נרטיב
טקסט העוסק בייצוג של הבדלים באמצעות אירועים המשתנים על פני ציר הזמן. מכלול האמצעים ואופני הארגון של הזמן בתוך רצף הקרוי סיפור. יסוד מרכזי של תקשורת וגורם המעצב זהות, זיכרון ומשמעות. פרקטיקה המשמשת בתחומים מגוונים: פילוסופיה של ההיסטוריה, משפטים (עדויות משפטיות), אנתרופולוגיה, ספרות, קולנוע, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, עיצוב ותקשורת. בשנים האחרונות, בעקבות השפעתה של הגישה הפוסט-סטרוקטורליסטית בחקר התרבות, המושג מתייחס לאופיו הסיפורי-פרשני של כל מבע ולארגון האידאולוגי הסמוי של הרצף בסיפור חיים אישי, בזיכרון, במשדר חדשות או בכתיבת היסטוריה. במובנו זה מסמן המונח את האופי הסובייקטיבי של צבירת הידע ההיסטורי, וכן את ייצוג משמעות הזמן בהתאם לחוקיות אסתטית ואידאולוגית מסוימת. נרטיב פירושו מודעות לשפה המַבְנָה את תחושת הזמן ההיסטורי.
… קיראו עוד
יצירה: אדיפוס המלך (סופוקלס)|אחרת על תקשורת (יצחק רועה 1994)|אלף לילה ולילה (1947)|האזרח קיין (אורסון וולס 1941)|הבוז (ז'ן-לוק גודאר 1963)|הלא מודע הפוליטי: על פרשנות הטקסט הספרותי כמעשה חברתי סימבולי (פרדריק ג'יימסון 1981)|המצב הפוסטמודרני (ז'ן-פרנסואה ליוטאר 1979)|הערים הסמויות מעין (איטאלו קאלווינו 1984)|לחיות את חייה (ז'ן-לוק גודאר 1962)|מילון הכוזרים (מילוראד פאביץ' 1990)|מלאכים בשמי ברלין (וים ונדרס 1987)|מלון מיליון דולר (וים ונדרס 2000)|ספרות זולה (קוונטין טרנטינו 1994)|פואטיקה (אריסטו)|קהיליות מדומיינות: הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה (בנדיקט אנדרסון 1999)
