רעיונות לפי רגש : חוסר מנוחה

אובדן הילדות

תיאוריה המייחסת לאמצעי התקשורת המודרניים השפעה מכרעת על שינוי בדפוסי החיים במשפחה. האבחנות הדוריות מיטשטשות: הילדות, הבגרות והזִקנה הופכות לקטגוריות רופפות. הילדות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מעולם של ידע ודימויים, אשר לו שותפים גם המבוגרים. המבוגרים, מצדם, "מסרבים להזקין"; הם חפצים בנעורי נצח ופועלים במרץ כדי להשיגם. … קיראו עוד

אופרת סבון, טלנובלה

אופרת סבון היא סוגה מרכזית בתחום הבידור הטלוויזיוני הפופולרי. סדרה מלודרמטית בעלת עלילה מפותלת ורבת פרקים, שלה אורך פוטנציאלי כמעט אינסופי. הסוגה מבליטה את הממד הרגשני-רומנטי של המציאות באמצעות "אריזה" אסתטית קבועה: ריבוי בצילומי תקריב, תנועות זום של המצלמה, הבלטת הדיאלוג והמיזנסצנה, קיטוע ברגעי שיא ועוד. הטלנובלה דומה במרכיביה הבסיסיים לאופרת הסבון אך היא מוגבלת במספר פרקיה, ממוקדת בדרך כלל בעלילה מרכזית אחת ובכמה דמויות המופיעות לאורך הסדרה. חתונה מסמנת פעמים רבות את סופה. מבחינה אידאולוגית, שתי הסוגות נותנות ביטוי לזרמי עומק בתרבות העכשווית: סנטימנטליות וקיטש, תשוקה לכסף, התמקדות בספֵרה הביתית ובריחה מן הפוליטי. … קיראו עוד

אנומיה

מונח המזוהה עם הסוציולוג אמיל דורקהיים (Durkheim). על-פי דורקהיים, ההתנסות המודרנית היא התנסות בעולם אשר רוקן מנורמות ומחוקים מחייבים. עולם מעורער זה שוב אינו יכול לספק מסגרת מגוננת ומדריכה החיונית לאינטראקציה חברתית. בעולם בלתי יציב, האושר האנושי, שהוא פרי ההתאמה בין שאיפות אינדיווידואליות לבין מבנה חברתי, אינו אפשרי עוד. … קיראו עוד

גבריות חדשה

מונח הטוען לכינונה של זהות גברית השונה מהסטריאוטיפ הגברי המסורתי. מודעות חדשה לדרכי הייצוג והמימוש של גבריות בימינו. תוצאה מובהקת של עליית הקול הנשי בתרבות ושל השיח המגדרי המתלווה אליו. התביעות הסותרות המוצגות בפני הגבר: עליו להתפייס עם תכונות וערכים הנחשבים נשיים – סבל, פצע, טראומה, חֶסר, מאזוכיזם, אמפתיה ודמיון – אולם בו בזמן עליו לשרוד בעולם קפיטליסטי המציג דרישות מנוגדות, כגון תחרותיות, תוקפנות, ביצועיות, אינסטרומנטליות ורציונליות. הגבר החדש נושא את גבריותו כמצב של משבר. … קיראו עוד

גוף נטול איברים

מונח המזוהה עם הפילוסופים הפוסט-סטרוקטורליסטים ז'יל דלז (Deleuze) ופליקס גואטרי (Guattari), אף שמקורו אצל התיאורטיקן והמחזאי אנטונן ארטו (Artaud). גוף זה הוא מעין לוח חלק, מישורי, שזרימת התשוקה עוברת בו בחופשיות. איברי הגוף הם מרכזים עוצמתיים עצמאיים שאינם פועלים במתואם. הם אינם מהווים "אורגניזם" שלם הפועל לשם תכלית נתונה. הגוף נטול האיברים הוא אפוא מטאפורה לאינטנסיביות של התשוקה האימננטית, זו הפועלת לשם עצמה. המודל מבטא פוליטיזציה של התשוקה. זוהי פעילות מודעת הניצבת מול מנגנונים דוגמת הקפיטליזם, המעקרים את התשוקה האינדיווידואלית מיסודה. … קיראו עוד

גרמטולוגיה

מדע הכתיבה (gramme=אות; logos=מדע). מדע העוסק בעליונותה של הכתיבה ובריבוי המשמעויות שלה. על-פי הגרמטולוגיה, המזוהה עם מפעלו של הפילוסוף ז'ק דרידה, השפה אינה נתפסת כייצוג אובייקטיבי של המציאות, אלא כאוסף של הבדלים היוצרים "משחק חופשי" של משמעויות. … קיראו עוד

דוקומנטרי, תיעודי

ז'אנר הרואה במציאות הקיימת וביכולת לעסוק במשמעותה את הבסיס ליצירה האמנותית. סגנון קולנועי או טלוויזיוני מובחן, הנתפס בדרך כלל כבעל רמת אמינות גבוהה. טכניקת שכנוע וציר עיקרי בהבנייתו של ה"אמיתי" בחברה בת זמננו. דומה כי ההפרדה המסורתית בין "עלילתי" ל"דוקומנטרי" דורשת עדכון: החיפוש אחר סיפורים "גדולים מהחיים", היכולת הטכנולוגית ליצור הדמיה אמינה של מציאות, ובעיקר פריצת דרך יצירתית הפוסחת על החלוקה המסורתית לאמיתי ופיקטיבי – כל אלה מעצבים מחדש את המושג ואת אופני התקבלותו בתרבות. … קיראו עוד

די. ג'יי

שמאן ופרפורמר בתרבות הפופולרית. מוזיקאי הפועל בסצנת הטראנס, ההאוס, הטכנו, ההיפ-הופ ועוד. אמן יוצר ואמן מבצע כאחד. אישיותו הכריזמטית והמוזיקה האלקטרונית שהוא מנגן בפני קהל חוגג ומשולהב מייצרים את אווירת האקסטזה של המסיבה. הדי-ג'יי חורג מתפקידו של התקליטן המסורתי. הוא אינו מצוי מאחורי הקלעים אלא בקדמת הבמה. הוא כוכב הערב: מוזיקאי טוטלי השולט ללא מצרים ברגשות ובתשוקות הקורנות מן הקהל. … קיראו עוד

דיפראנס, הבדל

מונח המתאר את השפה הטבעית וכל שיטת סימון כשרשרת של הבדלים ודחיות במשמעותם הקבועה של הסימנים. הדיפראנס הוא מעין "אנטי-מונח" המציין את שטח ההפקר של השפה. הוא מציין ביקורת של הסימן וניסיון רדיקלי לתאר אותו כתהליך לא בטוח ומתמשך של הבדל או שוני, דחייה או עיכוב בנאמר. המונח "דיפראנס" מזוהה עם פילוסופיית הפירוק (דקונסטרוקציה) של ז'ק דרידה (Derrida). … קיראו עוד

דקונסטרוקציה, פירוק

פילוסופיה ופרקטיקה לשונית ביקורתית העוסקת בפירוק משמעותו הקבועה של הטקסט. הדקונסטרוקציה מבליטה את חוסר השלמות והיעדר הקוהרנטיות של המסורת הרציונלית המערבית ואת אי-יכולתה של השפה לשמש כמכשיר מדויק לייצוג המציאות. הדקונסטרוקציה מחפשת את היסוד הפיגורטיבי, הבלתי בטוח, יוצר ההבדלים ("דיפראנס"); היא חותרת לדחייה ולשוני המפרקים את הטקסט: הטקסט אינו מתכוון בדיוק למה שהוא אומר, או אומר מה שאינו מתכוון אליו. בניסוחו הפיוטי של דרידה (Derrida), הפילוסוף המכונן של הדקונסטרוקציה, החוף נעדר, הקצוות של המשפט שייכים ללילה. … קיראו עוד

דראג

פרקטיקה שבמרכזה גבר או אישה המאמצים לבוש והתנהגות של המין השני לצורכי הופעות או בידור. צורת אמנות המשויכת בדרך כלל לתרבות ההומוסקסואלית ומבוצעת בדרך כלל באמצעות לבישת פריטים נשיים על-ידי מי שזהותו מוגדרת כהומוסקסואלית. ביטוי בולט לדינמיקה של חציית גבולות המגדר. גורם מרכזי בתרבות הפופולרית, בבידור ובשיח הפמיניסטי כיום. … קיראו עוד

האקר

מומחה תוכנה הפועל בתחום העבריינות הממוחשבת; לחלופין, לוחם חופש וירטואלי. טכנולוגיית המחשבים פותחת פתח לאי-סדר ולכאוס, הבאים לידי ביטוי בפריצות לרשתות מחשב ולאתרים מוגנים, לרבות אלה הנחשבים קודש הקודשים של ממסדים ביטחוניים וכלכליים. ההאקרים מאיימים לפגוע בצמתים של שליטה, בקרה ומידע. עבריינות ממוחשבת כוללת האזנות סתר, חדירה למאגרי מידע ופעילות פיראטית. בעידן האינטרנט וצריבת התקליטורים, גניבה והעתקה בלתי חוקית של תוכנות הפכו לפעולות קלות יחסית. מעקב וחדירה הפכו אף הם לקלים, בזכות העקבות האלקטרוניים שמותירים כרטיסי האשראי, הרישומים המופיעים במאגרי מידע ציבוריים ופרטיים והיכולת למזג מידע בשפה דיגיטלית. קצב חקיקת החוקים מפגר אחר השינויים המהירים בטכנולוגיה. אל קו תפר זה חודרים ההאקרים. … קיראו עוד

הדרה

הרחקה, דחיקה לשוליים, הוצאה מן הכלל. תרבות הרוב ההגמונית מפלה ודוחקת במכוון קבוצות מיעוט בחברה ממוקדי השיח הפוליטי, החברתי והתרבותי, במטרה למנוע מהן שותפות שוויונית במשאבים או בנכסים סמליים השייכים לכלל. התרבות ההגמונית חוסמת את נגישותן של קבוצות מיעוט למוקדי נִרְאוּת והשפעה, מנציחה סטריאוטיפים שליליים ומאפשרת להן שותפות מוגבלת ומבוקרת המנציחה את נחיתותן ואת זרותן. השיח ההגמוני הישראלי הוא מערבי, רציונלי, אשכנזי, חילוני, גברי והטרוסקסואלי. קבוצות המיעוט, הכוללות נשים, מזרחים, חרדים, רוסים, אתיופים וערבים, אינן זוכות לייצוג ייחודי וראוי באמצעי התקשורת, באקדמיה, בכלכלה, במוסדות התרבות ובתוצריהם המרכזיים. … קיראו עוד

הומוגניות/הטרוגניות

מיוונית: Genos=מוצא; Homo=אחד; Hetro=אחר. שם התואר "הומוגני" מציין ישות ממוצא אחד, למשל כיתה הומוגנית, משפחה הומוגנית, חברה הומוגנית. בניגוד לכך, שם התואר "הטרוגני" מציין ישות לא אחידה המורכבת מחלקים שמוצאם שונה או מיסודות זרים שאינם מתיישבים ומתלכדים בתוכה. התבנית ההופכית הומוגניות/הטרוגניות משמשת במדעי הטבע, במדעי האדם ובלימודי תרבות. … קיראו עוד

הטרוטופיה

מונח מפתח בביקורת התרבות של מישל פוקו (Foucault). מקום או מרחב אחר, המובדל מן המרחב הרגיל ומערער על עצם קיומו. המרחב ההטרוטופי הוא בעת ובעונה אחת ממשי ומיתי, פיזי ומדומיין. מצד אחד, הוא יוצר זיקה אל המרחב הממשי המקיף אותו; מצד אחר, הוא מהפך את תכונותיו וחותר תחת הקודים הטופוגרפיים, הסמליים או הלשוניים שלו. המרחב ההטרוטופי מציין את החריג והסוטה ביחס למרחב הממשי והתקני שעמו הוא מתכתב. חריגות זו לובשת צורה מרחבית ומייצגת את התשוקה ואת הפנטזיה האנושית. ההטרוטופיה מכוננת אפוא מרחב הטרוגני חדש, המורכב משני מרחבים שונים: המרחב של הדמיון (מרחב הלשון) והמרחב הממשי, שהדמיון מושקע בתוכו ומורד בו. הטרוטופיות הן מקומות גבוליים המייצרים מתח וחוויית קצה: אנו חודרים אל מרחבים הספוגים בתשוקה (מוזאון, נמל תעופה), בכפייה (בית סוהר, בית ספר), בהיטהרות (מנזר) או בחטא (מלון דרכים בצד הכביש המהיר). … קיראו עוד

הטרולוגיה

מדע החוקר חלופות למדע התקני המסורתי. בניגוד לשיטה הפילוסופית המקובלת, החותרת לייצוג הומוגני של העולם, מדע ההטרולוגיה חותר לייצוג של מרכיבים הטרוגניים-פרגמנטריים, גרוטסקיים ופרודיים, שאינם משתבצים בתצרף של המציאות הרציונלית או של התיאוריה המדעית. ההטרולוגיה חוקרת את הידע התקני ביחס לאפשרויות של ידע אחר, המייצג אפשרויות חשיבה שאינן ידועות לסובייקט התקני. ההטרולוגיה עוסקת אפוא באחריות למה שזר לי, למה שאינו ידוע לי, למה ששייך למחוזו של האחר. … קיראו עוד

היסטוריציזם חדש

שיטה לניתוח טקסטואלי של ההיסטוריה. ההיסטוריציזם החדש נולד בארצות הברית בשנות השמונים של המאה ה-20 והתבסס בכתבי עת כגון New Literary History ו-Representations. הוא הבליט את הממד התרבותי-פרשני של כתיבת ההיסטוריה. בדומה למטריאליזם התרבותי, גם ההיסטוריציזם החדש מעוגן במחשבה מרקסיסטית ופוסט-סטרוקטורליסטית, וכמוהו החל את דרכו בהתבוננות חדשה בהיסטוריה ובפואטיקה של הרנסנס. עיקרי התפיסה החדשה: ביקורת על הרעיון שקיימת היסטוריה אוניברסלית ובדיקת תהליכי הקבלה והדחייה של היסטוריות מתחרות, תוך חשיפת מנגנוני הכוח הפוליטיים המעצבים את הממד החברתי והאסתטי של המציאות. … קיראו עוד

היפרטקסט

מוצר לא ליניארי המורכב מגושי טקסטים שאפשר לחבר ביניהם בכל סדר או צורה העולים על הדעת. ההיפרטקסט מטשטש את הגבולות בין יצירות שונות, מערבב את תפקידי המחבר והקורא ומאפשר אופני קריאה מרובים. ההיפרטקסט יכול להופיע כטקסט מילולי או כטקסט אלקטרוני; הוא אינו קשור בטכנולוגיה, בתוכן או במדיום, אולם ביטויו המובהק מצוי באינטרנט. בצורתו הבסיסית – באינטרנט – הוא מכיל מסכי מידע שניתן לקשור ביניהם בקישורים אסוציאטיביים (links). בצורתו המתוחכמת, ההיפרטקסט מתפקד כתוכנה, שהיא סביבת עבודה משתפת המאפשרת תקשורת, רכישת מידע וחשיבה אסוציאטיבית. הדבר מתבצע באמצעות חיבורים מהירים הכוללים גם טקסטים מילוליים ואודיו-ויזואליים. … קיראו עוד

חברת הסיכון

מונח המתאר את משטר החשיבה ואת אורח החיים בעידן הגלובליזציה. חברת הסיכון פועלת על-פי עקרונות של אי-ודאות, חוסר ביטחון והיעדר גבולות. משטר הסיכון מעצב את תמונת העבודה, החברה והפוליטיקה בעידן הפוסט-פורדיסטי. בניגוד לסטנדרטיזציה המאפיינת את קו הייצור נוסח הנרי פורד, חברת הסיכון מעודדת אנשים לתכנן את חייהם באופן אישי, לאלתר, להגביר את ניידותם ולהתפרנס בדרכים מגוונות. משטר הסיכון מופיע באופן אמביוולנטי, הן כהרפתקה דינמית ויצירתית והן כהליכה מתמדת על פי תהום. השאלה היא באיזו מידה יכולות יצירתיות וחירות פוליטית לדור בכפיפה אחת עם ביטחון ועם יציבות חברתית לטווח ארוך. … קיראו עוד

חור שחור

בפיזיקה, כוכב מסיבי ודחוס בעל שדה כבידה אדיר הבולע כל עצם אחר הנמצא בסביבתו. בשל כוח המשיכה העצום שלו, האור נבלע בתוכו ולכן אי-אפשר לצפות בו. ג'ון וילר (Wheeler) טבע את המונח ב-1969 ככינוי לעצמים הקורסים כליל לתוך עצמם מכוח הכבידה שלהם. תופעה זו, כך נטען, מאפיינת כוכבים בשלב האחרון של מחזור חייהם. בתרבות הפופולרית רווח השימוש המטאפורי במונח לציון מצבי כאוס ואי-ודאות; דימוי לאזור מסתורי, בלתי חדיר, אזור "רצחני" שיש בו סכנה סופנית. … קיראו עוד

חיי היומיום

מונח מתחום האתנולוגיה, הפולקלור וחקר התרבות הפופולרית. סך ההרגלים (habits), המנהגים (manners), הטקסים והפולחנים של היומיום. התנסות של היחיד בסדר היום הכללי שמציעה החברה לצורך הסדרת הניסיון שבשגרה. התנסות של משתמשים רבים, בתרבות נתונה ובפרק זמן היסטורי ידוע, בחוויית מרחב-זמן משותפת. פרקטיקה הנעה בין קונפורמיזם מערכתי והתאמה לאסטרטגיה השלטת לבין יצירתיות חריגה וטקטית המאפשרת ביטוי אינדיווידואלי וצירופים חדשים של חומרי הניסיון. … קיראו עוד

חרושת התרבות

מונח מרכזי בהגותם של תאודור אדורנו (Adorno) ומקס הורקהיימר (Horkheimer), אנשי אסכולת פרנקפורט, הגורסים כי בעידן הקפיטליזם העכשווי, מוצרי התרבות המשוּוקים להמונים הופכים חלק ממנגנון דיכוי פוליטי ואסתטי, וזאת חרף יומרתם להיענות לביקושים ולאפשר לכאורה בחירה חופשית. חרושת התרבות מחסלת את מעמדה האוטונומי של יצירת האמנות ומתארת את ההיגיון של קיומה כהיגיון מסחרי, שעניינו שכפול קונפורמי של הסדר הקיים. … קיראו עוד

חתרנות

אסטרטגיה מרכזית בקריאה ביקורתית של המציאות: קריאה חתרנית חושפת את הממד האידאולוגי של הטקסט ומעמידה אותו באור חדש. הטקסט נתפס כחותר במובלע תחת משמעויותיו הישירות, הגלויות והלגיטימיות. הקריאה החתרנית חושפת יחסי כוח המובלעים בטקסט ואינטרסים של קבוצות דומיננטיות בתרבות. אינטרסים אלה נחשפים מבעד לחזות האובייקטיבית וה"טבעית" שהטקסטים לובשים כלפי חוץ. קריאה חתרנית מאפשרת כינונה של נקודת מבט אופוזיציונית המשרתת הן את הקולות המודרים מן הטקסט והן את הקורא המאמץ לעצמו נקודת תצפית אלטרנטיבית, נקודת תצפית של מיעוט. יחד עם זאת, נראה כי שימוש יתר במונח עלול להפוך אותו לבלתי יעיל, שהרי אם כל פרוצדורה פרשנית מתחילה ומסתיימת בגילוי התבנית החתרנית, קיים חשש כי הפרשנות החתרנית תהפוך לצפויה, לנוסחתית, ולכן חשודה ביחס ליומרותיה לחשוף ממדים חדשים ויצירתיים בטקסט. … קיראו עוד

טופולוגיה

ענף בגיאומטריה העוסק בתכונות הגוף בחלל שאינן משתנות בעקבות שינויים בגודל ובצורה. התכונות שאינן משתנות הן המשכיות, סמיכות, קרבה ותיחום. החלל הטופולוגי אדיש למשתנים כגון מרחק, גודל, צורה, אזור וזווית ראייה, ומתבסס רק על עקרונות הקִרבה והשכנות. בפסיכולוגיה של פרויד, הטופולוגיה משמשת לתיאור מטאפורי של ה"מקום" שבו שוכנת הנפש. זהו "המודל הטופוגרפי" – המודע, התת-מודע (הסמוך למודע), והלא-מודע. בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן, הטופולוגיה אינה רק מטאפורה למבנה הנפשי, אלא היא תיאור של המבנה עצמו. בתאוריות פוסט-קולוניאליות נדונות סוגיות טופולוגיות הנוגעות ליחסי הכוח במרחב בין האני לבין האחר. … קיראו עוד

טכנו

מוזיקה אלקטרונית מהירה, שאפשר לרקוד לצליליה, והיא משלבת בין מוזיקה אירופאית תעשייתית לבין מוזיקת פאנק שחורה מארצות הברית. הטכנו מזוהה עם העיר שבה צמח – דטרויט. … קיראו עוד

טכנוגותיקה

צירוף מטאפורי המצביע על חזרתה של הגותיקה בעידן המדע והטכנולוגיה המתקדמת. ז'אנר אקלקטי בספרות ובאמנות החל מסוף המאה ה-20. יצירתם של סופרים רבים ספוגה באווירה גותית, וביניהם ולטר סקוט (Scott), אדגר אלן פו (Poe) ודפנה דה-מורייה (du Maurier). בימינו אנו עדים לתחייתה של אסתטיקה גותית זו, המביעה אי-אמון בקדמה ומצטרפת להשגבה טכנולוגית ומכנית, שתוצאותיה הן אימה וצחוק. … קיראו עוד

טלוויזיה

ראייה מרחוק (Tele: רחוק, Vision: ראייה). מדיום תקשורתי ואמנותי מרכזי בתרבות זמננו. מערכת אלקטרונית המשדרת תמונות נעות בשילוב קול באמצעות מכשור הממיר אור וקול לגלים אלקטרוניים. אלה מומרים בתורם לתמונה ולקול בר השמעה. האותות משודרים למסכים רחוקים שאליהם מרותקים מיליוני צופים. הדומיננטיות של הטלוויזיה בולטת בחיי היומיום, משום שיותר מכל אמצעי תקשורת אחר היא יוצרת זרימה טוטלית של "תמונת המציאות", המתקבלת בו בזמן מרחבי העולם כולו. כוחה של הטלוויזיה נובע מהיותה מדיום סמכותי וחד-כיווני, המשדר לקהל צופים פסיבי יחסית, במתכונת דרמטית ובעלת השפעה. עולם הדימויים הטלוויזיוני, האופי החזותי של ייצוגי המידע ויכולתה של הטלוויזיה לחבר בין המנוכר לאינטימי ובין הציבורי לפרטי – כל אלה משרטטים עבור הצופה את המרחב החזותי שבו נעים ומתפענחים חייו. … קיראו עוד

טרור, טרוריזם

המילה terror מקורה בשורש הלטיני terrere (לרעוד, לפחוד, to tremble). מטרת הטרור היא לגרום חרדה, לזרוע בהלה, ליצור תחושת כאוס וחוסר אונים. הטרור הוא אקט של אקסטזה אלימה, חזיון ראווה מרגש ומפחיד הפועל בשירותה של אידאולוגיה פוליטית. אף כי שיטות הפעולה של הטרור דומות לפעולות אלימות אחרות כגון הרס רכוש, רצח או מלחמה, הטרור מהווה פרקטיקה ייחודית שמשמעותה חורגת מן המשמעות המיידית של קורבנוּת וסבל. לטרור מטרות סימבוליות שעניינן להעביר לקהל רחב מסר פוליטי קיצוני באמצעות האפקט הדרמטי של המוות האלים. לזוועה שמחולל הטרור יש כוח של נשק הכרעה אסטרטגי, שאמור להביס מבחינה פסיכולוגית את היריב. הטרוריסטים עושים שימוש באלימות גדושה שאינה מכירה בחפים מפשע; הם פועלים מחוץ לנורמות המקובלות של חוקי המלחמה או המאבק המזוין. טרור מודרני הוא טרור מהפכני או טרור מדינה שמכוון להשגת יעדים פוליטיים מוגדרים. טרור פוסטמודרני הוא בעיקרו טרור סימבולי המתפשט בצורה נגיפית תוך ניצול אמצעי המדיה החדשים כמו הטלוויזיה והאינטרנט. טרור פוסטמודרני פוגע במערכות תקשורת ואינפורמציה, אך הוא גם משגשג בחסותן. מנקודת מבט תרבותית, הטרור משקף את "חזרת המודחק" – המפגש הטראומטי של המערב עם "הדבר האחר" – האלמנט המוכחש של המוות הקורבני. … קיראו עוד

ירוק, ירוקים

רעיון פילוסופי, תנועות מחאה ומפלגות פוליטיות המאוגדים סביב המאבק למען איכות הסביבה ואיכות החיים. הפילוסופיה של הירוקים מעלה ספקות לגבי הטכנולוגיה, הקִדמה המתועשת ותרבות הצריכה הגואה. ה"ירוק" מופיע כחלק מעמדת התקינות הפוליטית. הוא מציין תקן אופנתי ואמצעי שיווקי, ועל כן הוא יכול לשרת אינטרסים מנוגדים: הן של התאגידים הגדולים והן של פעילים המנסים לשנות את חוקי המשחק של החברה הצרכנית. … קיראו עוד

כאוס

תוהו ובוהו, אנדרלמוסיה, היעדר צורה ומתכונת קבועות. תורה מתמטית העוסקת במערכות בעלות מורכבות יתר, המתאפיינות באקראיות ובאי-סדר. פרקטיקות במדע, בשפה, באמנות, בספרות ובאדריכלות בנות זמננו. בהשאלה, שם תואר נפוץ המתאר אי-סדר, חוסר ליניאריות, חוסר ודאות וקריסת מערכות במציאות בת זמננו. … קיראו עוד

כורה (בפילוסופיה)

מושג המזוהה עם התפיסה הפסיכו-בלשנית של ז'וליה קריסטבה (Kristeva). בתפיסה הרציונליסטית, הלשון מורכבת מסימנים המייצגים אובייקטים במציאות. המונח "כורה", לעומת זאת, מתייחס למציאות של טרום סימנים. אופייה של הכורה היברידי ומעורב. זהו מרחב הקודם למצבים של זהות, זיהוי וקריאה בשם, המופיעים בממד הסמלי של הלשון. הכורה היא מטאפורה פוסט-סטרוקטורליסטית למה שסמיואל בקט מכנה "L'inomable" – "חסר השם". … קיראו עוד

כסף

הכסף הוא כוח קנייה נזיל. לכסף שלוש פונקציות: אמצעי חליפין, אמצעי למדידת ערך ואמצעי לאחסון ערך. בניגוד לסחורות אחרות, הכסף נחשב לבעל ערך רק משום שהוא מגלם הסכמה חברתית: אנו מעריכים אותו על סמך כוח הקנייה המוסכם שלו. הכסף הוא אמצעי תשלום מקובל, המופיע בצורות שונות: שטרות, מטבעות, המחאות, חשבונות בנק פתוחים וסגורים, תוכניות חיסכון וסוגים אחרים של נכסים נזילים. במובן הרחב, הכסף הוא סוכן מרכזי של תקשורת סמלית, שנועד לפקח על החליפין בין תשוקות לסחורות. תהליך זה מתקיים משחר ההיסטוריה ועד לעידן הקפיטליסטי של זמננו. מנקודת מבט ליברלית, הכסף מסמן אופציה של חירות משום שהוא נותן ביטוי ישיר להעדפות ולבחירות הערכיות של האדם. מנקודת מבט ביקורתית, הכסף אינו "מכל ריק" המאפשר לערכים מסוימים להתממש; הרדיפה אחר הכסף היא ערך ומטרה בפני עצמה. התוצאה עלולה להיות אגרסיבית ולבוא על חשבונם של מיעוטים שנגישותם לכסף ולמשאבים שווי כסף מוגבלת. הכסף מקיף כמעט את כל תחומי החיים: הוא מניע את הכלכלה ואת הפוליטיקה, את התרבות ואת האמנות. אף כי התוצרים האסתטיים הם אובייקטים סחירים התלויים בכוחות השוק, לאמנות יש עדיין כוח אופוזיציוני מסוים המאפשר למתוח ביקורת על שלטון הכסף בחיינו. מנקודת מבט פרוידיאנית מדובר באופן הניהול הסימבולי של הוצאות והכנסות, צרכים וסיפוקים. … קיראו עוד

לוגוס

מושג מרכזי במסורת הפילוסופית והדתית של המערב. למילה היוונית "לוגוס" משמעויות רבות: מילה, ציווי, אל, היגיון, רעיון, טיעון, מושג, תבונה, ידיעה, דיבור, פרופורציה ועוד. … קיראו עוד

לוגיקה רב-ערכית

לוגיקה "לא בטוחה", עמומה (vague). מונח שהוצעעל-ידי הלוגיקן הפולני יאן לוקסייביץ (Lukasiewicz) בעקבות עקרון אי-הוודאות של ורנר הייזנברג(Heisenberg). הלוגיקה הרב-ערכית נשענת על ההכרהאי-אפשר למדוד בעת ובעונה אחת הן את מקומו של האלקטרון והן את מהירותו: ככל שמהירותו נרשמת בדיוק רב יותר, כך הופך מקומו למעורפל ולא ודאי. הלוגיקה הרב-ערכית גורסת שהעולם אינו מדויק ואינו מסווג בצורות שהידע המסורתי שואף להציג. לוגיקה זו מנוגדת ללוגיקה הבינארית – לוגיקה של שחור/לבן – ששלטה שליטה בלעדית במדע ובפילוסופיה בתקופה הקלאסית ובתקופה המודרנית. … קיראו עוד

מבט וירטואלי

תבנית של התבוננות שאותה הפנים צרכן המדיה בעקבות ההתנסות בחוויית המסך בתרבות העכשווית. מבט זה יוצר הבניה של המציאות ומהווה סוכן מוקצן של הפנטזיה שלה; קיומו הבדוי, שהפך לחלק מן הריאליזם של היומיום, משמש אמצעי מרכזי לפענוח המציאות. המבט הווירטואלי הופך לעיקרון מתווך המייצר את הניסיון ואת הזיכרון החזותיים. … קיראו עוד

מרקסיזם, ביקורת מרקסיסטית, ביקורת ניאו/פוסט-מרקסיסטית

פילוסופיה פוליטית ותאוריה ביקורתית המבוססת על הגותו של קרל מרקס (1883-1818). ביסוד התאוריה עומד עקרון המטריאליזם ההיסטורי, שלפיו התשתית החומרית והכלכלית של האדם מעצבת את תודעתו לאורך ההיסטוריה ומשפיעה באופן מכריע גם על מבנה-העל, שהוא דפוס הפעולה הרוחני שלו. בבסיס החיים הכלכליים עומדים יחסי ייצור המתקיימים בין הקפיטליסטים, בעלי אמצעי הייצור, לבין חסרי אמצעי הייצור – הפרולטריון. כל תקופה מתאפיינת ביחסי ייצור ייחודיים לה ובמאבק מעמדי המתקדם באופן דיאלקטי לאורך ההיסטוריה ומסתיים בניצחון הפרולטריון, שלאחריו תיכון החברה העל-מעמדית של העתיד. המרקסיזם, שהבטיח אוטופיה מוסרית ופוליטית למאמיניו, היה לגורם אינטלקטואלי ופוליטי חשוב מאז סוף המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. חסידיו ראו בו שיטה מדעית המוכחת על-ידי ניתוח היסטורי של הכלכלה המדינית; אחרים ראו בו אידאולוגיה של שחרור הפועלת בשירות האדם. המבקרים הצביעו על הממד הדוגמטי, הדטרמיניסטי והמשיחי של המשנה המרקסיסטית וראו בה מקסם שווא הפותח פתח לדיקטטורה רוחנית. אף כי המרקסיזם הפוליטי נחל את כישלונו המובהק בדמות מדינת המשטרה הסובייטית, ממשיכים ניאו-מרקסיסטים רבים לראות בו שיטה ביקורתית רבת עוצמה היכולה לשפוך אור על היחסים החברתיים ועל אופני שיח בתרבות ובתקשורת העכשוויות. ביקורת ניאו-מרקסיסטית ופוסט-מרקסיסטית בולטת בלימודי תרבות ותקשורת, בלימודים פוסט-קולוניאליים ובתאוריות פמיניסטיות, ומוצאת ביטוי אצל הוגים כגון אנטוניו גרמשי (Gramsci), מיכאיל באחטין (Bakhtin), לואי אלתוסר (Althusser), ריימונד ויליאמס (Williams), ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard), פרדריק ג'יימסון (Jameson) ועוד. … קיראו עוד

סוריאליזם

זרם אמנותי שפעל בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-20. ב-1924 חיבר הסופר אנדרה ברטון (Breton) את המניפסט הסוריאליסטי הראשון. עקרונות המניפסט היו עליונות הדמיון על פני השכל, שלטון הלא-מודע בחיים ובאמנות, כתיבה אוטומטית הספוגה באסוציאטיביות חלומית ("אוטומטיזם נפשי"), פירוק תודעת הסובייקט למרכיביה הסותרים והגדרה חדשה של המושג אמנות. הפעילות הסוריאליסטית היתה רב תחומית ומצאה ביטוי בספרות, בקולנוע, בתאטרון, בצילום ובאופנה. עם אמני הסוריאליזם נמנו סלבדור דאלי (Dali), שהפך את הסוריאליזם לתופעה פופולרית, אנדרה ברטון, לואי אראגון ((Aragon, ג'ורג'ו דה קיריקו (de Chirico), רנה מגריט (Magritte) ופול דלוו (Delvaux). השפעת הסוריאליזם ניכרת לאורך המאה ה-20 כולה; היא חוזרת ומהדהדת ברגעי משבר מהפכניים ומגיעה עד עידן אי-הוודאות של ימינו. … קיראו עוד

עיר (אורבניזם, תרבות אורבנית)

תחום מחקר ופרקטיקה שעניינם הגדרת העירוניות כרקמה של חיי היומיום. חקר התרבות האורבנית עוסק במכלול השימושים העירוניים וביחסי הגומלין ביניהם. הוא בוחן מערכת מורכבת של גורמים המכוונים ומעצבים את חייו של הצרכן האורבני וכן את התחביר ואת הדקדוק של הנוף העירוני. התרבות האורבנית, שהיא מפגש מורכב בין הון לזהויות, הופכת לתחום דעת אינטגרטיבי, מושא למחקר רב-תחומי מקיף. תחומי המחקר נעים מאדריכלות אורבנית, גיאוגרפיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה עירונית ועיצוב תרבות ועד לסמנטיקה של הכרך וייצוגיו הפוליטיים, המגדריים והמעמדיים. … קיראו עוד

פניקה

מצב פסיכולוגי שביסודו תגובת בהלה לנוכח סיטואציה מעוררת חרדה. בימינו הפניקה מצטיירת כקוד התנהגות רווח: אופן קריאה של מציאות בחברת המדיה והצריכה, מרכיב תרבותי מרכזי בפולחנים של חיי היומיום. פניקה מוקצנת נקשרת למצבים של טרור, ומהווה חלק בלתי נפרד מתמונת היומיום. … קיראו עוד

פסיכואנליזה

שיטה קלינית ומדע פרשני של התרבות המזוהים עם מפעלו של זיגמונד פרויד (Freud, 1856-1939). שיטה לטיפול בהפרעות נוירוטיות ופסיכוטיות ואסופת ידע פסיכולוגי המצטבר והופך, לדעת פרויד, למדע. הפסיכואנליזה היא תיאוריה כללית של התהליכים הנפשיים של הלא-מודע. החקירה הפסיכואנליטית מתמקדת בחשיפת המשמעות הלא מודעת של מילים, פעולות (טראומות) ותוצרי הדמיון (חלומות, פנטזיות, אשליות). כשיטת טיפול, הפסיכואנליזה הקלאסית מבוססת על אסוציאציות חופשיות של המטופל, שיוצרות מגע עם חומרי הנפש הלא-מודעים שלו ומאפשרות למטפל לבנות דגם פרשני המסביר את התנהגותו. הפסיכואנליזה כיום היא גוף ידע רחב, אוסף של תיאוריות, השואבות השראה מפרויד, אך גם מאתגרות אותו במובנים שונים; למשל, בשאלת ההשפעה ההדדית בין מטפל למטופל. הפסיכואנליזה הפוסט-פרוידיאנית פונה עורף לתיאוריית הדחפים של פרויד ומבליטה את כינונו של הסובייקט כתוצאה של הקשר שלו עם סביבתו הרגשית. הפסיכואנליזה חלחלה כמעט לכל תחום בתרבות והפכה לחלק בלתי נפרד מן השיח הפופולרי שלה. הפסיכואנליזה היא מרכיב אינטגרלי של הבנת העצמי שלנו, "אקלים של דעה" שבו מתנהלים חיינו מסוף המאה ה-19 ועד היום. … קיראו עוד

פרסומת

טקסט המכוון למשיכת תשומת לב וליצירת עמדות חיוביות ביחס למוצרים ולרעיונות. אחד מביטוייה של התקשורת השיווקית. שיח על אודות ובאמצעות אובייקטים; גורם מרכזי בכינונה של תרבות ההמונים וחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. בעולם של נִראוּת, הנשלט על-ידי רגשות ותשוקות, הפרסומת מייצרת סגנון חיים ומגדירה מחדש מושגי מפתח כגון הגוף האנושי, הלשון שאנו דוברים, המציאות שאנו מפרשים ועוד. טשטוש הגבולות בין אמנות, פרסומת וחיי היומיום משקף את ממד התשוקה החודר לתוך הניסיון היומיומי בחברת הנרקיסיסטית של ימינו. … קיראו עוד

קאמפ

רגישות אסתטית דינמית שאינה מתגבשת לכדי רעיון כולל או שיטה. אסתטיקה המבליטה אהבה ללא טבעי, לאזוטרי, למוגזם, לקיטש, לצירופי כלאיים, לסגנון עודף, לתאטרליות. התוכן העיקרי של הקאמפ הוא האירוניה המעוצבת. הטעם הקאמפי עומד בניגוד לסטנדרטים של האמנות המסורתית הגבוהה ומציב אופוזיציה לניקיון המינימליסטי, ל"טעם הטוב" ולמוסרנות הפוריטנית. הרגישות הקאמפית מזוהה לעתים קרובות עם הטעם ההומוסקסואלי, אף שאין חפיפה מוחלטת בין השניים. הקאמפ מקדש ומטרים את פולחן החריג, השונה והמזעזע. אולם באווירה תרבותית שבה פולחן האחר הפך זה מכבר לאופנה נפוצה, מאבד גם הקאמפ חלק מקסמו הביקורתי. … קיראו עוד

קניון

ריכוז חנויות, בתי קפה ומקומות בילוי תחת קורת גג אחת, במבנה סגור בעל סימני היכר ייחודיים, המבדיל את עצמו מן העיר ומרקמת החיים האורגנית שלה. עיר מלאכותית בזעיר אנפין המאוכלסת ב"שדרות", "כיכרות", "רחובות", "גשרים", "גנים" ו"פינות חמד". מקדשה האולטימטיבי של תרבות הצריכה. חממה של תשוקה וכסף. הקניון, המזוהה עם האורבניות, הוא מרחב ציבורי השואב לתוכו חלק מהתפקידים החברתיים של מרכז העיר. ההיגיון הקניוני מתפשט לתחומי חיים רבים ומופיע ב"שומקומות" דומים. נוכל למצוא אותו בנמלי תעופה, במוזיאונים, בפארקי שעשועים, בתחנות רכבת, בבתי חולים – מוסדות הפועלים בתוך הכלכלה הסימבולית המניעה מידע, סחורות וצרכנים בתרשים זרימה מוקפד. … קיראו עוד

קץ ההיסטוריה

מושג מתחום הפילוסופיה הפוליטית המזוהה עם פרנסיס פוקוימה (Fukuyama), סובייטולוג אמריקאי ממוצא יפני. ב-1989 פרסם פוקוימה מאמר בשם "קץ ההיסטוריה" ובו טען שעם קריסת הגוש הקומוניסטי נסתם הגולל על המחלוקות האידאולוגיות הגדולות, והדמוקרטיה המערבית הליברלית והקפיטליסטית עתידה להתקבל מעתה כדגם שלטוני אולטימטיבי שאין לו מתחרים. רעיונותיו של פוקוימה זכו לתהודה עצומה ועוררו שאלות נוקבות: האם נפילת הגוש המזרחי בסוף שנות השמונים ובראשית שנות התשעים של המאה ה-20 מוכיחה את ההיגיון העמוק הטבוע במהלך ההיסטוריה? האם הגיעה האנושות לידי מיצוי המהלך ההיסטורי? האמנם ישנה קבלה גורפת של הרעיונות ה"נכונים", המערביים והקפיטליסטיים, שלאורם צועד העולם? האם בעקבות קבלתם של רעיונות אלה יבוא הקץ על ההיסטוריה המוכרת לנו כזירה של סכסוכים ומאבקים? נראה שלאחר קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בספטמבר 2001 ולאחר המשבר הכלכלי בשנים 2009-2008, זוכות שאלות אלה לממד אירוני חדש. … קיראו עוד

רלטיביזם אונטולוגי

מונח פילוסופי הטוען שלא קיימת סכמה אונטולוגית אחת המסבירה את היש, אלא ישנן אין-ספור סכמות חלופיות המייצרות מציאות נבדלת. הדברים שאנו נוטים לראות בהם עובדות או אמיתות שהוכחו ניצבים מול לחץ מתמיד של הוכחות נגדיות, העשויות לחולל שינויים. תיאוריה זו, המזוהה עם הפילוסוף האמריקאי וילארד ון אורמן קווין (Quine), מניחה כי הכול תלוי תיאוריה – החל בשיטות לוגיות של חשיבה וכלה במה שמקובל לכנות "עובדות אמפיריות". תמיד קיימת האפשרות שהתפתחות חדשה במדעי הטבע, למשל תיאוריית היחסות או מכניקת הקוונטים, תיצור שינויים יסודיים בסכמות האונטולוגיות שאנו מחזיקים בהן. ההיסטוריה של הרלטיביזם האונטולוגי מתקשרת למגוון השקפות פילוסופיות ומדעיות של העשורים האחרונים, כגון תיאוריית הכאוס, פרגמטיזם ופוסטמודרניזם. … קיראו עוד

רעש

מושג מפתח בתיאוריות של תקשורת ומידע. רעש פירושו אובדן מידע בצינור ההולכה; הפרעה או עיוות (distortion) מכל סוג המתלווה להליך התקשורתי. בתיאוריות פוזיטיביסטיות, הרואות בתקשורת תהליך מובנה של העברת מסרים, הרעש נחשב בעיה ומקור לטעות בפענוח המשמעות המדויקת של המסר. הגישה התרבותית בתקשורת רואה ברעש רכיב בלתי נפרד מהביטוי התקשורתי. הרעש הסמנטי נובע מריבוי אפשרי של קודים שהמסר טעון בהם: רעש בהקשר אחד עשוי להתגלות כאינפורמציה דחוסה, מורכבת ורבת ערך, בהקשר אחר. רעש הינו חלק בלתי נפרד מן המעטפת של חיי היומיום. הוא מלווה אותנו מבוקר עד ליל. הרעש מחבל בצלילות של רגשותינו ומחשבותינו, מרחיק אותנו ממצב של הרמוניה פנימית. ואולם אפשר גם אחרת: ייתכן כי הרעש קשור לתשוקות ולאנרגיות שלנו; אפשר שהוא משקף את הרצון האנושי בגולמיותו. השקט הוא ניגודו של הרעש ובדומה אליו הוא מוצג כמושא של כיסופים אך גם כמחוז של דממה, מנוחה, מוות. … קיראו עוד

רעש לבן

לצד הרעש, המשבש את פעולת המערכת, אפשר להבחין גם ברעש שהוא חלק בלתי נפרד מאופן קיומה ופעולתה. זהו הרעש הלבן. קיומו השקט והלא מורגש מלווה את חיי היומיום. לעתים הוא מופיע כרעש רקע, חלק בלתי נפרד מתפקוד המערכת ומפעולת המכשירים: הטלפונים מצלצלים, מדיח הכלים פועל, בטלוויזיה קופצות תמונות ונשמעים קולות, המחשב פולט צלילים. הזרימה הבלתי פוסקת של מידע רב-ערוצי עשויה להפוך לרעש לבן, המאיים על יכולתנו לתרגם את ההתנסות לכלל ניסיון ולחוות את האותות כבעלי משמעות. … קיראו עוד

רפלקסיביות

בבואה, השתקפות. מערכת הסימון כאובייקט המתייחס לעצמו. הרפלקסיביות היא פעולה ביקורתית הנוהגת בתחומים רחבים של מדעי האדם: סוציולוגיה ביקורתית, פנומנולוגיה, הרמנויטיקה, תיאוריה ביקורתית, סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם, תורת המורכבות ועוד. עיקרה של הפעילות הרפלקסיבית: התבוננות ביקורתית על האופן שבו מופק ידע על העולם. העמדה הרפלקסיבית מבקרת שיטות חשיבה פוזיטיביסטיות ודטרמיניסטיות המתמקדות בחשיפה של אמיתות אוניברסליות. התשוקה הרפלקסיבית מתמקדת במורכבויות של העולם הנגלה ובמורכבות של השפות המתארות אותו. היא חוקרת את אופני הייצור הלשוניים, התרבותיים והאידאולוגיים שמכוננים את העולם. כל אינטרפרטציה, תיאוריה או אוצר מילים קונספטואלי חשופים לחקירה הרפלקסיבית שתפקידה להתנגד לשרטוט תמונה סגורה ומוחלטת של המציאות. … קיראו עוד

שואה (ייצוגים בתרבות)

השואה היא הכינוי להשמדתו המדעית והשיטתית של כשליש מן העם היהודי בידי הנאצים ושותפיהם באירופה בשנים 1941-1945, מהפלישה הגרמנית לברית המועצות ועד שחרור מחנות המוות בידי בעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. עד היום, כעבור עשרות שנים, נשאלת בעוצמה רבה השאלה: האם יש "דרך נכונה" לזכור את אושוויץ, ואם כן, מהי? סוגיית ייצוג השואה בתרבות עודנה שנויה במחלוקת והשלכותיה משפיעות ישירות על תחומי הזהות והזיכרון, האמנות והתרבות בזמננו. השאלה המרחפת מעל הדיון נוגעת ל"פופולריות החדשה" של שיח השואה בשנים האחרונות. האם עוצמת הדיון היא ביטוי אותנטי למהלך אוניברסלי של עיבוד הטראומה או שמא מדובר בעודף של ייצוגים המבשרים על צורה מתוחכמת של העלמה וגירוש: גירוש הכאב באמצעות השיח המשתלח והבלתי פוסק אודותיו, עד שהנושא כולו יהפוך לבנאלי? … קיראו עוד

שיבוש תרבות

מגמה אקטיביסטית בפוליטיקה של התרבות, המבקשת לשבש את סדר היום החברתי ולמוטט את שלטון הדימויים והמותגים בחברת הראווה והצריכה של הקפיטליזם המאוחר. מול הטרור הכלכלי והנפשי שמפעיל שלטון התאגידים הרב-לאומיים מתגבש שיבוש נגדי, המבקש לשחרר את האדם מן הקונפורמיזם הצרכני שכופים עליו תהליכי הגלובליזציה ולהשיב לו את חירותו הגזולה. משבשי התרבות נוקטים אסטרטגיות שיווק פוליטיות היוצרות היסט: היסט של דימויי ראווה, סביבות, אווירות ואירועים למסלול אחר, המעמיד אותם באור סרקסטי ואירוני. משבשי התרבות חותרים ליצור סחף שישחרר את האדם מן המעגל הכובל של עבודה-בידור. לשם כך הם מפעילים מגוון אמצעים, כגון הצגת אנטי-פרסומת בטלוויזיה המסחרית, הכרזה על יום ללא קניות או על שבוע של כיבוי טלוויזיה, השחתת מודעות של תאגידים, "ארגון מחדש" של סחורות בסופרמרקטים, מעורבות ושליטה במרחב הציבורי, שיבוש מפגשי הפסגה הכלכליים של ה-G-8 ושיבוש הכינוסים של ארגון הסחר העולמי. … קיראו עוד

תיאוריה

מערכת של רעיונות יסוד הקושרת בין חלקים של ידע בתחום נתון. הנחות והשערות, על סמך מחקרים וניסויים, המשמשות לשם הסברת עובדות או תופעות. התיאוריה עוסקת בתקפותה של אמת בתחום דעת מסוים. אריסטו מצביע על התיאוריה כאחת משלוש הדיסציפלינות האינטלקטואליות (השתיים האחרות הן "הדיסציפלינה היוצרת" ו"הדיסציפלינה המעשית"). התיאוריה מעוניינת בָּאמת, קרי בהתאמה הטובה ביותר בין משפטים לבין עובדות. היא ניצבת כנגד ה"פרקטיקה" – היישום המעשי של רעיונות בתחום נתון, או "האתיקה" המתמקדת בשאלה כיצד אפשר לרתום את חוקי הטבע לסוגיית הטוב והראוי. לפי השקפה אחרת, שבה מחזיק הפילוסוף הילרי פוטנם (Putnam), תיאוריה אינה משקפת עובדות אלא את הארגון המושגי של עובדות אלה. לדעת פילוסוף התרבות פרדריק ג'יימסון (Jameson), בימינו, השיח הקרוי "תיאוריה" משנה את פניו. כיום הוא מתייחס בעיקר למקבץ של רעיונות הלקוחים מהמרקסיזם, מהסטרוקטורליזם ומהפסיכואנליזה, אך גם מהסוציולוגיה, מהאנתרופולוגיה, מההיסטוריה, ממדעי התרבות, מהאמנויות ועוד. המונח מתייחס לממד הבינתחומי של הידע: יחסי הגומלין הנרקמים בין רעיונות יסוד בתחומים שונים. … קיראו עוד

תיירות

תנועה ואינטראקציה של בני אדם ושל שירותים לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. תעשייה כלל-עולמית הכוללת תחומים רחבים של תקשורת חברתית כגון פנאי וספורט, קניות וכלכלה, תרבות ואמנות, צילום, אדריכלות וחינוך. כתופעה מודרנית, תיירות ההמונים מבטאת את הניידות החדשה של האדם: התשוקה לגלות ארצות, נופים, תרבויות ואייקונים חדשים המעצבים זהויות. במרכז החוויה התיירותית ניצב הרצון לצרוך את העולם באמצעות "המבט התיירותי" – מבט צילומי המקבע שוני וריבוי בתבניות חוזרות. בניגוד לחוויית הנוודות, המבוססת על סכנה ועל פירוק, התיירות מבוססת על צריכה ועל יציבות בורגנית המשמרת את הקיים. המבט התיירותי צמא למונומנטים ההופכים את העיר המתויירת למקום סטטי וניצחי, שתמיד ניתן לשוב אליו. תיירות ההמון בעידן הגלובלי הופכת את ה"מקומי" וה"אקזוטי" לסחורה מבוקשת המשוכפלת בעולם כולו. … קיראו עוד

תקשורת המונים

מערכת חברתית מודרנית, שעניינה אספקת מידע ובידור לקהל גדול ולרוב בלתי ידוע. באופן, אידיאלי, התקשורת היא מרחב ציבורי שבו מתבצע משא ומתן על עמדות וערכים בחברה. אמצעי תקשורת ההמונים כוללים את הספרות לסוגיה, את העיתונות הכתובה והמשודרת (רדיו, טלוויזיה), את המדיום הקולנועי ורשת האינטרנט, וכן מרכיבים מסוימים של המרחב הפיזי. כל אלה מייצרים מגוון רחב של טקסטים מילוליים ואור-קוליים: מידע, בידור, פרסומת, דרמה, אקטואליה ועוד, במגוון צורות ודימויים, במוזיקה, בגרפיקה, בתמונות סטילס ובתמונות נעות. לאמצעי התקשורת מיוחסת השפעה על עיצוב דעת הקהל ועל הבניית המציאות, ואולם על אופן פעולתה ועוצמתה של התקשורת חלוקות הדעות. המחלוקת היא על המשקל שיש לייחס למרכיבי המסר, המדיום, המוען, ההקשר וקהל הנמענים. … קיראו עוד

תרבות הנרקיסיזם

מטבע לשון שטבע ההיסטוריון וחוקר התרבות האמריקאי כריסטופר לאש (Lasch, 1979). לדעתו, תרבות זמננו מתאפיינת בנטייה של האני לפרוץ מעבר לגבולות רציונליים ולחפש אחר סיפוקים רגשיים וחושניים המזוהים עם עקרון העונג. תרבות הנרקיסיזם פונה עורף לדגם האדיפלי המרסן, שבמרכזו דמות האב. הנרקיסיזם חסר הגבולות מזוהה עם הרשות האמהית והנשית. זו מייצגת מצבים של אופוריה ואושר, המנוגדים לחוק האב. אבחנות אלה מוליכות אל המסקנה כי בימינו המודל הפרוידיאני ב"תרבות בלא נחת" מתהפך: התרבות אינה סובלת מרגשי אשם מיותרים; היא שקועה כל כולה בפולחנים של נהנתנות והגשמה עצמית. המודל המוצע ספג ביקורת מצד חוגים פמיניסטיים, שהצביעו על הזיהוי ההרסני בין נשיות לבין מגמות רגרסביות בתרבות. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×