paris, May ’68. Unknown photographer

מונח שטבע הפילוסוף הצרפתי ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard) לתיאור דחפים המתנגדים לפעולתם של כוחות ההיגיון והשכל. מונח זה מקביל ללא-מודע בתיאוריה של פרויד, אולם הוא בעל גוון רדיקלי, אנרכי ומשחרר יותר.

הכלכלה הליבידינלית דוחה את הממד הסמכותי והדכאני של הרציונליזם, ממד הגלום בתיאוריות מודרניסטיות שונות ובראש ובראשונה במרקסיזם. לדעת ליוטאר, המחשבה המרקסיסטית מתאפיינת בנוקשות רציונליסטית מדעית, שאינה מאפשרת להסבר שאינו לוגי לחדור לתמונת העולם שהיא מציירת. ליוטאר מביא לדוגמה שתי נקודות מבט על המהפכה התעשייתית של המאות ה-18 וה-19: זו של המרקסיסטים וזו של הפועלים. בעוד שהמרקסיסטים, מנקודת מבטם הלוגית, ראו רק ניצול, הפועלים ראו הזדמנות להזדהות עם האנרגיה המרגשת של החדש ועם רוח השינוי שנשבה בעקבות התיעוש.

התיאוריה של ליוטאר, שפורסמה בספרו Libidinal Economy, הושפעה מאירועי 1968 (מרד הסטודנטים בפריז בחודש מאי באותה שנה). היא בחנה את האכזבה הגדולה מדרך התנהלותה של המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, שסירבה לתמוך בהתקוממות. אפשר לראות בגישה גם הבעת אי-אמון כלפי מסורת הנוטה לגישה רציונליסטית מובהקת.

המונח "כלכלה ליבידינלית" קרוב למונחים פוסטמודרניים אחרים ששימשו פילוסופים צרפתים בני הדור, כגון ז'יל דלז (Deleuze), פליקס גואטרי (Guattari) וז'ורז' בטאיי (Bataille). הוא מציב התנגדות לרציונליזם קפיטליסטי עקר ומצביע על אפשרות של תשוקה ופנטזיה כמערכת נגדית שיש בה כדי להפיג במידת מה את שתלטנותה של הפרדיגמה הטוטלית של הקפיטליזם העכשווי (ע"ע מכונת תשוקה).

Lyotard, J. F. [1974] 1993: Libidinal Economy, trans. I. Hamilton, London: The Athlone Press.

תאור / מקור התמונה:

Paris, May ’68. Unknown photographer

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×