פוֹעֲלוּת (סוכנות), מבנה

Agency

%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%aa1

הפעולה האינדיווידואלית והאוטונומית היא פועלות ש"דרכה" פועל הסובייקט. ואולם פעולה זו מושפעת מן המבנה של הסדר החברתי שקובע את אופייה. דוגמה ליחס בין פועלות למבנה היא תיאוריית "היד הנעלמה" של הכלכלן הליברלי אדם סמית (Smith): הטענה כי פעולות אוטונומיות המבוצעות על-ידי פרטים מצייתות לחוקיות כלכלית בלתי מורגשת, היוצרת תיאום ואיזון בין ביקושים והיצעים.

סוגיה מרכזית בתיאוריה חברתית היא היחס בין הפעולה האוטונומית של הפרט לבין המבנה היציב של הסדר החברתי. השאלה הנשאלת היא: באיזו מידה המבנה החברתי יוצר התניה דטרמיניסטית הקובעת את גורלה של הפעולה הפרטית? תיאוריות שונות הוצעו כדי לפתור את המתח שבין יסודות אלה. מצד אחד ניתן להציב תיאוריות סטרוקטורליות, מרקסיסטיות; מצד שני אפשר להציב תיאוריות פונקציונליסטיות, המושפעות מגישתו של הסוציולוג אמיל דורקהיים (Durkheim). אלה נוטות לייחס לפרט חופש פעולה מוגבל ביחס למבנה החברתי הדטרמיניסטי: הפרט מופיע כפועלות (סוכנות) פסיבית המצייתת למבנה שמוכתב לה בתהליך החִברות. גישות אחרות, שניתן לכנותן אֶתנו-מתודולוגיות, מבקשות להעניק כוח עודף לפרט, מעבר להשפעתו של המבנה החברתי. התיאוריה של הברמאס על אודות "העולם האנושי" (Lebenswelt) מייצגת את המתח בין שתי הגישות  (Habermas, 1987; לעיון נוסף:Callinicos, 1983; Giddens 1975, Sztompka, 1993) (ע"ע פעולה קומוניקטיבית).

Callinicos, A. 1953: Marxism and Philosophy, Oxford: Clarendon Press.

Giddens, A. 1984: The Constitution of Society: Outline of the Theory of Structuration, Cambridge: Polity Press.

Habermas, J. [1981] 1987: The Theory of Communicative Action, Vol. 2, Lifeworld and System: A Critique of Functionalist Reason, Cambridge: Polity Press.

 Sztompka, P. (ed.) 1993: Agency and Structure: Reorienting Social Theory, Amsterdam: Gordon and Breach.

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×