ארבע על ארבע, ג'יפ

(4X4 (Jeep

ג'יפ בדרך בורמה - מתוך מוזיאון הפלמ''ח
Source: http://www.4x4.co.il/

הֵן אֶפשָׁר, הֵן אֶפשָׁר,
שֶׁיִּהְיֶה זה פשוּט כּבְר מָחָר.
הֵן אֶפשָׁר וּבַגִּ'יפ שֶׁעָבַר
שָׁאֲגוּ בַּחוּרִים כִּי נִגְמַר.

חיים חפר, "הן אפשר", בתוך: גורי, ח' וחפר, ח', משפחת הפלמ"ח, ילקוט עלילות וזמר, עמ' 223.

"ראיתי ג'יפ נוסע מהר. בתוכו יושבות נערות בלונדיניות שזופות, שערן מתבדר ברוח".

אורלי קסטל-בלום, "הצטברות", בתוך: סביבה עוינת, עמ' 57.

כלי תחבורה ואייקון תרבותי. רכב שטח בעל הנעה קדמית, עבירות גבוהה, עוצמת מנוע גבוהה והילה הרפתקנית וספורטיבית. אף כי המילה ג'יפ נולדה כשם לרכב המיוצר על-ידי חברת "Jeep" מאז ראשית שנות הארבעים של המאה ה-20, היא הפכה לשם גנרי המגדיר רכב שטח לסוגיו. הדגמים השונים של 4X4 נעים מג'יפים בעלי אופי של משוריין זעיר ועד לרכבים אלגנטיים, מאובזרים היטב, לנשים ולגברים עירוניים. ה-4X4 אינו מספק רק את הצורך בפונקציונליות: רבות מן התכונות שעושות אותו לרכב נחשק הן תכונות סימבוליות צרופות. רמז לתכונות אלו אפשר למצוא בעובדה כי חלק ניכר מכלי הרכב הללו גודש דווקא את הנופים האורבניים, שלכאורה לא נועד להם. במקורו הג'יפ הוא אובייקט גברי המזוהה עם שדות הקרב; בחברת הצריכה הדימוי הלוחמני עובר מטמורפוזה אך ממשיך לשרת בצורה חדשה את כלכלת התשוקה הישנה.

רכב ה-4X4 מזין רשת שלמה של דימויים ההופכים אותו לאייקון מרכזי בתרבות. אפשר להצביע על כמה היבטים עיקריים:

  • בולטות, נראות, התבחנות – בתנועה המוטורית הצפופה בעיר, ועל רקע גודש של כלי רכב מסוגים שונים, עולה הצורך בסימון ובהתבחנות מן האנונימיות שמסביב. הדבר מושג באמצעות העיצוב הייחודי של כלי רכב אלה, כגון גובה, פגושים, ניקלים, עיצוב הצללית וכדומה. הנוכחות וההתבדלות מעניקות תחושה של שונות ואינדיווידואליזם – מוצרים נדירים בכרך.
  • סטטוס ויוקרה – תכונות אלו הן פועל יוצא של מיצוב הרכב בשוק הכללי כרכב צעיר, אטרקטיבי, ייחודי, ולכן גם יקר ויוקרתי. עד מהרה הפך הג'יפ לסמל סטטוס של עשירים, מפורסמים ויאפים עירוניים. אירוני הדבר, שהג'יפ הישראלי, שסימן פעם את "שועלי שמשון", "יפי הבלורית והתואר" (דור הפלמ"ח והחלוציות), הפך לסמל רווח של חברה פוסט-אידאולוגית שבעה. כך מנכסת החברה הזו לעצמה את הג'יפ החלוצי מן העידן הקולקטיבי והופכת אותו לאייקון של אינדוידואליזם נהנתני עכשווי.
  • רומנטיקה ונוודות – הג'יפ קשור בטבורו לפנטזיה על נוודות רומנטית, חזרה אל הטבע (ע"ע עידן חדש), התגברות על מכשולים וסכנה. הרכב מציב את בעליו במשבצת של "הפרא האציל": נע ונד בנופים קסומים, חוצה גאיות והרים, צולח נהרות, משתתף במסע המפרך, שרוי כל העת במערבון ספגטי רומנטי, שהוא מביים בעצמו תוך שהוא נע לעבר השקיעה. לשעה קלה הופכים המשתמש או המשתמשת לקאובוי/קאוגירל עירוניים. אם נוסיף לזה את האביזרים הדרושים – מכנסי ג'ינס הדוקים, משקפי שמש כסופים וכלב (אופציה) – דומה כי המראה יהיה מושלם. וריאציה אבירית עכשווית: הג'יפ המשוריין כחליפתו של האביר החדש; האביר העירוני יוצא למשימה הבלתי אפשרית: מתמודד עם מפלצות עירוניות אחרות, תר אחר הגביע הקדוש, מתגעגע לגבירה או לאדון ששלחו אותו למלאכת הסיור, מלאכת הקודש של הכביש. העיר היא הג'ונגל החדש, אזור הסְפָר העכשווי, תוכנית מציאות שבה יש להפעיל טכניקות של הישרדות (ע"ע אקסטרים).
  • כוח, נעורים, סקס – הג'יפ הוא לעולם צעיר (ללא קשר לגילם של הנהג/נהגת), "סקסי", משדר סוג של פטישיזם כוחני המוסב על בעליו: עוצמתו של המנוע, גודלו של הרכב ("לשבת גבוה מעל כולם"). הקונוטציות הצבאיות והמאצ'ואיסטיות שנקשרות בו משקפות געגועים לעוצמה, התפעלות מן "המכונה הגדולה", תקווה פאלית כי כוחותינו יחדרו בסופו של דבר לכל יעד בשטח. בעידן של סגידה לאובייקטים פרסומיים, הג'יפ מגלם תפקיד של חיית תשוקה מבויתת המרגישה בבית, במדבר כמו בעיר. ניסיונות פמיניסטיים "לכבוש את הפאלוס", לנכס את הג'יפ לשיח הנשי, מוצאים את ביטוים בטיולי ג'יפים אתגריים שעורכות נשים, למשל בפרויקט השנתי "מלכת המדבר".
  • מכונת מלחמה, מכונת צריכה -הג'יפ הוא אובייקט גברי המתקשר באופן סימבולי לעולם של קונפליקט וסכנה. הג'יפ הוא מכונת הרג; אובייקט ליבידינלי הכרוך בהגשמה מוקצנת של פנטזיה; אובייקט המביא לידי ביטוי את יצרי המוות והעונג של המשתמש. הג'יפ הוא אביזר שבו ההתענגות הנלוזה זוכה להנכחה קיצונית. ייצוגים אמנותיים הפקיעו את הג'יפ מסביבת המלחמה הגברית ותיארו אותו כמעין קורבן נשי נטוש בלב המדבר. דבר זה בא לידי ביטוי בסדרת הצילומים נקרופוליס (גלעד אופיר ורועי קופר, 1997): ג'יפ השלל המופיע בצילומו של גלעד אופיר (ללא כותרת, 1997), מנוקב ככברה ומשמש כעין "גווייה" חיה – מטרת אימונים עבור חיילים במטווח (ברגר, 2008: 37-35). ואולם הג'יפ המאצ'ואיסטי אינו נעצר בשדות הקטל של העבר; יצרי העונג שנקשרו פעם לשדה הקרב עוברים עתה אל "השוק האזרחי". גם במצבם החדש הם מגלמים את המיתוס המוקצן של התשוקה; זו נקשרת אל מכונת הצריכה ההדוניסטית בתרבות הראווה הישראלית.

מקורות

ברגר, ת' 2008: ברווח בין עולם לצעצוע, על המודל בתרבות הישראלית, תל אביב: רסלינג.

גורי, ח' וחפר, ח', 1977: משפחת הפלמ"ח, ילקוט עלילות וזמר, ירושלים: כתר, עמ' 223.

קסטל-בלום, א' 1989: "הצטברות", בתוך: סביבה עוינת, תל אביב: זמורה-ביתן, עמ' 59-57. 

תאור / מקור התמונה:

ג'יפ בדרך בורמה – מתוך מוזיאון הפלמ"ח
Source: http://www.4×4.co.il/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×